אלי שכטר
אלי שכטר (נולד ב-17 ביולי 1957 יפו, ישראל), הוא כדורגלן עבר ישראלי, אשר שיחק לרוב בעמדת הקשר ולעיתים החלוץ, ומזוהה בעיקר עם קבוצת מכבי יפו.
 | ||||
| אלי שכטר (יוני 2023) | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
17 ביולי 1957 (בן 67) יפו, ישראל  | |||
| עמדה | קשר, חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קורות חייו
עריכהאלי שכטר נולד בשכונת גבעת עלייה ביפו, להורים ניצולי השואה: יעקב בן העיר ברגסס שבצ'כוסלובקיה וליהודית מרומניה. יעקב ואחיו התאום אפרים, נמנו עם תאומי מנגלה בעת שהיו במחנה ההשמדה אושוויץ. מאושוויץ צעד האב יעקב בצעדת מוות למאוטהאוזן ובהמשך לגונסקירכן, ולבסוף שוחרר על ידי הצבא האמריקני. ההורים עלו במסגרת העלייה ההמונית.
בגיל שמונה בהמלצת חברו רפי זוכר הצטרף אלי שכטר לקבוצת הילדים של מכבי יפו תחת המאמן צ'וצ'קו לוי. בעונת 1975/1976 עלה לקבוצה הבוגרת, ומשחקו הראשון היה בעונה שלאחריה ב-18 בספטמבר 1976. שכטר שיחק בתפקיד הקשר ואחד ממשחקיו הבולטים היה ב-27 בינואר 1979, עת כבש את שער הניצחון במשחקה של מכבי יפו מול מכבי תל אביב אשר הסתיים בתוצאה 3–4 ליפו.[1] באותה העונה זכתה מכבי תל אביב באליפות המדינה בכדורגל. ב-1980 נפצע שכטר בברכו ונעדר כארבעה חדשים מהמגרשים. עונת 1984/1985 תחת המאמן מרדכי שפיגלר הייתה האחרונה במכבי יפו, ומשחקו האחרון בה היה ב-25 במאי 1985.
בעונת 1985/1986 עבר לשחק בהפועל ירושלים. במחזור ה-15 הושאל להפועל תל אביב עד לסיום העונה. לאחר כחודש וחצי, נפצע כאשר קרע את שריר הירך האחורי, וסיים את העונה. עם זאת, זכה עם קבוצתו באליפות המדינה בכדורגל. בעונת 1986/1987 שב לשחק בקבוצת הפועל ירושלים ובה שיחק עוד 2 עונות. בהמשך שיחק עונה אחת בשורות הפועל באר יעקב תחת המאמן משה אוננה. לאחר עונה זו פרש ממשחק פעיל.
בין השנים 1975–1977 שיחק בנבחרת הכדורגל של פיקוד מרכז ביחד עם אריה חביב וחנן אזולאי וזכה עימה שלוש שנים ברציפות באליפות צה"ל בכדורגל.[2] בין השנים 1976–1979 שיחק בנבחרות הצעירות של ישראל ובכלל זה ב-25 בינואר 1977 במשחק בו גברה הנבחרת הצעירה על נבחרת יוון 0–2. שכטר נכלל בסגל המורחב של נבחרת ישראל בכדורגל תחת עמנואל שפר בקדנצייה השנייה שלו כמאמן הנבחרת.[3]
לאחר סיום הקריירה פתח שכטר חנות תכשיטים בלוד. שכטר מתגורר בשוהם, נשוי לשרי, והם הורים לשלושה ילדים וסבים לנכדים.
הישגים
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו - עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלי שכטר בדף השער של חוברת "פנדל", 24 באוקטובר 1977
- יעקב אלג'ם, אלי שכטר יצא לגרמניה לעבור ניתוח בברכו, מעריב, 26 באוגוסט 1982
- מאיר ריפמן, שכטר בחוד, שאבי מגן, מעריב, 18 באפריל 1986
- אלכס פרלסמן, עוד 3,000 ד' ושכטר חוזר ליפו, מעריב, 27 באוקטובר 1986
- יעקב רוזנבלום, מחצית ראשונה שכטר, אח"כ הכול מרכוס, חדשות, 17 במאי 1987
- א.לוי, תמונות יפואיות, מעריב, 27 בנובמבר 1988
- אשר גולדברג, "במשך שנים לא ידעתי שלאבא ולאחיו התאום, שעברו ניסויים אצל מנגלה, היה עוד אח שנספה", באתר וואלה, 5 במאי 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ משחק: 27-01-1979 מכבי יפו נגד מכבי תל אביב - ליגה לאומית, באתר maccabipedia.co.il.
- ^ יעקב אלג'ם, מרכז-צנחנים 0–4, מעריב, 25 באפריל 1977.
- ^ ברוך פורמן, היידה בי-היידה בו - עלייתה, ירידתה והקמתה מחדש של מכבי יפו, הוצאת תירוש, תל אביב-יפו, 2020, עמוד 236. נתונים היסטוריים: ירון משעל.