אלכסנדרי זוסלין הכהן
הרב אלכסנדרי זוסלין (Süsskind) הכהן[1] (הרב גם נודע בראשי תיבות מהרז"ך[2], רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בגרמניה היה מחשובי הרבנים באשכנז במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
| לידה |
לא ידוע ארפורט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1349 ה'ק"ט  ארפורט, ארכיבישופות מיינץ |
| כינוי | Süsskind |
| תקופת הפעילות |
? – 21 במרץ 1349 |
| תחומי עיסוק | פרשן תלמוד, פוסק |
| רבותיו | רבי יצחק בן יהודה הלוי או רבי יצחק מדורא |
| תלמידיו | רבינו שמשון ברוך שאמר, רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה |
| בני דורו | הרב יעקב בעל הטורים |
| חיבוריו |
ספר אגודה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמקומו
עריכההיו שהציעו שנולד בארפורט[3], אך הדבר לא הוכח. חי בוורמס[4] ובפרנקפורט[5] ואולי גם במיינץ[6], ושימש כרב בקלן[7]. לבסוף הגיע לארפורט, ושם נהרג בפרעות[8].
רבותיו
עריכהר' אלכסנדר מזכיר את מוריו בכינוי "רבותיי" במקומות רבים בספרו[9]. כשהיה בקלוני"א (ושימש בה כרב) הפנה שאלה לרבותיו "בגליל העליון" (דרום הריין)[4], ויש מקום לשער שמדובר ברבותיו שבפרנקופרט, במיינץ או בוורמס (קלן נחשבה כחלק מ"גליל התחתון")[10].
פעם אחת בספרו מוזכר שראה מעשה שעשה "מוהר"ר יצחק הלוי ז"ל"[11]. יתכן שהוא ר' יצחק בן יהודה הלוי, בעל ספר "פענח רזא", ויתכן שמדובר בר' יצחק מדורא, ממנו הוא מביא עוד שמועה ששמע (בלא ברכת המתים). ר' יצחק זה נשא את ביתו של ר' יקר ב"ר שמואל בקלן, ומכאן ששהה בה, ויתכן ששם למד אצלו ר' אלכסנדר.
באגודה לעירובין, סימן צ, מוזכר פסק ששלח הרב בונפ"ט שמוזכר בברכת המתים. נראה שהיה רבו או חברו.
תלמידיו
עריכהגדול תלמידיו הוא מהר"ם הלוי מוינה שלמד אצלו ומביא ממנו פסקים ומנהגים[12]. גדול הדור בין מותו לבין עלייתו של תלמידו זה, היה ר' יצחק הלוי "אסיר תקווה"[13]. בנוסף, ר' אברהם מזונשיין, מחבר ספר "תיקון תפילין" כותב בהקדמתו שאחד ממוריו הוא "ר' זוסלן", שיתכן כי הוא ר' אלכסנדר. מצד שני, מוריו האחרים של ר' אברהם מזונשיין היו מהר"ם מרוטנבורג (שנפטר ב1293) ורבנו פרץ מקורביל (שנפטר באזור 1299), כך שסדר הזמנים לא מתאים.
בספרו מוזכר בן אחד שלו (אגודה על יומא, פרק ח).
כתביו
עריכהספר אגודה
עריכה
ערך מורחב – ספר אגודה
ר' אלכסנדר התפרסם בעקבות חיבורו 'ספר אגודה' שבו הוא מסכם את המסקנה ההלכתית של כל סוגיה בתלמוד, כולל סוגיות העוסקות בדיני טומאה וטהרה, קדשים והלכות זרעים – סיכום הלכתי שנחשב כנדיר לחכמי ישראל בזמן ההוא.
ר' אלכסנדר כתב את ספרו אחרי מות מהר"ם מרוטנבורג[14], אבל קודם גזירות ק"ט[15]
ספר האגודה נועד להיות ספר הלכתי פרקטי, בדומה לספרו של הרא"ש, אבל הספר תמציתי יותר והמחבר מקצר ומשמיט את המשא ומתן התלמודי. הספר הוא בין הספרים הבודדים שנכתבו בזמנו שכללו הלכות שאינן נוגעות לזמן הגלות, כגון הלכות קרבנות ומצוות התלויות בארץ.
מנהגו הוא להביא קטעים מרכזיים מהגמרא בסוגייה, להוסיף עליה את פירוש רש"י הנוגע לפסיקת ההלכה, וכן קטעים מהרי"ף ומהמרדכי. רוב החכמים המוזכרים במפורש בשמם הם מבעלי התוספות, ובמיוחד נזכרים ר"ת, ר"י ומהר"ם מרוטנבורג, המכונה "הר"מ ז"ל".
ראשון המצטטים את ספרו הוא ר' ישראל מקרימז, בספרו הגהות אשרי, לפני 1353.[16]
תשובות ומנהגים
עריכהנראה שתשובה שלו הובאה בשו"ת ר' ישראל ברונא, סימן רנג. גם תלמידו מהר"ם מוינה מביא כמה ממנהגיו[12].
מותו
עריכהר' אלכסנדר נהרג בפרעות שהתחוללו בימי המוות השחור, ונספה יחד עם עוד כ־3,000 יהודים בשריפה בטבח ארפורט בשנת 1349 בפרעות שהתרחשו בזמן מגפת המוות השחור[17]. ר' ישראל ברבי יואל מארפורט, שניצל מן ההריגה, כתב קינה על האירוע, בשם: "ציון אֲרַיַוֵךְ בכי" ובה מוזכר ר' אלכסנדר זוסלין:
| ערפורט מהודרה, לה שם ברוב עשרה, |
זכו נזיריה צחו צעיריה, |
הרב אלכסנדרי כהן וראש נזרי |
לעומת זאת, יש חולקים וסוברים כי לא נהרג על קידוש השם, וטענתם שרבנים בדורות שאחריו (כמו המהרי"ל וחבריו) אינם מזכירים אותו בתיאור "הקדוש" כפי מנהגם להזכיר אנשים שמתו על קידוש השם[19].
| תקופת חייו של הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
עריכה- ספר האגודה, באתר היברובוקס
אלכסנדר זוסלין (נפטר 1349), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ כך שם בעל האגודה בהקדמתו לדפוס המקורי של י' כ"ץ. וגם על פי כתב יד של ספר האגודה שהיה בבעלות הרב נתן הכהן אדלר שנכתב בשנת ה'רל"ג -הקדמה לספר האגודה בעריכת הרב א. בריזל דף כה.
- ^ יש להבדיל בינו לבין הרב זלמן כ"ץ, המכונה גם הוא מהרז"ך, שחי כמה עשרות שנים אחריו (למשל, סימן רלז בתרומת הדשן ובפו"כ לר' ישראל איסרליין סימנים מב-מג).
- ^ הוצע שסבו הוא ר' זוסלין כהן שנזכר בתשובת מהר"ם בדפוס פראג, סימן תתקלד (קהילות אשכנז ובתי דיניהן מהמאה הי"ב עד סוף המאה הט"ו, עמ' 154), אך מעיון בכתבי היד של התשובה שם נראה ששמו של הרב הנזכר שם הוא "הרב יוזקיש מערפורט", ולכן בטלה ההשערה.
- ^ 1 2 אגודה על מסכת יומא, א, א.
- ^ כך כותב המהדיר הראשון, ר' יוסף כ"ץ, בהקדמתו לספר.
- ^ באגודה על ביצה, ד, מח מעיד ר' אלכסנדר על מנהג מגנצא וקולוניא על בנוגע להבדלה במוצאי יו"ט שחל להיות בשבת. בקולוניא ידוע ששימש כרב, ונראה שחי גם במגנצא.
- ^ ראה להלן.
- ^ ראה את הקינה על מותו להלן. השבחים המופלגים מתאימים למי שהיה הרב הגדול בדורו.
- ^ ראו למשל - אגודה על שבת, ד, עה, או על עירובין, א, ח.
- ^ מנהגי מהרי"ל, הלכות נישואין. מהר"י וייל קובע את הגבול בין "גליל עליון" ל"גליל תחתון" בקובלנץ (שו"ת מהר"י וייל, קיג).
- ^ אגודה על שבת, סימן ו.
- ^ 1 2 שלמה שפיצר, "מהר"ם הלוי מוינה ופסקיו", סיני פד א-ב (תשל"ט), עמ' לז–מו.
- ^ אלחנן ריינר, בין אשכנז לירושלים - חכמים אשכנזים בירושלים אחרי המוות השחור, שלם-מחקרים בתולדות ארץ-ישראל וישובה היהודי [ג].
- ^ מהר"ם מוזכר רק בתוספת ברכת המתים לאורך כל הספר.
- ^ שו"ת מהר"י וייל סימן קמו (נולד כ30 שנה אחרי מות ר' אלכסנדרי).
- ^ הגהות אשרי לעירובין, א, י. לגבי תיארוך זמן כתיבת ההגהות - פסקי רבינו אשר - מגילה, ירושלים תשנ"ט, עמ' 19.
- ^ Abraham David, “Jewish Sages in Medieval Erfurt,” Judaica, vol. 70, no. 2-3 (2014): 121-138
- ^ חיים בן יצחק ליפשיץ, קינות, באתר היברובוקס, מצוטט בהקדמה לספר האגודה בהוצאת הרב אברהם יוסף צ'יק.
- ^ אוצר הגדולים ערך מספר תשע"ז.