אלכסנדר, נסיך אורנז'
אלכסנדר, נסיך אורנז' (בהולנדית: Alexander van Oranje-Nassau; 25 באוגוסט 1851 – 21 ביוני 1884) היה יורשו של אביו וילם השלישי, מלך הולנד מ-11 ביוני 1879 ועד מותו.
 | |
| לידה |
25 באוגוסט 1851 האג, הולנד   |
|---|---|
| פטירה |
21 ביוני 1884 (בגיל 32) האג, הולנד |
| שם מלא | וילם אלכסנדר קרל הנדריק פרדריק, נסיך אורנז' |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| מקום קבורה |
הכנסייה החדשה (דלפט) |
| השכלה |
אוניברסיטת ליידן |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
במשך תקופה של 116 שנים, מלידתו של אלכסנדר (1851) ועד לידתו של המלך הנוכחי וילם-אלכסנדר (1967), לא נולדו יורשים זכרים בבית המלוכה ההולנדי.
ביוגרפיה
עריכהאלכסנדר נולד ב-25 באוגוסט 1851 בהאג, לווילם השלישי, מלך הולנד ולסופיה, נסיכת וירטמברג, בתם של וילהלם הראשון, מלך וירטמברג ויקטרינה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. בניגוד לאחיו וילם, נסיך אורנז', הוא היה ממושמע, אינטלקטואל וקרא היטב. אמו, המלכה סופי נפטרה בשנת 1877, ולאחר מותו של הנסיך וילם שנתיים לאחר מכן ב-11 ביוני 1879, הוא הפך ליורש לכס המלוכה ההולנדי וקיבל את התואר נסיך אורנז'.
אלכסנדר החזיק בתואר יורש העצר עד מותו, בגיל 32, ב-21 ביוני 1884 בהאג מטיפוס הבהרות.
אף על פי שמעולם לא התחתן, הוא היה מועמד לשאת את תירה, נסיכת דנמרק, ומריה אנה, נסיכת פורטוגל. הוא נקבר בקמרון הקבורה המלכותי החדש בכנסייה החדשה בדלפט ב-17 ביולי 1884.[1] לאחר מותו, הפכה אחותו למחצה, וילהלמינה, ליורשת כס המלוכה ההולנדי.[2] מותו של אלכסנדר, גרמה כי לאחר מותו של וילם השלישי עברה הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג לידי אדולף, דוכס נסאו, כפי שנקבע בהסכם הבית, משום שבת לא יכלה לרשת את התואר זה.
הנסיך אלכסנדר היה גרנד-מאסטר של מסדר גרנד אוריינט של הולנד .
אילן יוחסין
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ קמרונות הקבורה המלכותיים.
- ^ "Genealogy of the Royal Family of the Netherlands". אורכב מהמקור ב-2009-10-28. נבדק ב-2013-05-04.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)