אלעזר (יישוב)
אֶלְעָזָר היא התנחלות בעלת אופי דתי לאומי במתכונת של יישוב קהילתי בגוש עציון, 18 ק"מ דרומית לירושלים. היישוב שייך למועצה אזורית גוש עציון.
 מראה היישוב במבט מאפרת
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | גוש עציון |
| גובה ממוצע[1] | 919 מטר |
| תאריך ייסוד | 1975 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,633 תושבים |
(למפת הרי ירושלים רגילה)   אלעזר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
היסטוריה
עריכההיישוב הוקם ככפר תעשייתי[3] ומושב שיתופי על ידי גרעין משפחות אקדמאים דתיים שעלו מארצות הברית. חברי גרעין זה היו פחות אדוקים ברעיון השיתופי מגרעינים אחרים, כמו זה של נווה אילן, וגרסו הבדלים מסוימים בהכנסות[4]. היישוב תוכנן ל-100 משפחות[5]. ב-1 באוקטובר 1975 נחנך המקום על ידי 11 המשפחות הראשונות[6]. בשנים הראשונות התפרנסו תושבי המקום משירותי מחשוב[7]. בשנת 1988 כשבמושב היו רק 18 משפחות, התפרק המושב השיתופי, והיישוב הפך ליישוב קהילתי[8].
בשנות ה-80 וה-90 נותר היישוב קטן, אך בעשור הראשון של המאה ה-21 התפתח היישוב וגדל מאוד. עד שנת 2010 התקיימה ביישוב תעשייה זעירה בכמה ענפים, שרידי המושב החקלאי, שהלכה ודעכה עם השנים. ב-2011 הוקמה שכונה חדשה בשטח שבו שכנו מבני התעשייה והלולים של המושב.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים באלעזר (יישוב) 2,633 תושבים. מרבית התושבים עובדים בגוש עציון ובירושלים הסמוכה.
שמות היישוב
עריכהבעת הקמתו נקרא היישוב באופן זמני "עציון ג'"[9].
היישוב נקרא על שם אלעזר החורני, אחיו של יהודה המכבי, שנהרג במהלך קרב בית זכריה שנערך בקרבת מקום, סמוך לחרבת זכריה. גם שמות הרחובות ביישוב קשורים ברובם לחשמונאים ומלחמותיהם: חשמונאים, יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון, מתתיהו, שלומציון, בית צור, בית זכריה, הרי גופנה, מודיעין.
הדרך העולה לשכונת נתיב האבות קרויה "דרך גוש קטיף", ורחובות השכונה החדשה נקראים על שם יישובי גוש קטיף: גן אור, נווה דקלים, גני טל, נצרים, ניסנית ואלי סיני. בנוסף קיים ביישוב גם רחוב "נצר חזני" על שם היישוב מגוש קטיף.
שכונת נתיב האבות
עריכהבפברואר 2001 הוקמה שכונת "נתיב האבות" או "דרך האבות" בצפון מערב היישוב. השכונה הוקמה ללא הליך תכנוני ונחשבת למאחז בלתי חוקי. בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, התחייבה המדינה שצוות ממשלתי מקצועי יבחן את סוגיית הבעלות באדמות עליהן ממוקם המאחז, ויקבע אם הן אדמות פלסטיניות או קרקע שבבעלות המדינה[10], אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008 הודיעה המדינה כי תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז[11]. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה[12]. בתחילת 2013 נתקבלו תוצאות סקר קרקעות ועל פיו הוכרז חלק מהשטח כאדמות מדינה. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על הריסת 17 בתים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה[13]. לטענת ארגון רגבים בג"ץ נהג באופן לא שוויוני בהחלטה זו.[14] עתירה לבג"ץ נגד ההכרזה על חלק משטח המאחז כאדמות מדינה תלויה ועומדת לפני בית המשפט העליון.
בפברואר 2018 אישרה ממשלת ישראל השלושים וארבע תקציב של 60 מיליון ש"ח לטובת פינוי של 15 משפחות שמתגוררות חלקית על קרקע פלסטינית פרטית.[15]
אלפים השתתפו בהפגנה במחאה על הכוונה לפנות את המאחז, ביניהם שר החינוך נפתלי בנט שאמר: "מי שרצה להרוס 15 בתים, יקבל 350 בתים על הגבעה הזו".[16] ב-12 ביוני 2018 פונתה השכונה מיושביה במעורבות של כ-2,300 שוטרים. [17]
כיום מתגוררות במאחז כ-35 משפחות.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלעזר - באתר המועצה האזורית גוש עציון
- אלעזר אתר יישובי - דף הבית
אלעזר (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 40 יישובים ב-4 שנים, דבר, 5 באוגוסט 1973
- ^ נחום ברנע, אנשים על הר המזל הרע, דבר, 23 בפברואר 1973
- ^ אברהם תירוש, משפחות מארה"ב וקנדה יישבו קיבוץ בגוש עציון, מעריב, 28 באפריל 1975
- ^ יוסף צוריאל, 12 משפתות ראשונות נקלטו במושב אלעזר בגוש עציון, מעריב, 7 באוקטובר 1975
- ^ מחשב בגוש עציון, מעריב, 17 בנובמבר 1976
- ^ שני ישובים קהילתיים של הפועל המזרחי יוקמו בקרוב במערב השומרון, מעריב, 18 בפברואר 1988
- ^ 6 מיליון יושקעו בבניה במרכז האזורי אלון־שבות, דבר, 6 במרץ 1975
- ^ בג"ץ 5083/02 ובג"ץ 7379/02
- ^ בג"ץ 2817/08 מוניר חוסיין חסן מוסא נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־29 באפריל 2008, בג"ץ 8258/08 מוניר חוסיין חסן מוסא ואחרים נ' שר הבטחון, מר אהוד ברק ואחרים, ניתן ב־18 במאי 2009
- ^ בג"ץ 8255/08 עלי מחמד עיסא מוסא ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־1 בספטמבר 2010
- ^ בג"ץ 7292/14 עלי מוחמד עיסא מוסא ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־1 בספטמבר 2016
דניאל דולב וטל שלו, בג"ץ דחה את בקשת תושבי נתיב האבות: "יש להרוס את כל הבתים", באתר וואלה, 23 באוקטובר 2017 - ^ נתיב האבות מול ביר הדאג' באתר ערוץ 7.
- ^ יותם ברגר, מפוני מאחז נתיב האבות ישוכנו זמנית במלון בעלות של יותר משני מיליון שקל, באתר הארץ, 25 בפברואר 2018
- ^
יותם ברגר, כוחות הביטחון צפויים להרוס מחר 15 מבנים במאחז נתיב האבות, באתר הארץ, 11 ביוני 2018.
- ^ ערוץ 7, הסתיים פינוי נתיב האבות, באתר ערוץ 7, 12 ביוני 2018
