אלפונסו דה-פורטגו
אלפונסו אנטוניו ויסנטה אדוארדו אנחל בלאס פרנסיסקו דה בורחה קבזה דה וקה אי לגיטון (בספרדית: Alfonso Antonio Vicente Eduardo Angel Blas Francisco de Borja Cabeza de Vaca y Leighton, 11 באוקטובר 1928 - 12 במאי 1957) נודע בשם אלפונסו דה-פורטגו היה נהג מרוצים ספרדי שנהרג במהלך מרוץ בו השתתף. דה-פורטגו היה גם טייס והתחרה בהחלקה במזחלת באולימפיאדת החורף בשנת 1957.
 | |||||||
| לידה |
11 באוקטובר 1928 לונדון שבאנגליה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 במאי 1957 (בגיל 28) Guidizzolo, איטליה  | ||||||
| לאום |
 ספרד | ||||||
| תקופת הפעילות |
? – 12 במאי 1957 | ||||||
| בן או בת זוג |
| ||||||
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיה
עריכהדה-פורטיגו נולד בלונדון, נצר לאחת השושלות החשובות בספרד. אביו, אנטוניו קבזה דה וקה, מת במהלך משחק פולו. אמו, אולגה לגיטון, ממוצא אירי, הייתה נשואה לפרנסיס ג'ון מקי, שהיה מבוגר ממנה ב-40 שנה. פרנסיס, שהיה הבעלים של בית השקעות, שלח יד בנפשו לאחר שחלה במחלה קשה והוריש לאולגה הון רב. לאחר מותו של פרנסיס נישאה לאנטוניו ולזוג נולד בנם, אלפונסו. אלפונסו היה דובר ארבע שפות והתחרה במגוון רחב של תחרויות ספורט: פולו, רוכב סוסים במרוצי מכשולים, שחייה, טניס וקליעה. בגיל 17 קיבל רישיון טיס[1][2].
קריירת מרוצים
עריכהדה-פורטיגו החל להתחרות במרוצי מכוניות בשנת 1953 לאחר שלואיג'י קינטי, יבואן של דגמי פרארי לארצות הברית, ביקש ממנו להצטרף אליו כנהג משנה במרוץ הקרארה פאנאמריקה. בשנת 1954 התחרה במירוץ 1000 הק"מ של בואנוס איירס. דה-פורטיגו ניצח בשישה מרוצים חשובים ביניהם הטור דה-פראנס למכוניות, הגרנד פרי של פורטו ופעמיים בגביע המושל של נסאו[3]. במירוץ שהתקיים בנסאו בשנת 1956 נצמד דה-פורטיגו למכונית שלפניו עד למרחק סנטימטרים ספורים, תוך שהוא נוסע במהירות גבוהה. בלימה של הרכב שלפניו חייבה אותו לבלום בחוזקה ושתי המכוניות החליקו לאורך 180 מטרים.
בשנים 1956 ו-1957 התחרה בחמישה מרוצים עבור קבוצת פרארי במסגרת אליפות הפורמולה 1. השיג השיא היה מקום שני בגרנד פרי בריטניה.
מזחלות שלג
עריכהבשנת 1956 החליט לייצג את ספרד ולהתחרות בגלישה במזחלת במסגרת אולימפיאדת החורף שהתקיימה בקורטינה ד'אמפצו, איטליה. הוא ערך מספר אימונים בודדים בגלישה בשווייץ, לאחריהן קנה מזחלת. למרות שזאת הייתה התחרות הראשונה עבורו סיים במקום הרביעי והיה רחוק רק 0.16 שניות מזכייה במדליה. באליפות העולם שהתקיימה בשנת 1957 בסנט מוריץ, שווייץ זכה במדליית הארד.
מותו
עריכה
ב-12 במאי 1957 לקח דה-פורטגו חלק יחד עם אדמונד נלסון, נהג המשנה, במרוץ המילה מילייה. כ-70 ק"מ לפני ברשה, נקודת הסיום של המרוץ, התפוצץ צמיג הפרארי 335S בה נהג. כתוצאה מהפיצוץ נכנס הרכב לסחרור וסטה לתוך קהל הצופים. מפגיעת הרכב נהרגו תשעה צופים, בהם חמישה ילדים. שניים מהילדים ההרוגים נפגעו מחתיכות בטון, שנקרעו מהכביש והועפו באוויר. נלסון ודה-פורטיגו נהרגו באופן מיידי, וגופותיהם הושחתו בצורה קשה[4].
בעקבות התאונה הקשה הופסקו כל מרוצי הכביש באיטליה. התאונה סימנה את סופו של מרוץ המילה מילייה, שלא שב להתקיים עוד באופן תחרותי.
התאונה מתוארת בסרט פרארי (2023).
לאחר מותו נקראה אחת הפניות במסלול מזחלות השלג של סנט מוריץ על שמו של דה-פורטיגו.
חייו האישיים
עריכהבשנת 1949 נישא לקרול מק'דניאל, נערת שעשועים אמריקאית. לזוג נולדו שני ילדים. בשנת 1957 היה הזוג בתהליכים סופיים של גירושים על מנת שיוכל לממש ככדין את נישואיו לדוגמנית דוריאן ליי. במהלך נישואיו ניהל רומן גם עם השחקנית לינדה כריסטיאן.[3]
קישורים חיצוניים
עריכה
- אלפונסו דה-פורטגו, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- אלפונסו דה-פורטגו, באתר olympedia.org
- אלפונסו דה-פורטגו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ The Real Story of the Man Known as Portago, Car and Driver, January 1970
- ^ de Portago - Bio, motorsportmagazine, April 1997
- ^ 1 2 Alfonso De Portago, 5 January 2013
- ^ The playboy who became a Ferrari racing driver, Forix.autsport.com