אלפונס אבאזה
אלפונס אבאזה (בצרפתית: Alphonse Abaza; 22 בפברואר 1909 – 10 בנובמבר 1984) היה רופא פנימי וצבאי צרפתי, ממוצא יהודי, יליד רומניה. הוא כיהן כפרופסור בקולג' לרפואה של צרפת בפריז.[1]
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1909 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1984 (בגיל 75) |
| ענף מדעי |
רפואה פנימית |
| מקום לימודים |
סורבון |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאלפונס אבאזה נולד בבוקרשט, בירת רומניה כבנם של נאיה אבאזה ואליזה לבית ברמן.[2] אחרי לימודי רפואה בפריז, ב-1931 התחיל לימודיו בבתי החולים של פריז. ב-1934 קיבל אזרחות צרפתית.[3] הוא סיים ב-1937 דוקטורט רפואה MD באוניברסיטת פריז עם עבודה בנושא "שחפת, גדילה והתבגרות – נתונים אנתרופומטריים וניסויים". בימי מלחמת העולם השנייה התגייס אבאזה לצבא הצרפתי. אחרי כיבוש צרפת על ידי הנאצים, חוק מדצמבר 1942 אסר עליו לעבוד כרופא בקרב האוכלוסייה הנוצרית.[4] אבאזה התגייס לתנועת ההתנגדות האנטיפשיסטית וביוני 1943 חבר לכוחות "צרפת החופשית" בלונדון עם דרגת קפטן. בשנים 1945–1946 פעל אבאזה כסגן מנהל המחלקה לבקרה אפידמיולוגית ולמודיעין רפואי של אונרר"א, סוכנות הסעד והשיקום של האומות המאוחדות, שפעלה בשנים 1943–1948.[5] הוא התיישב בצרפת והמשיך בה בפעילות מקצועית ומחקרית בתחום הרפואה הפנימית. החל מ-1948 עבד כראש מחלקה רפואית בבית החולים בווילנב-סן-ז'ורז'.[2] הוא כיהן כפרופסור בקולג' לרפואה בפריז. נפטר בפריז בשנת 1984.[1]
תסמונת הוט-אבאזה
עריכהב-1953 תיאר אבאזה תסמונת המתאפיינת בהשמנה מהירה, חמורה וחולפת של נשים בזמן היריון ובמיוחד אחרי לידה, שכונתה "תסמונת יאנג". היא התלוותה בתמותה מוגברת של העוברים או התינוקות, תינוקות בעלי משקל יתר מופרז עם גדילת יתר, העלולים ללקות בסוכרת, הפרשת יתר של חלב אצל האמהות. אבאזה ייחס אותה להפרשה מוגברת של הורמון הגדילה. התסמונת תוארה ב-1954 גם על ידי הרופא הבלגי ז'וזף-פייר הוט שייחס אותה לליקוי בקליפה של בלוטת יותרת הכליה. שם התסמונת כיום הוא תסמונת הוט-אבאזה או תסמונת יאנג.
חייו הפרטיים
עריכהלא השאיר ילדים. השאיר אחות – פליסיה קופה.[1]
פרסים ואותות הוקרה
עריכה- לגיון הכבוד של צרפת בדרגת קצין[1]
פרסומים
עריכה- Tuberculose, croissance et puberté données anthropométriques et expérimentales Amédée Legrand 1937(תזת הדוקטורט ברפואה תחת הדרכת פרופ' מ. נובקור)[6]
- Acquisitions médicales récentes dans les pays alliés Doin, Paris, 1946 (הישגים רפואיים אחרונים אצל בעלות הברית)
- La Streptomycine La pratique médicale illustrée. G. Doin et Cie., 1947 (הסטרפטומיצין).
- Abaza A, Varroud-Vial J, Rombauts M. : « Syndrome de Young. Croissance prolongée, mortalité fœtale ou néonatale élevée, gros enfants,hyperlactation, obésité, diabète ». La Presse Médicale 1953 avril 1; 61(23) : 495-498 (תסמונת יאנג. גדילה מוארכת, תמותה מוגברת של עוברים וילודים, תינוקות בעלי עודף משקל, הפרשת יתר של חלב, השמנת יתר, סוכרת)
לקריאה נוספת
עריכה- Harry Cohen,et al - Jews in the World of Science - A Biographical Dictionay of Jews eminent in the Natural and Social Sciences, Monde 1956 p.3
- Henri Nahum La médecine française et les Juifs, 1930-1945 2006 p.225
- Bruno Halioua Blouses blanches, étoiles jaunes: l'exclusion des médecins.2002 p. 56
קישורים חיצוניים
עריכהLecturi suplimentare
עריכה- Harry Cohen,et al - Jews in the World of Science - A Biographical Dictionay of Jews eminent in the Natural and Social Sciences, Monde 1956 p.3
- Henri Nahum La médecine française et les Juifs, 1930-1945 2006 p.225
- Bruno Halioua Blouses blanches, étoiles jaunes: l'exclusion des médecins.2002 p. 56