אלקטור סורר

נציג חבר האלקטורים שמחליט שלא להצביע למועמד לנשיאות או לסגנו על פי החלטת האזרחים בקלפי במדינה

בבחירות לנשיאות ארצות הברית, "אלקטור סורר" (באנגלית: Faithless elector) הוא אלקטור (נציג חבר האלקטורים) שמחליט שלא להצביע למועמד לנשיאות או לסגנו על פי החלטת האזרחים בקלפי במדינה אותה הם מייצגים, חרף האמון שהם קיבלו בהצבעה בבחירות הכלליות והבטחתו לקיימה.

באדום, מדינות בהן החוק עשוי להטיל קנסות על אלקטורים סוררים שלא הצביעו בהתאם להצבעה הכללית, או לאלץ אותם להצביע למועמד שזכה בהצבעה באמון, או לפסול את הצבעתם ולהחליפם באלקטור אחר

עד כה לא אירע מקרה בו הצבעתם של אלקטורים סוררים השפיעה על תוצאות הבחירות.[1]

המועמדים לתפקיד נציג חבר האלקטורים בדרך כלל נבחרים לתפקידם על ידי המפלגה או המועמדים לנשיאות מטעמה בחודשים שקודמים ליום הבחירות. לרוב מדובר בחברי מפלגה עם מוניטין גבוה של נאמנות למפלגה ולמועמד הנבחר שלה. לפיכך, כל אלקטור שבוחר להיות "סורר" ולהצביע בניגוד להבטחתו מסתכן בסילוק מהמפלגה ובנקמנות פוליטית מצד חבריה, כמו גם בעונשים משפטיים על גניבת קול הבוחר בחלק ממדינות ארצות הברית. תופעה של "אלקטורים סוררים" נחשבת נדירה, כי אין זה סביר שהאלקטורים יצביעו כנגד מועמד המפלגה.

הליך הבחירה של המועמדים לחבר האלקטורים משתנה בין מדינה למדינה; כך למשל בחלק מהמדינות כמו באינדיאנה, נציגי חבר האלקטורים נבחרים בבחירות מקדימות, בעוד במדינות אחרות כגון אוקלהומה, וירג'יניה וצפון קרוליינה, האלקטורים נבחרים בוועידות המפלגה. בפנסילבניה, ועדת הקמפיין של כל מועמד ממנה את המועמדים לכהן כאלקטורים בניסיון מכוון למנוע תופעה של אלקטורים סוררים. במדינות אחרות, פקידי מדינה בכירים ולעיתים אף המושל עצמו משמשים כאלקטורים מטעם המפלגה אותם הם מייצגים (החוקה אוסרת על פקידים פדרליים לשמש כאלקטורים, אך אינה מגבילה פקידים ברמת המדינה לעשות כן).

נכון לבחירות האחרונות לנשיאות שנערכו ב-2020, לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית היו 165 מקרים של "אלקטורים סוררים", מרביתם המוחלט הצביעו למפלגות צד שלישי או לאישים שאינם-מועמדים, כדי לא להעביר את התמיכה למועמד המפלגה היריבה ולזכות אותו ביתרון.

אין חוק פדרלי או סעיף בחוקה האמריקאית שמחייב את האלקטורים להצביע לפי האמון שהמועמדים קיבלו בבחירות הכלליות, אם כי בחלק מהמדינות קיימים חוקים ברמה המדינתית. בשנת 1952 בפסק דין ריי נגד בלייר, קבע בית המשפט העליון שמדינות יכולות לחוקק חוקים מדינתיים שיחייבו את האלקטורים להצביע בהתאם להצבעה הכללית וכן בשנת 2020 בפסק דין צ'יאפאלו נגד וושינגטון נקבע כי מדינות רשאיות לאכוף חוקים אלה (באמצעות הטלת קנסות או עונשים על אלקטורים סוררים).

היסטוריה

עריכה

לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית, 165 אלקטורים בחרו שלא לתת את קולם לנשיא או לסגן נשיא במדינה שייצגו באופן הבא:

  • 71 מתוכם הם מקרים בהם המועמד לנשיאות נפטר לפני הצבעת חבר האלקטורים (רובם היו בבחירות 1872 בהן המועמד הוראס גרילי נפטר ימים אחדים לאחר הבחירות אך לפני הצבעת חברת האלקטורים ובעקבות כך כ-63 מהאלקטורים מתוך 66 בהם זכה בחרו להצביע למועמד אחר, שלושה האלקטורים האחרים נפסלו על ידי הקונגרס בסופו של דבר). המקרה השני היה בבחירות 1912, בה קיבלה המפלגה הרפובליקנית כ-8 אלקטורים מיוטה ומורמונט שהיו אמורים להצביע לנשיא המכהן ויליאם הווארד טאפט ולסגן הנשיא ג'יימס שרמן, אף על פי שמת שישה ימים לפני יום הבחירות. לאחר יום הבחירות ובטרם הצבעת חבר האלקטורים, הוחלט לבחור בניקולס מארי באטלר כמחליפו ובאטלר קיבל את קולות האלקטורים המיועדים לשרמן.
  • 93 מקרים בהם האלקטור בחר להצביע למועמד אחר לפי העדפותיו האישיות (אם כי בחלקם ההצבעה למועמד נעשתה בטעות).
  • מקרה אחד של אלקטורית שבחרה להימנע מהצבעה למועמד הדמוקרטי אל גור בבחירות 2000.

הערות שוליים

עריכה