אלרגיה למזון
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון לחלבון הנמצא במזון.
 | |
| תחום |
אימונולוגיה  |
|---|---|
| גורם |
מזון, food allergen |
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
135959 |
| MeSH | D005512 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
T78.0 |
  | |
אלרגיה למזון מתבטאת בכאבי בטן, הקאות, גירוי בפה ובחך, הופעה של גרד, פריחה ונפיחות בגוף ובמקרים חמורים נפיחות באזור הפנים, העיניים והשפתיים, קוצר נשימה ולעיתים ירידת לחץ דם, שוק אנפילקטי וסכנת מוות.[1][2][3]
החלבון במזון הוא המרכיב הנפוץ ביותר לאלרגיה. סוגים אלו של אלרגיות מתרחשים כאשר המערכת החיסונית של הגוף מזהה בטעות חלבון כמזיק. חלבונים מסוימים (או חלקים מחלבונים) מזכירים בהרכבם וירוס או חיידק כלשהם, ובכך נעשה זיהוי שגוי על ידי מערכת ההגנה של הגוף.
בכך, הגוף תוקף ומנסה לדחות את האלרגן בכל דרך, אך לרוב הדרכים אינן אפקטיביות. תגים אלה מטעים את המערכת החיסונית ועל כן היא מגיבה כאילו החלבון הוא פולש. לאחר מכן המערכת החיסונית מתנהגת כאילו האורגניזם (האדם) נמצא תחת התקפה, ושולחת תאי דם לבנים להתקפה, מה שמעורר תגובה אלרגית. תגובות אלו יכולות להיות ממתונות עד חמורות הדורשות התערבות חירום מיידית.
במקרה של תגובה אלרגית, תרופות מסוימות עשויות למנוע, למזער או לטפל בתגובה לחלבון, אך אין לה מרפא. טיפול באלרגיה כולל גם טיפול חיסוני או הימנעות, שבה האדם האלרגי נמנע מכל צורה של מגע עם המזון אליו הוא אלרגי.[4] אנשים שאובחנו עם אלרגיה למזון יכולים לשאת זריקות של אפינפרין כגון האפיפן, לענוד תכשיטי התראה רפואיים בצורות שונות, או לפתח תוכנית פעולה לשעת חירום, בהתאם להוראות הרופא המטפל שלהם.
אלרגיה יכולה להתפתח כתוצאה מעקיצה של בעלי חיים - למשל קרציית הכוכב הבודד יכולה לגרום לאלרגיה לבשר.
סיווג
עריכהנהוג לחשוב שניתן לפתח אלרגיה למזון בקלות רבה יותר אצל חולים עם תסמונת דרמטיטיס, שילוב נפוץ מאוד של מחלות: נזלת אלרגית ודלקת הלחמית, אקזמה (גרב) ואסתמה.[5] לתסמונת מרכיב תורשתי חזק; היסטוריה של מחלות אלרגיות במשפחה יכולה להצביע על תסמונת דרמטיטיס.
מצבים שנגרמו על ידי אלרגיות למזון מסווגים ל -3 קבוצות על פי המנגנון של התגובה האלרגית:
1. נוגדני IgE (אימונוגלובולין E) (קלאסי):
- תגובת רגישות יתר מיידית (סימפטומים שתוארו לעיל).
- תסמונת אלרגיה אוראלית.
2. IgE ו/או ללא IgE:
- Allergic eosinophilic esophagitis (דלקת ושט אאוזינופילית)
- Allergic eosinophilic gastritis
- Allergic eosinophilic gastroenteritis
3. ללא נוגדני IgE:
סימנים ותסמינים
עריכהאלרגיות למזונות קלאסיים (בתיווך אימונוגלובולינים-E) מסווגים כתגובות רגישות יתר מיידית מהסוג-I. לתגובות אלרגיות אלו התפרצות חריפה (בין שניות לשעה אחת) והם עשויים לכלול:[6]
- פריחה (פריחה על הגב או על הגפיים היא סימפטום נפוץ).
- גירוד של הפה, השפתיים, הלשון, הגרון, העיניים, העור, או אזורים אחרים.
- נפיחות (אנגיואדמה) של השפה, הלשון, העפעפיים, או כל הפנים.
- קושי בבליעה.
- נזלת או גודש באף.
- קול צרוד.
- צפצופים ו/או קוצר נשימה.
- בחילות.
- הקאות.
- התכווצויות ו/או כאבי בטן.
- סחרחורת.
- התעלפות.
- מוות.
אלרגיות נפוצות
עריכה- אלרגיה לבוטנים - אחת מאלרגיות המזון הנפוצות ביותר היא רגישות לבוטנים, חבר במשפחת הקטניות. אלרגיה לבוטנים עלולה להיות חמורה, אך לעיתים ילדים מצליחים להתגבר עליה.[7]
- אלרגיה לאגוזי עץ - בין השאר לאגוזי פקאן, קשיו, פיסטוקים, צנוברים, אגוזי קוקוס, ואגוזי מלך. סובלים ממנה עשויים להיות רגישים לאגוזי עץ אחד מסוים או לאגוזי עץ רבים ושונים.[8]
- אלרגיה לזרעים - למשל לזרעי שומשום ופרג, אשר מכילים שמנים שבהם החלבון נוכח, מה שעשוי לעורר תגובה אלרגית.[8] אלרגיות לזרעים, במיוחד שומשום, הופכות כנראה לנפוצות יותר במדינות רבות.[9]
- אלרגיה לביצים - סביר שתופיע, אצל ילד אחד מתוך כל 50 ילדים, אלרגיה לביצים. לעיתים קרובות אלרגיה זו נעלמת כשהילדים מגיעים לגיל חמש.[10] בדרך כלל הרגישות היא לחלבונים בחלבון, ולא בחלמון.[8]
- אלרגיה לחלב - אלרגיה לחלב פרות, עיזים או כבשים, הוא עוד אלרגן מזון נפוץ, רבים גם לא מסוגלים לסבול מוצרי חלב כגון גבינה. כעשרה אחוזים מהילדים בעולם סובלים מאלרגיה לחלב.[11]
- אלרגיות אחרות למזון - מזון המכיל גם חלבונים אלרגניים כמו סויה, חיטה, דגים, פירות ים, פירות, ירקות, תירס, תבלינים, צבעי מאכל טבעיים וסינתטיים ותוספים כימיים.
אף על פי שרמות הרגישות משתנות בהתאם למדינה, האלרגיות למזון הנפוצות ביותר הן אלרגיות לחלב, ביצים, בוטנים, אגוזי עץ, פירות ים, צדפות, סויה וחיטה.[12] אלה המכונים לעיתים קרובות "שמונה הגדולים".[13]
דוגמה לאלרגיות נפוצות יותר לאזור מסוים היא הגודש של אלרגיות אורז במזרח אסיה, שם אורז מהווה חלק גדול מהתזונה היומית.[14]
אבחון
עריכהאלרגיה למזון מאובחנת בקלות יחסית בעזרת תבחיני עור – "טסטים". התבחינים נעשים בכל גיל, אך לא בכל מצב: עור חולה מאוד כמו Atopic Dermatitis ("אסתמה של העור") עשוי לעיתים לפגוע במהימנות הבדיקה; חולה שנוטל תרופות אנטי-היסטמיניות עשוי אף הוא להראות טסט שלילי כוזב למרות קיום האלרגיה.
חלופה טובה לתבחיני עור היא בדיקת דם לאלרגיה. בבדיקה זו נמדדים נוגדני IgE (נוגדנים המסוגלים לגרום לתגובה אלרגית) ספציפיים לכל סוג מזון. זו רגישה פחות מתבחין העור ויקרה הרבה יותר. יתרונה לחולה הוא בעובדה שבדיקת דם יחידה מאפשרת להעריך קיומה של אלרגיה למזון לסוגיו. נטילת אנטי-היסטמינים אינה פוגעת במהימנות בדיקה זו.
יש בדיקות דם אחרות שנעשות בחו"ל ובהן נבדקים מדדים כגון IgG (נוגדנים שמספקים הגנה ומעידים שהגוף רק מכיר את החלבון הנבדק). ואולם לרוב הן נעשות על ידי נוכלים המנצלים את תמימות החולים למען בצע כסף. הם מראים לנבדק שיש לו נוגדנים למזונות רבים, בעוד מדובר למעשה בנוגדנים שאינם גורמים למחלה. לכל אלרגיה לסוג מזון יש מאפיינים המיוחדים לה. אלרגיה לבוטנים ולשקדים למיניהם מאופיינת בתגובות קשות במיוחד ובהן מקרי מוות, וכמוה גם אלרגיה לדגים. האלרגיה לשתי קבוצות אלה מתפתחת בגיל צעיר (בוטנים) או מאוחר יותר (דגים) והיא נוטה להתמיד כל החיים. תופעות אלרגיות למיני אגוזים ("פיצוחים") ולדגים יכולות להתפתח אפילו מריחם בלבד.
אלרגיה לחלב פרה היא האלרגיה השכיחה ביותר. היא מתפתחת בגיל הינקות, תלוי מתי נחשף התינוק, ונוטה להיעלם בגיל שנה או שנתיים. מחמת שכיחותה, נעשתה האלרגיה לחלב נושא נדוש ושכיח והתפתחו סביבה אמונות טפלות. מעריכים ששכיחות האלרגיה לחלב בקרב תינוקות שיעורה כשני אחוזים. בכל זאת נמנעים מלתת חלב לתינוקות ממספר סיבות:
א. דרגת חשד גבוהה: כל תינוק שיש לו תפרחת בעור נחשד כבעל אלרגיה לחלב פרה, בשל שכיחותו במזון התינוקות.
ב. דעה רווחת אשר נשענת על כתבי הרמב"ם, שחלב פרה גורם לליחה. ככל הידוע דעה זו לא הוכחה, אך הורים רבים נמנעים מסיבה זו מלתת חלב פרה לתינוקות הסובלים מקשיי נשימה. זאת על אף שקשיי נשימה, אינם מעידים בהכרח שהתינוק אלרגי לחלב.[15]
טיפול
עריכהעמוד התווך של טיפול לאלרגיה למזון הוא הימנעות מוחלטת מהמזונות שזוהו כגורמי אלרגיה. האלרגן יכול לחדור לגוף על ידי צריכת מזון המכיל את האלרגן, או אפילו לגעת במשטחים שעלולים לבוא במגע עם האלרגן, ולאחר מכן נוגע בעיניים או האף. עבור אנשים שהם מאוד רגישים, ההימנעות כוללת הימנעות מגע או שאיפת המזון הבעייתי.
אם המזון מתעכל בטעות ותגובה מערכתית (אנפילקסיס) מתרחשת, אז חייבים להשתמש ב- אפינפרין. ייתכן גם כי מנה שנייה של אפינפרין עשויה להידרש לתגובות קשות. צריך להעביר את האדם לחדר המיון, שבו ניתן לתת טיפול נוסף. טיפולים אחרים כוללים: אנטי היסטמינים, וסטירואידים.
אפינפרין
עריכהאפינפרין הוא שם אחר להורמון האדרנלין, אשר מיוצר באופן טבעי בגוף. זריקת אפינפרין היא טיפול הקו הראשון לתגובות אלרגיות קשות (המכונים אנפילקסיס). אם מנוהל באופן ובמועד, אפינפרין יכול להפוך את ההשפעות של אנפילקסיס. אפינפרין מקל על הנפיחות בדרכי הנשימה ושיבוש ההליכים ומשפר את זרימת הדם.
אפינפרין הוא זמין עם מרשם רופא במזרק אוטומטי המשמש לטיפול באנפילקסיס.
אנטי-היסטמינים
עריכהאנטי-היסטמינים יכולים להקל על חלק מהתסמינים המתונים יותר של תגובה אלרגית, אך לא מטפלים בכל הסימפטומים של אנפילקסיס.[16] אנטי-היסטמינים חוסמים את הפעולה של היסטמין, אשר גורם לכלי הדם להתרחב ולדלוף לחלבוני הפלזמה. היסטמין גורם גם לגירוד על ידי פעולתו על מסופי עצב תחושתיים. האנטי-היסטמין הנפוץ ביותר שניתן לאלרגיות למזון הוא דיפנהידראמין, הידוע גם כבנדריל (Benedryl).
סטרואידים
עריכהסטרואידים נמצאים בשימוש כדי להרגיע את תאי מערכת החיסון שמותקפים על ידי הכימיקלים במהלך תגובה אלרגית. צורה זו של טיפול בצורה של תרסיס לאף לא צריכה לשמש לטיפול באנפילקסיס, שכן הוא רק מקל על סימפטומים באזור שבו הסטרואידים נמצאים בקשר. סיבה נוספת שבגללה לא צריך להשתמש בסטרואידים לטיפול באנאפילקסיס היא בשל אורך הזמן שנדרש כדי להפחית את הדלקת ולהתחיל לעבוד. יכולים לקחת סטרואידים דרך הפה או באמצעות זריקה. על ידי לקיחת סטרואידים באופנים הללו, ניתן להגיע לכל חלק של הגוף ולטפלו, אך נדרש זמן רב.[17]
הפחתת רגישות, הידועה גם כחיסון אוראלי
עריכהלאלרגיה למזון, הפחתת הרגישות דרך טיפול חיסוני דרך הפה אפשרית לקבוצת משנה של אנשים, אבל לא כולם.[18] אמנם היא לא תרופה, תוכנית זו מאפשרת לילדים ומבוגרים אלרגיים למזון לצרוך מזונות שהיו אלרגיים להם בעבר, ללא כל תגובה אלרגית.[19]
רפואה סינית מסורתית
עריכהבשנת 2012 נערך שלב II של ניסוי קליני בתרכובת הצמחית FAHF-2 (נוסחת צמחים לאלרגית מזון 2) כטיפול לאלרגיה למזון. נוסחה זו מבוססת על רפואה סינית מסורתית. המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH) סיכמו שהתרופה הצמחית בטוחה לשימוש אך היעילות שלה לא הוכחה לפי תנאי המחקר.[20]
חיסונים
עריכהפרופ' רונלד ואן רי, מאוניברסיטת אמסטרדם והמרכז הרפואי האקדמי, העלה תאוריה כי ניתן ליצור חיסונים באמצעות הנדסה גנטית כדי לרפא אלרגיות.[21]
היבטים נפשיים של אלרגיה
עריכההקשר בין אלרגיה להיבטים נפשיים הוא דו כיווני; התמודדות עם סימפטומים של אלרגיה והחרדה מהופעתן, קשורים לרמות מתח וחרדה גבוהות. רמות אלו יכולות בתורן להשפיע על הופעתם של סימפטומים של אלרגיה וכן על רמת חומרתם.
אלרגיה למזון בצבא
עריכהחיילים המשרתים בצה"ל וכן מועמדים לגיוס, הידועים כאלרגים למזון ונושאים מזרק אפיפן, קיבלו הודעה כי הפרופיל הצבאי שלהם ישונה.[22]
קישורים חיצוניים
עריכה
- האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית
- הפורטל לבריאות ויופי
- אלרגיה למזון מאת פרופ' יצחק כץ, הספרייה הווירטואלית של מטח
- המדריך הביתי לאלרגיות מזון של מרק - באנגלית
- היבטים נפשיים של אלרגיה
שני ליטמן, סכנת מוות בגלל בוטן: איך חיים עם הזינוק במספר הילדים שסובלים מאלרגיות?, באתר הארץ, 17 בינואר 2019- אלרגיה למזון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Frequently Asked Questions". Food Allergy & Anaphylaxis Network. אורכב מ-המקור ב-2009-10-11. נבדק ב-2013-12-30.
- ^ "Allergy Glossary of Terms". Revolution Health.
- ^ Olivier CE (2013) Food Allergy. J Aller Ther S3:004. doi: 10.4172/2155-6121.S3-004 Link
- ^ Wang J, Sampson HA. Food allergy: recent advances in pathophysiology and treatment. Allergy Asthma Immunol Res 2009; 1:19-29. Link
- ^ "Other atopic dermatitis and related conditions". ICD9.
- ^ MedlinePlusEncyclopedia
- ^ Sicherer 2006, p. 62
- ^ 1 2 3 Sicherer 2006, p. 63
- ^ "About Food Allergies". Food Allergy Initiative. 2008. נבדק ב-2008-12-08.
- ^ Savage JH, Matsui EC, Skripak JM, Wood RA (בדצמבר 2007). "The natural history of egg allergy". J Allergy Clin Immunol. 120 (6): 1413–7. doi:10.1016/j.jaci.2007.09.040. PMID 18073126.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Sicherer 2006, p. 64
- ^ "Food Allergy Facts & Figures". Asthma and Allergy Foundation of Americs. 28 במרץ 2007. אורכב מ-המקור ב-2006-12-07. נבדק ב-2013-12-30.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Food allergy and intolerance". Allergy & Intolerance. Food Additives and Ingredients Association. אורכב מ-המקור ב-2011-02-13. נבדק ב-2010-06-08.
- ^ "Rice Allergy". HealthCentersOnline. 2006. p. 2. אורכב מ-המקור ב-2006-05-23. נבדק ב-2006-10-26.
- ^ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=6946
- ^ Sicherer 2006, p. 131
- ^ Sicherer 2006, p. 134
- ^ "Studies Show Children Can Complete Treatment for Peanut Allergies and Achieve Long-Term Tolerance". Duke University Medicine News and Communications. 2009-03-15. אורכב מ-המקור ב-2009-11-24. נבדק ב-15 מרץ 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Oral Immunotherapy Program Overview". Dallas Allergy Clinic. 2012-08-23. אורכב מ-המקור ב-2013-09-07. נבדק ב-23 אוג' 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Safety, clinical and immunologic efficacy of a Chinese herbal medicine (FAHF-2) for food allergy, NIH, 2015
- ^ "Food allergies 'gone in 10 years'". BBC News. 2006-09-09. נבדק ב-2006-09-09.
- ^ מערכת דוקטורס אונליין, בצה"ל החליטו להוריד פרופיל לחיילים אלרגים למזון, 27/11/2023
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.