אל-ח'אלסה
אל-ח'אלסה (בערבית: الخالصة, קרוי גם "אל-ח'אלצה") היה כפר ערבי גדול באצבע הגליל שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. על אדמותיו[2] יושבת היום העיר קריית שמונה.
 | |
| המסגד של אל-ח'אלסה, כיום המוזיאון לתולדות קריית שמונה | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת צפת |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני המאה ה-16 |
| שטח | 11,280[1] דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 11 במאי 1948 |
| יישובים יורשים | קריית שמונה |
| דת | מוסלמים, נוצרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 1,840[1] (1945) |
| קואורדינטות | 33°12′52″N 35°34′02″E / 33.214444444444°N 35.567222222222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
_1937_-_i_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92i_btm1187.jpeg)
היסטוריה
עריכההכפר אל-ח'אלסה היה קיים כבר בשנת 1596, אך במהלך השנים היו תקופות בהן לא היה מיושב. במאה ה-19 התיישב במקום השבט הבדואי ערב אל-ע'וארנה. תושבי הכפר היו מוסלמים ברובם, ועסקו בחקלאות ובמסחר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל הכפר בשטח המנדט הצרפתי; תושבי אל-ח'אלסה, בהנהגת כאמיל אפנדי, התנגדו לשלטון הצרפתי ונלחמו בו, מתוך נאמנות למלך פייצל בדמשק. ב-1 במרץ 1920 התקיפו לוחמים מהכפר את אנשי היישוב היהודי תל חי והרגו שמונה מהמתיישבים, ובהם יוסף טרומפלדור. הקרב על תל חי היה למיתוס ציוני של הקרבה בקרב אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל שהנחילו אותו הלאה לדורות הבאים של מדינת ישראל.
בשנת 1924 סופח האזור למנדט הבריטי. עקב כך נותקו תושבי עמק החולה מעיירת השוק המרכזית, מרג' עיון, ואל-ח'אלסה הפכה למרכז החדש ומספר תושביה גדל באופן משמעותי. הבריטים בנו מצפון-מערב לכפר תחנת משטרה. בתקופת המרד הערבי 1939-1936 שיתפו תושבי הכפר פעולה עם הבריטים ואף עם היישוב. מנהיג הכפר סייע לקרן הקיימת לישראל ברכישת קרקעות באזור. סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל העריך את אוכלוסיית הכפר ב-1,840 תושבים, על שטח של 11,280 דונם, מתוכם 20 דונם שטח בנוי.[3]
עם תום המנדט הבריטי, ב-15 באפריל 1948, התפנו הבריטים מהאזור ומסרו את בניין המשטרה לידי הערבים. בתקופה זו היו בכפר בין 35 ל-80 לוחמים. במאי 1948, אחרי כיבוש צפת בידי כוחות ההגנה במסגרת מבצע יפתח, נמלטו תושבי אל-ח'אלסה לכפר הסמוך הונין[4]. הלוחמים שנשארו להגן על הכפר הובסו בהמשך אותו החודש על ידי כוחות ההגנה. בספטמבר 1948 נמלטו פליטי הכפר מהונין ללבנון, בעקבות פשיטה של חטיבת כרמלי על הכפר.
בדצמבר 1949 הוקמה במקום מעברה לעולים מתימן ועיראק, שנקראה חלסה. בהמשך הפכה המעברה ליישוב "קריית יוסף" (על שם יוסף טרומפלדור), ששמו שונה ל"קריית שמונה", לזכר שמונת נופלי מאורעות תל חי.
כיום משמש מסגד הכפר כמוזיאון לתולדות קריית שמונה, וביתו של מנהיג הכפר משמש כמרכז קהילתי. המסגד נמצא בשטח פארק הזהב, הפארק העירוני המרכזי של העיר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ מפה עם סימון אדמות הכפר, 1945-1950 (בשוליים התחתונים של הגליון), באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, טבלה 10, מאתר הספרייה הלאומית, אפריל 1945 (באנגלית)
- ^ יואב גלבר, חסימת השיבה, קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה: דביר, 2004, עמ' 288
