הסכם וסטמינסטר
התחלה
עריכההסכם וסטמינסטר (באנגלית: Treaty of Westminster of 1674) הוא הסכם שלום שנחתם ב-19 בפברואר 1674 בין הולנד לאנגליה ושם קץ למלחמת הולנד–אנגליה השלישית. ההסכם השיב על כנו את הסטטוס קוו שקדם למלחמה (status quo ante bellum), וכלל גם את החזרת ניו יורק וניו ג'רזי לידי האנגלים. אנגליה נאלצה לחתום על ההסכם מכיוון שהפרלמנט לא הסכים להוציא עוד כספים על המלחמה ונעשה גם מודע לאמנת דובר הסודית, שבה הבטיח צ'ארלס השני, מלך אנגליה ללואי הארבעה עשר, מלך צרפת כי המדינה תהפוך שנית למדינה קתולית. האנגלים היו מאוכזבים גם מהישגיהם של ההולנדים, שהצליחו לפגוע ביותר ספינות אנגליות מהפגיעה בהם; ומכיבושה של ניו אמסטרדם מחדש בידי ההולנדים (ב-1673). במידה מסוימת, ניתן לראות את ההחלטה כתבוסה אנגלית, מכיוון שהיא זו שפתחה במלחמה ונאלצה בסופו של דבר לסגת בשל הישגיה של הולנד.
רקע
עריכהבשנת 1672, אנגליה וצרפת תקפו יחד את הרפובליקה ההולנדית. צרפת כבשה חלק גדול מהרפובליקה, אך הצי המלכותי והצי הצרפתי ניזוק קשות על ידי מיכיל דה רויטר אדמירל הולנדי. בשנת 1673 נכשלו המאמצים המתמשכים של הצי המלכותי להביס את הצי המלכותי ההולנדי ולהנחית צבא בחוף הולנד. תיקונן של ספינות המלחמה האנגליות התברר כיקר מאוד. הספנות המסחרית האנגלית סבלה מהתקפות תכופות של כוחות הולנדים. בינתיים, צרפת, בעלת הברית של אנגליה במלחמה, נאלצה להסיג בצורה הדרגתית את חייליה מרוב שטחי הרפובליקה ההולנדית. צרפת איימה לכבוש את הולנד הספרדית, דבר שיפגע באינטרסים האסטרטגיים האנגלים. המלחמה שהייתה רעיון של המלך צ'ארלס השני ומעולם לא הייתה פופולרית בקרב העם האנגלי, נראתה כעת למרביתם כמשימה חסרת סיכוי.
האנגלים גם השתכנעו גם על ידי תעמולה הולנדית שהמלחמה הייתה חלק ממזימה להפוך את ארצם לקתולית שוב. מפקד הצי המלכותי, הנסיך רופרט מהריין, פרוטסטנטי אדוק, החל להוביל תנועה קולנית שמטרתה לשבור את הברית עם צרפת. בסוף אוקטובר, צ'ארלס ביקש מהפרלמנט תקציב מלחמה לשנת 1674. חבריו היו ביקורתיים ביותר והכחישו שעדיין היה צורך לחסל את ההולנדים כיריבים מסחריים מכיוון שהמסחר האנגלי גדל בצורה מספקת בין 1667 ל-1672. הפרלמנט דרש ניירות ערך להגנת הכנסייה האנגליקנית מפני הפאפיזם, פירוק הצבא הקבוע והדחה של שרים פרו-צרפתים.
