ויקיפדיה

שימוש ישראלי באמצעי מעקב בסכסוך הישראלי-פלסטיני

(הופנה מהדף אמצעי מעקב טכנולוגיים בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה)

השימוש הישראלי באמצעי מעקב בסכסוך הישראלי-פלסטיני נעשה כחלק ממדיניות הביטחון והמלחמה בטרור של גופי הביטחון הישראליים בשטחי הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה.

רקע

עריכה

מאז מלחמת ששת הימים שולטת ישראל בשטחי הגדה המערבית. באזורים אלו הוקם ממשל צבאי, ולאחר הסכמי אוסלו הוקמה הרשות הפלסטינית שהוסמכה לשלוט על שטחי A (שלטון מלא) ו-B (שלטון מוניציפלי), כשהממשל הצבאי הישראלי שולט על שטח C. בשטחים אלה פועלים מספר גופי ביטחון ישראלים, כגון צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל, בין השאר לשם מניעת טרור. אמצעי המעקב שבהם משתמשת ישראל כוללים פיתוחים טכנולוגיים חדשניים שמרחיבים את היקף המידע המצוי בידי גופי המודיעין על האוכלוסייה הפלסטינית. טכנולוגיות אלה כוללות זיהוי פנים ביומטרי, מעקבים טלפוניים, האזנות סתר, צילומי לוויינים ורחפנים, ניטור וניתוח פעילות ברשתות החברתיות ועוד.

אמצעים טכנולוגיים

עריכה

זיהוי ביומטרי

עריכה

ישראל מפעילה בשטחים אלה מספר מערכות לזיהוי ביומטרי ולזיהוי תווי פנים, לניטור האוכלוסייה הפלסטינית ולשמירת המידע שנאסף במאגר ביומטרי. אמצעים אלה אינם כפופים להוראות חוק אמצעי הזיהוי הביומטריים[1], כיוון שחוק זה חל על אזרחי ישראל, ואינו חל על התושבים הפלסטינים[2].

ב-2017 זכתה חברת מטריקס בחוזה של משרד הביטחון ומתאם הפעולות בשטחים לאספקת ציוד לזיהוי ביומטרי של פלסטינים[3][4].

ב-2019 נחשף שמערכת הביטחון עושה שימוש במערכת זיהוי תווי פנים של חברת אניוויז'ן (AnyVision)[5], שנקראת "Better Tomorrow", המוגדרת כמערכת מעקב טקטית (TSS - Tactical Surveillance System) ומאפשרת זיהוי פנים באירועים המוניים (Multiple face recognition in Mass crowd events). לפי המידע שנחשף, המערכת מסוגלת לזהות פנים מתוך מאגר של 300 מיליון רשומות תוך 0.2 שניות ולהתמודד עם הסוואת הפנים, והיא כוללת מצלמות שהותקנו במחסומים ובמקומות נוספים. על מנת לעבור בעמדות הבידוק המקושרות למערכת, נדרשו הפלסטינים להצטלם ולמסור טביעות אצבעות לצורך הנפקת תגים ביומטריים. לפי מקורות בצה"ל, עד אוגוסט 2019 הופקו כ־450,000 תגים ביומטריים[6][7][8][א]. בעקבות החשיפה הודיעה מיקרוסופט, שהשקיעה בחברה, כי תבחן האם הטכנולוגיה עומדת בכללי האתיקה שהציבה בתחום זיהוי הפנים, ובהמשך הודיעה כי תפסיק להשקיע בחברה[9][10][11].

ב-2021 חשף תחקיר "הוושינגטון פוסט" כי ישראל עושה שימוש נרחב באפליקציית זאב כחול לצילום וזיהוי פנים ביומטרי באמצעות טלפונים חכמים תוך הצלבת המידע עם נתונים במאגר ביומטרי הקרוי להקת זאבים, וכי חברון רושתה במצלמות חכמות לזיהוי פנים בפיילוט שנקרא חברון עיר חכמה. מערכות אלו משמשות לצורך מעקב ואיסוף מידע על הפלסטינים, כולל מי שאין מידע קונקרטי הקושר אותם לפעילות טרור[12][13][14][15]. עוד נחשף כי תוך כדי פעילות מבצעית נדרשו חיילים ביחידות הפועלות בגדה לצלם תמונות של פלסטינים, במטרה לבנות את מאגר הנתונים של המערכת, וכי צה"ל ערך תחרות נושאת פרסים בין היחידות שנדרשו לעמוד במכסות תיעוד והזנת פרטים למערכת[16][17].

לאחר מתקפת הפתע, ב-7 באוקטובר 2023, דווח שישראל מפעילה מערכות זיהוי פנים גם ברצועת עזה. בשלב ראשון הופעלו המערכות בניסיון לזהות חטופים ישראליים מתוך הסרטונים שצילם החמאס ומתוך מצלמות האבטחה, בהמשך ניסתה ישראל לזהות את מחבלי הנוחבא שהיו בכוח הפושט ובשלהי 2023 דווח שישראל מפעילה את המערכות בנקודות המעבר של הפלסטינים כדי לזהות מחבלי חמאס.[18]

רוגלות, סייבר התקפי ואיסוף מידע באמצעות טלפונים סלולריים

עריכה

בפברואר 2019 השיק מתאם פעולות הממשלה בשטחים באמצעות המנהל האזרחי את אפליקציית "אלמונסק" ("המתאם"). האפליקציה משמשת כערוץ תקשורת ומתן שירותים דיגיטליים לפלסטינים ביהודה ושומרון כגון הגשת בקשות למתן היתרי כניסה לישראל. לשם התקנת האפליקציה נדרשו המשתמשים לאשר מתן גישה למיקום הסלולרי, למיקרופון ולמצלמה של המכשיר ולכל הנתונים המאוחסנים ומשודרים באמצעותו. בנוסף נדרשו המשתמשים לאשר שימוש במידע הנאסף באמצעות האפליקציה "לכל מטרה שהיא". עם פרוץ מגפת הקורונה הייתה האפליקציה הערוץ הבלעדי להגשת מסמכים לצורך קבלת היתרי עבודה. ההערכה היא שכ-50,000 פלסטינים התקינו את האפליקציה[19]. עם זאת, לא נטען או הוכח כי נעשה באפליקציה שימוש למטרות ריגול.

במהומות בישראל במאי 2021 עשה השב"כ שימוש במערכת לניטור הרשתות הסלולריות בישראל, ולאיכון טלפונים סלולריים, על מנת למנוע פעולות טרור. בעקבות המהומות בהר הבית באותה שנה, נשלחו מסרונים מאיימים למאות פלסטינים אשר שהו במתחם הר הבית או בקרבתו, שבהם נכתב כי הם זוהו כמי שהשתתפו במעשי האלימות במסגד אל-אקצא וכי השב"כ יבוא איתם חשבון. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד פרקטיקה זו, בטענה כי מדובר בכלי מעקב חודרני אחר אזרחים, הודה השב"כ כי המסרונים נשלחו בתפוצה רחבה גם לתושבים שלא היו חשודים בדבר עבירה[20].

ביולי 2021 חשפו חברת מיקרוסופט ומעבדת המחקר "סיטיזן לאב" (אנ') כי 100 פוליטיקאים, פעילי זכויות אדם, מתנגדי משטר, עיתונאים, ואקדמאים, מרחבי העולם (כמחציתם פלסטינים) נפלו קורבן לרוגלה של "קנדירו" (אנ')[21][22][ב]. "קנדירו" היא חברת סייבר התקפי אשר מספקת למוסדות מדינתיים מערכות פריצה לרשתות ולמחשבים ומופיעה ברשימת החברות המהוות סכנה לביטחון הלאומי של ארצות הברית, שעורך משרד המסחר האמריקאי[23][24].

בנובמבר 2021 פרסמו הגופים "פרונט ליין דפנדרס" (אנ') ומעבדת המחקר "סיטיזן לאב" (אנ') תוצאות תחקיר שהראו כי תוכנת פגסוס של חברת NSO הותקנה בטלפונים של שישה פעילים פלסטינים, שחלקם הועסקו באותה העת בארגונים אל-חק, א-דמיר (אנ') ומרכז המחקר "ביסאן" (אנ')[ג][25][26][27].

מצלמות במעגל סגור (CCTV)

עריכה

ב-2000 פרסה משטרת ישראל כ-400 מצלמות במעגל סגור ברחובות העיר העתיקה בירושלים במסגרת פרויקט "מבט 2000"[28][29][30][31]. ב-2014 הוחלט במשטרת ישראל על התקנת מערכת עין הנץ לזיהוי לוחיות רישוי[32][29]. ב-2016 זכתה חברת ח.מר תעשיות בחוזה של 30 מיליון ש"ח לשדרוג מערכת מבט 2000[29][33][34].

ב-2017, בעקבות פרשת המגנומטרים ומהומות הר הבית הקצתה הממשלה כ-100 מיליון ש"ח לשדרוג המערכת. השדרוג כלל גם יכולות לזיהוי פנים[35]. באותה שנה הוקם חמ"ל "מבט ירושלים" כשיתוף פעולה בין המשרד לביטחון פנים, המשטרה ועיריית ירושלים, במטרה לרכז את רשת המצלמות הפרוסות ברחבי העיר ואת מצלמות "עין הנץ"[36]. ב-2021 הורחב המערך ל-540 מצלמות והוא מכסה רחובות גם מעבר לגבולות העיר העתיקה[35]. ביולי 2023 נעצרה סטודנטית מבצלאל לאחר שצילמה מצלמות אבטחה בעיר העתיקה בירושלים[37].

כטב"מים ובלונים

עריכה

רשויות המדינה, מערכת הביטחון וגורמים אזרחיים עושים שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) ובלוני צילום המשמשים למעקב פרטני אחר תנועותיהם של פלסטינים, ניטור התכנסויות (הפגנות[38][39], תהלוכות ולוויות)[40] ואיסוף מידע על פעילות אזרחית, כגון בנייה לא חוקית בשטחי C[41].

 
רחפן מטריס 300, שבשימוש צה"ל, בניסוי ליד ירוחם

במערכת הביטחון נעשה שימוש ברחפנים לשם פיזור הפגנות, כגון הרחפן "מטריס 300" המצויד במצלמת H2OT לראיית לילה ובהתקן התקפי המכונה "ים של דמעות" להטלת רימוני גז או רימוני הלם[42], לצילום אווירי לצורכי איסוף מודיעין, כגון בלוני צילום של חברת RT LTA Systems[43] הכוללים אמצעי מעקב חזותיים לזיהוי פנים ולוחיות רישוי[44][45][46][47] וללוחמה באמצעות ירי על מטרות וסיכולים ממוקדים[48][49].

בפברואר 2023 פורסם כי צה"ל פיתח רחפן המצויד במערכת למיפוי תלת-ממדי ועושה שימוש בלהקת רחפני תצפית הקרויה "ערכת רונן"[50].

בין ספקיות הציוד למערכת הביטחון נמנות החברות אלביט, התעשייה האווירית, פורמולה מערכות, אירונאוטיקס ועוד.

ניטור רשתות חברתיות

עריכה

מערכת הביטחון פיתחה יכולות מעקב אחר פעילות חשודה ברשתות החברתיות, בהתבסס על ההבנה כי מדינות אויב וארגוני טרור משתמשים ברשתות החברתיות (פייסבוק, ווטסאפ, טלגרם ואחרות) לגיוס פלסטינים למשימות ריגול ולביצוע פעולות חבלניות[51][52][53].

בשלהי 2018 דיווח ראש השב"כ נדב ארגמן לוועדת חוץ וביטחון על סיכול כ-480 פיגועים ב-2018, ולדבריו "הרוב המכריע של הסיכולים האלו התבצע בשקט, כתוצאה מניטור רשתות חברתיות ועבודת סיכול קלאסית"[54].

תגובות וביקורת

עריכה

בישראל ובעולם נשמעה ביקורת על הפגיעה שגורמות פעולות המעקב של ישראל בזכויות הפלסטינים בשטחי הרשות. שנקר נאראיאן (Shankar Narayan), מנהל פרויקט "טכנולוגיה וחירות" באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, אמר כי "הנחת היסוד בחברה חופשית היא שרשויות המדינה לא אמורות לעקוב אחר אזרחים ללא חשד לעוולה, וכי עומדת להם חזקת החפות כל עוד לא נמצאו אשמים. השימוש הנרחב בטכנולוגיית זיהוי פנים הופך את הנחת היסוד על פיה עד אשר מתחילים להפוך לחברה שבה כולם נתונים כל הזמן תחת מעקב, ללא קשר למעשיהם"[10].

באוקטובר 2020 הגיש חבר הכנסת עופר כסיף שאילתה בנושא, שבה ביקש לדעת "האם הצבא עושה שימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים בגדה המערבית; מה השימוש שנעשה בטכנולוגיה זאת, ואיזו חברה מספקת את הטכנולוגיה"[55][דרושה הבהרה].

בדצמבר 2020 עתרה האגודה לזכויות האזרח מכוח חוק חופש המידע נגד צה"ל ומשטרת ישראל בדרישה לקבל מידע על השימוש שעושה הצבא בטכנולוגיה לזיהוי פנים בשטחים הנתונים לשליטתו[56].[דרושה הבהרה]

ב-2023 העלה דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל טענות לפיהן מערכת ניסיונית לזיהוי פנים בשם זאב אדום[דרושה הבהרה], מותקנת במחסומים בחברון ומאפשרת לסרוק, לשמור ולהצליב מידע ביומטרי באופן אוטומטי, להשוות את נתוני המערכת עם הנתונים בתעודת הזהות, להזין למאגר הנתונים מידע על פלסטינים שאינם מופיעים בו עדיין, ונותנת חיווי לגבי תושבים פלסטינים הדרושים לחקירה או שקיימת לגביהם מניעה אחרת[57][58].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Hedi Viterbo, Future-Oriented Measures, in The ABC of the OPT: A Legal Lexicon of the Israeli Control over the Occupied Palestinian Territory 118, 135-136 (Orna Ben-Naftali, Michael Sfard, Hedi Viterbo, 2018)
  • Orna Ben-Naftali, X-Rays, in The ABC of the OPT: A Legal Lexicon of the Israeli Control over the Occupied Palestinian Territory 475, 480-487 (Orna Ben-Naftali, Michael Sfard, Hedi Viterbo, 2018).

ביאורים

עריכה
  1. ^ נכון ל-2022 שם החברה שונה ל-Oosto
  2. ^ החברה שינתה את שמה מספר פעמים ונקראה גם "ד. אפ אסוסיאייטס" (2017), "גרינדוויק פתרונות" (2018), "טאבטה" (2019), ו"סאייטו טק" (2020)
  3. ^ שר הביטחון בני גנץ הכריז על ארגונים אלה כארגוני טרור בשל הקשר שלהם לחזית העממית

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע-2009, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  2. ^ מיכאל בירנהק, פרטיות חוקתית, שריגים: אוניברסיטת בר אילן ונבו, 2023, עמ' 311-308
  3. ^ פרופיל חברת מטריקס, באתר whoprofits.org
  4. ^ פרופיל חברת פורמולה (חברת האם של מטריקס), באתר whoprofits.org
  5. ^ פרופיל חברת אניוויז'ן, באתר ממשלת ישראל
  6. ^   אמיתי זיו, חשיפה: הסטארט-אפ הישראלי המסקרן שפועל בחשאי בשטחים, באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2019
  7. ^ עמי רוחקס דומבה, ביקורת נגד חברת הזיהוי הביומטרי הישראלית AnyVision, באתר israeldefense.co.il, ‏30 באוקטובר 2019
  8. ^   אמיתי זיו, תחקיר NBC: מערכת זיהוי הפנים של AnyVision מופעלת גם בגבולות ישראל, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2019
  9. ^   אמיתי זיו, מיקרוסופט נסוגה מהשקעתה בחברת זיהוי הפנים הישראלית אניוויז'ן, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2020
  10. ^ 1 2 אוליביה סולון,Why did Microsoft fund an Israeli firm that surveils West Bank Palestinians?, באתר NBC ניוז, 28 באוקטובר 2019
  11. ^ תומאס ברוסטר, Microsoft Slammed For Investment In Israeli Facial Recognition ‘Spying On Palestinians, באתר פורבס, 1 באוגוסט 2019
  12. ^ אליזבת' דווסקין, Israel escalates surveillance of Palestinians with facial recognition program in West Bank, באתר הוושינגטון פוסט, 8 בנובמבר 2021
  13. ^ תופס קו באיו"ש? מחלקה חדשה תהפוך אותך גם ל"זאב כחול", באתר צה"ל/אגף התקשוב וההאזנה, 15 ביוני 2021
  14. ^   מירב בראל, המהפכה הטכנולוגית בחדרי המלחמה באוגדת איו"ש, באתר צה"ל, 26 בנובמבר 2020
  15. ^ "צה"ל הורה לחיילים לתעד אלפי פלסטינים למטרות זיהוי פנים", באתר ynet, 8 בנובמבר 2021
  16. ^ יואב זיתון, פרויקט צילום הפלסטינים: כך הוסבר ללוחמים איך לזהות חשודים - ולזכות בפרסים, באתר ynet, 1 בדצמבר 2021
  17. ^   יניב קובוביץ, היעד ללוחמים בגדה בכל משמרת: הזנת פרטים של 50 פלסטינים למערכת מעקב, באתר הארץ, 24 במרץ 2022
  18. ^ שירה פרנקל, Israel Deploys Expansive Facial Recognition Program in Gaza, באתר הניו יורק טיימס, 27 במרץ 2024
  19. ^ EXPLOITED AND ESSENTIAL: PALESTINIAN LABOUR UNDER COVID-19, באתר whoprofits.org
  20. ^   ניר חסון, המדינה: שב"כ שגה כששלח אלפי הודעות לפלסטינים פן יתפרעו בשומר החומות, באתר הארץ, 9 במאי 2023
  21. ^ Hooking Candiru, באתר citizenlab.ca, ‏15 ביולי 2021
  22. ^ Protecting customers from a private-sector offensive actor using 0-day exploits and DevilsTongue malware, באתר microsoft.com,‏15 ביולי 2021
  23. ^ עומר כביר, תוכנת הריגול של קנדירו הוחדרה למחשבים בלבנון וברשות הפלסטינית, באתר כלכליסט, 26 ביולי 2022
  24. ^   גור מגידו, "בגללך אנחנו ברשימה השחורה": הקרב המלוכלך בין NSO וקנדירו בדרך למה שנראה כסופן המר, באתר TheMarker‏, 10 בדצמבר 2021
  25. ^ Six Palestinian human rights defenders hacked with NSO Group’s Pegasus Spyware, באתר frontlinedefenders.org, ‏8 בנובמבר 2021
  26. ^ Devices of Palestinian Human Rights Defenders Hacked with NSO Group’s Pegasus Spyware, באתר citizenlab.ca, ‏8 בנובמבר 2021
  27. ^ עומר כביר, "טלפונים של שישה פעילים פלסטינים נפרצו ע"י תוכנת הריגול של NSO", באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2021
  28. ^ “Big Brother” in Jerusalem’s Old City, באתר whoprofits.org, נובמבר 2018
  29. ^ 1 2 3 “Big Brother” in Jerusalem’s Old City - final, באתר whoprofits.org, נובמבר 2018
  30. ^ Sophia Goodfriend,The Expansion of The Expansion of Digital Surveillance in Jerusalem and Impact on Palestinians Rights, באתר 7amleh.org
  31. ^ רועי ינובסקי, תיעוד: מחבל דוקר, חוזר לזירה למחרת - ונתפס, באתר ynet, 18 בנובמבר 2015
  32. ^ התוכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי-חברתי בירושלים לטובת כלל תושביה, באתר ממשלת ישראל, 29 ביוני 2014
  33. ^ רועי ינובסקי, בשידור חי: מאות מצלמות בירושלים יחוברו למשטרה, באתר ynet, 9 באוגוסט 2016
  34. ^ קבוצת מר זכתה בשדרוג פרויקט "מבט 2000" של משטרת ישראל בהיקף של כ-30 מיליון שקל, באתר new-techonline.com
  35. ^ 1 2 ויקי אוסלנדר, ישראל נהפכה למעצמה מבהילה של צילום ומעקב אחרי אזרחים, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2021
  36. ^ דניאל דולב‏, באדיבות העיריות, המשטרה מרחיבה את מאגר המידע הסודי שלה, באתר וואלה, 21 במאי 2020
  37. ^ לירן תמרי, מבצלאל לחקירה: המשטרה החרימה את פרויקט הגמר של סטודנטית ממזרח י-ם, באתר ynet, 7 ביולי 2023
  38. ^ אורן זיו, ניסוי כלים חדש: הצבא הפעיל רחפן מדבר בהפגנה בכפר קדום, באתר mekomit.co.il
  39. ^ אור הלר, הכלי החדש לפיזור הפגנות: "רחפן שוקו", באתר israeldefense.co.il, ‏16 במאי 2018
  40. ^ מל"טים – נשק הדגל של ישראל, באתר hamushimcom.wordpress.com
  41. ^ אלישע בן קימון, המדינה מקימה מערך למעקב אחר בנייה פלסטינית בלתי-חוקית, באתר ynet, 31 בדצמבר 2020
  42. ^   מיה צדוק, לגרסה כזו של 'ים של דמעות' עוד לא נחשפתם, באתר צה"ל, 7 בפברואר 2023
  43. ^ RT Company, באתר rt.co.il
  44. ^ חברת RT, באתר whoprofits.org
  45. ^ חברת Aeronautics, באתר whoprofits.org
  46. ^ יואב זיתון, ניסוי בשמי רמאללה: המיקרו-בלון שמסמן חשודים, באתר ynet, 10 בינואר 2017
  47. ^ עוזי ברוך, נפרש בלון תצפיות בבנימין: תמונת מצב בזמן אמת, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2014
  48. ^ סופיה גודפרנד, רחפנים מטילים טרור על עזה כבר שנים. עכשיו גם בגדה המערבית, באתר mekomit.co.il, ‏23 באוקטובר 2022
  49. ^ אנה אהרונהיים, IDF to use armed drones for targeted killings in West Bank, באתר ג'רוזלם פוסט, 29 בספטמבר 2022
  50. ^ יואב זיתון, רחפני חוד וזיהוי מקור הירי: הטכנולוגיות החדשות שמאחורי חיסולי המחבלים, באתר ynet, 17 בפברואר 2022
  51. ^ לילך שובל, השב״כ חושף: כך ניסתה איראן לגייס באמצעות הפייסבוק רשת סוכנים בישראל, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019
  52. ^ אמיר בוחבוט‏, פרופילים בפייסבוק ואפליקציות: נחשפה רשת איראנית לגיוס סוכנים בישראל, באתר וואלה, 24 ביולי 2019
  53. ^ יוסי מלמן, ‏למרות הירידה בפיגועים: מגמת המפגע הבודד גורמת לדאגה גדולה באירופה, באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2017
  54. ^ רון בן ישי, בעזה נרגע, וביהודה ושומרון השטח מבעבע, באתר ynet, 9 בנובמבר 2018
  55. ^ בכנסת הוגשה שאילתה לשר הביטחון בנושא טכנולוגיה לזיהוי פנים בגדה המערבית, באתר readitnow.co.il, ‏9 באוקטובר 2020
  56. ^ שתי עתירות מינהליות של האגודה לזכויות האזרח נגד צה"ל ונגד מ"י בנושא שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים, באתר readitnow.co.il,‏4 בדצמבר 2020
  57. ^ AUTOMATED APARTHEID, באתר amnesty.org, אפריל 2023
  58. ^ הגר שיזף, אמנסטי: ישראל משתמשת במערכות זיהוי פנים "כדי לבסס משטר אפרטהייד בגדה", באתר הארץ, 2 במאי 2023
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=שימוש_ישראלי_באמצעי_מעקב_בסכסוך_הישראלי-פלסטיני&oldid=40086932"