אמריך קלמן

מלחין הונגרי-יהודי

אמריך (אימרה) קלמן במקור קופשטייןהונגרית: Kálmán Imre;‏ 24 באוקטובר 188230 באוקטובר 1953) היה מלחין אופרטות יהודי-הונגרי ודמות בולטת בהתפתחות האופרטה הווינאית במהלך המאה ה-20. בין היצירות הפופולריות ביותר שלו הן נסיכת הצ'רדש (1915) והרוזנת מאריצה. השפעות על סגנון הכתיבה שלו כוללות מוזיקה עממית הונגרית כגון: צ'רדש וסגנון וינאי של מלחינים כגון יוהאן שטראוס (הבן) ופרנץ להאר וכן בעבודותיו המאוחרות, סגנון של ג'אז אמריקאי. כתוצאה מהאנשלוס, קלמן ומשפחתו ברחו לפריז ואז לארצות הברית. בסופו של דבר, הוא חזר לאירופה בשנת 1949 ונפטר בפריז בשנת 1953.[1]

אמריך קלמן
Kálmán Imre
לידה 24 באוקטובר 1882
שיופוק, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוקטובר 1953 (בגיל 71)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kopstein Imre עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה, אוסטריה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1908–1953 (כ־45 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Charles Kalman עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד (1953) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרוטומה של אמריך קלמן בשיופוק

ביוגרפיה

עריכה

אמריך קלמן נולד בשם אימרה קופשטיין (Koppstein) בעיר שיופוק שלחוף אגם בלטון. בשנת 1892 עבר עם משפחתו לבודפשט. הוא למד בגימנסיה האוונגלית בעיר תחת שם המשפחה "קלמן". בשנת 1900 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת בודפשט ובמקביל נרשם לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם התיידד עם בלה בארטוק וזולטאן קודאי. בצעירותו למד נגינה בפסנתר והתעתד להיות פסנתרן, אבל מחלת פרקים מנעה ממנו זאת והוא החל לעסוק בהלחנה. לאחר שסיים לימודיו התקבל לעבודה כמבקר מוזיקלי בעיתון יומי. בשנת 1908 עבר לווינה ושם קנה לו שם עולמי עם האופרטות המפורסמות שלו "הרוזנת מריזה", "נסיכת הצ'רדש" (לליברית של לאו שטיין), "נסיכת הקרקס" ו"הביידרה". ביחד עם פרנץ להאר הגיעה האופרטה הווינאית לשיאים. שניהם שילבו ביצירותיהם מחולות של ואלס וינאי וצ'רדש הונגרי.[2]

למרות מוצאו היהודי, הוא היה אחד המלחינים האהובים על אדולף היטלר ואפילו הוצע לו לקבל את התואר ארי לשם כבוד, אולם קלמן דחה זאת. עם השתלטות הנאצים על אוסטריה נמלט קלמן לפריז ומשם היגר לארצות הברית. ב-1942 קיבל שם אזרחות.

הוא נפטר בפריז, ונקבר בבית הקברות המרכזי בווינה. הותיר אחריו את רעייתו, שתי בנות ובן.

בתרבות

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

Nagibin Yuri, Вечная музыка, Russia, 2004, עמ' 201-345, ISBN 5-17-021655-6

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אמריך קלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ A Monograph, האופרטות של קלמן
  2. ^ אמריך קלמן, באתר פרויקט ספריית התווים הבינלאומי