אמריקאי בפריז

ערך זה עוסק ביצירה תזמורתית. אם התכוונתם לסרט, ראו אמריקאי בפריז (סרט).

אמריקאי בפריז היא יצירה תזמורתית, תוכניתית שהלחין המלחין האמריקני ג'ורג' גרשווין ב-1928. בהשראת נופיה המרהיבים והאנרגיה של בירת צרפת בשנות ה-20 של המאה ה-20.

רקע

גרשווין בפריז (עומד מימין), ליד הפסנתר מוריס ראוול ואווה גותייה. צולם במסיבת יום הולדתו של ראוול, 7 במרס 1928.

במרץ 1928 הפליג ג'ורג' גרשווין לפריז. גרשווין תמיד ראה את עצמו באירופה, ובפריז בפרט, ככפרי שהגיע אל העיר הגדולה. הוא התרשם מתנועת כלי הרכב הרבה ומצפירות המוניות בשאנז אליזה. אלו, יחד עם חוויות של בדידות וגעגועים מצאו את ביטויים ביצירה "אמריקאי בפריז".

עוד במהלך שהותו בפריז כתב גרשווין למנצח וולטר דאמרוש והציע לו ולחברה הפילהרמונית של ניו יורק רפסודיית-בלט לתזמורת על הנושא "אמריקאי בפריז". הרעיון ליצירה החל לקרום עור וגידים שנתיים לפני כן, במהלך ביקורו הקודם בפריז. אז הותיר למארחיו מכתב ובו קטע חדש, קצר, אותו הכתיר כ"מוזיקה לבלט אמריקאי בפריז". הייתה זו הפתיחה ליצירה שתעסיק את גרשווין במשך השנתיים הבאות.^[1] לפני חזרתו לאמריקה רכש גרשווין צופרים של מוניות, על מנת לשלב את הצליל האותנטי שלהן ביצירה. מאז חזרתו מפריז באוגוסט ועד נובמבר, עבד על הלחנת היצירה בבית החווה של בת זוגו, קיי סוויפט בקונטיקט ובביתו בניו יורק, שם התבונן אל נהר הדסון שנתן לו, לדבריו, את ההשראה למוטיב הבלוז של הגעגועים ביצירה.^[2]

תוכן

היצירה מתארת מבקר אמריקאי סקרן הצועד על מדרכת שאנז אליזה ובולע בעיניו את מראות העיר, רעשיה ואווירתה. הוא נכנס לבית קפה ובהשפעת היין שוקע בדכדוך של געגועים, המבוטא בלחן בלוזי, בהמשך הוא יוצא מבית הקפה חזרה לרחוב ההומה המיוצג עתה על ידי לחן של קאן קאן ואומר לעצמו "הבית נפלא, אבל אחר הכל זוהי פריז!".^[3]

תזמור

גרשווין תזמר את היצירה בעצמו (הוא לא תזמר, למשל, את היצירה המפורסמת שלו רפסודיה בכחול) לפיקולו, שני חלילים, שני אבובים, קרן אנגלית, שתי קלרינטים, קלרינט בס, שני בסונים, סקסופונים (אלט, טנור ובריטון), ארבע קרנות יער, שלוש חצוצרות, שלושה טרומבונים, טובה, תונפנים, וכלי הקשה (תוף סנר, פעמונה, תוף בס, משולש, קסילופון ועוד), צ'לסטה, וארבעה צופרי מוניות פריזאים (בגבהי קול שונים). עמיתו של גרשווין, המלחין ורנון דיוק ציין שתזמורו של גרשווין הושפע מראוול וסטרווינסקי המוקדם.^[4]

הקלטות

הבכורה נערכה ב-13 בדצמבר 1928 בקרנגי הול, והמנצח וולטר דאמרוש ניצח בה על הפילהרמונית של ניו יורק. גרשווין שימש כסולן בפסנתר. היצירה הוקלטה פעמים רבות. ההקלטה המסחרית הראשונה נעשתה על ידי חברת התקליטים RCA Victor עם המנצח נתניאל שילקרט (Nathaniel Shilkret) והתזמורת הסימפונית של RCA (שהתבססה על תזמורת פילדלפיה).

ב-8 בספטמבר 1937 נערך בהוליווד בול (Hollywood Bowl) קונצרט זיכרון לגרשווין (לרגל חודשיים למותו), בו ניצח שילקרט על היצירה, ההקלטה, המבוססת על שידור הרדיו של הקונצרט, יצאה לאור ב-1998.

ב-1945 ניצח ארטורו טוסקניני על התזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית בקרנגי הול, באחת הפעמים הבודדות בהן ניצח על יצירה מאת מלחין אמריקאי.

קטעים מהיצירה משולבים בפסקול הסרט הכי טוב שיש, מ-1997.

הסרט

ערך מורחב – אמריקאי בפריז (סרט)

ב-1951 הפיקה חברת MGM סרט מוזיקלי בהשראת היצירה. המוזיקה בסרט "אמריקאי בפריז" הייתה כולה של ג'ורג' גרשווין, וכללה קטעים מהיצירה בשילוב קטעי מוזיקה אחרים. את המילים לשירים כתב איירה גרשווין, אחיו של ג'ורג'. הכוכב הראשי ג'ין קלי גילם צייר אמריקני צעיר שמנסה להצליח בפריז, וקלי אף יצר את הכוריאוגרפיה לסרט. לצדו שיחקה ורקדה לסלי קארון, והבמאי היה וינסנט מינלי. הסרט זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 1951.

לקריאה נוספת

Rimler, Walter. A Gershwin Companion (1991), Popular Culture ISBN 1-56075-019-7
David Ewen, A journey to greatness: the life and music of George Gershwin pp. 122 - 126
Steven E. Gilbert, The music of Gershwin ISBN 0300062338