אנגלית תיכונה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, פיסוק, צורת כתיבה עממית מדי. | |
אנגלית תיכונה או אנגלית ביניים (באנגלית: Middle English) היא שפה שהייתה מדוברת בסביבות השנים 1100–1500 ברחבי אנגליה. האנגלית התיכונה התפתחה מהשפה האנגלית העתיקה והושפעה רבות מצרפתית עתיקה, עקב חילופי המעמד השליטים באנגליה מאנגלו-סקסים לנורמנים (דוברי צרפתית עתיקה) בתקופת ממלכת אנגליה הנורמנית, לאחר כיבוש אנגליה על ידי ויליאם הכובש מנורמנדי. לקראת סוף תקופה זו, החלו שינויים רבים בהגיית התנועות בשפה האנגלית, אך האיות האנגלי לא הותאם לשינויים, דבר שגרם לאי־התאמה בין האיות האנגלי לבין הצלילים שהוא היה אמור לייצג.
עמוד מתוך הספר סיפורי קנטרברי שכתוב באנגלית תיכונה. | |
מדינות | הממלכה המאוחדת |
---|---|
אזורים | אנגליה, סקוטלנד וויילס |
דוברים | השפה התפתחה לאנגלית מודרנית מוקדמת עד המאה ה-16 |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה | |
לאום | אנגלים |
קוד שפה | enm |
קוד ISO 639-2 | enm |
קוד ISO 639-3 | enm |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
מן השפה האנגלית התיכונה התפתחו השפה הסקוטית והשפה האנגלית המודרנית המוקדמת (אנ'), שממנה התפתחה האנגלית המודרנית.
התפתחות השפה
עריכההאנגלית העתיקה הייתה מדוברת באנגליה עד המאה האחת עשרה. לפני תקופה זו הושפעה האנגלית העתיקה מנורדית עתיקה, בעקבות מגע לשוני עם פולשים ויקינגים. השפעה זו עזרה להפוך את השפה אנגלית לפשוטה יותר, והיא סימנה את תחילת המעבר לאנגלית תיכונה.
ב־1066 נכבשה אנגליה על ידי ויליאם הכובש מנורמנדי, ששפתו צרפתית עתיקה. מאותו רגע, השליטים באנגליה דיברו צרפתית, אולם האיכרים המשיכו לדבר אנגלית. את השפעתה הרבה של השפה הצרפתית על האנגלית ניתן לראות עד היום.
בלשנים מחלקים את תקופת השימוש באנגלית התיכונה לשני חלקים:
1. אנגלית תיכונה מוקדמת (אנגלית עתיקה עד 1300 לערך).
2. אנגלית תיכונה מאוחרת (מ־1300 בערך עד להופעת האנגלית המודרנית המוקדמת).
עד התקופה השנייה, השליטים באנגליה דיברו צרפתית, כך שאין הרבה כתיבה מהתקופה הראשונה.
השפה סקוטית התפצלה מהניב הצפוני של אנגלית תיכונה מוקדמת. מהשפה האנגלית התיכונה המאוחרת התפתחה לבסוף השפה האנגלית המודרנית המוקדמת.
אנגלית מודרנית מוקדמת (1500-1650[החלוקה היא מאוד גסה]) היא שפתו של שייקספיר.
בסביבות 1400 לספירה (לקראת סוף תקופת האנגלית התיכונה) החלו שינויים רבים בביטוי התנועות בשפה, שנמשכו עד לסביבות שנת 1700. האיות האנגלי לא השתנה הרבה בהתאם לשינויים בצלילים, מה שהוביל לחוסר התאמה בין האיות האנגלי לבין הצלילים שהוא אמור לבטא.
השינויים בתנועות הארוכות:
דוגמאות למילים: | הביטוי לפני השינוי: | הביטוי לאחר השינוי: |
---|---|---|
Bite | I | ai |
Meet | e | I |
Meat | ɛ | I |
Name | a | ei |
Boat | ɔ | ou |
Moon | o | u |
House | u | au |
ɛ הוא צליל שני שלישים דרך בין a ל־e (יותר קרוב ל־e) ונמצא באנגלית מודרנית במילה כמו bed
ɔ הוא צליל שני שלישים דרך בין a ל־o (יותר קרוב ל־o) ונמצא באנגלית מודרנית במילה כמו or
שינוי זה השפיע גם על הדרך שמבטאים את האותיות באנגלית, ולכן מבטאים
את האות E כ i,
את האות I כ ai,
את האות a כ ei,
ואת האות o כ ou.
השוואת טקסטים לדוגמה מתוך הפתיחה של סיפורי קנטרברי שנכתב בסוף המאה ה־14 (מתוך: Gleason Paul, Underwords, Rosemont Publishing, Printing Corp. 2002 עמ'131):
הטקסט המקורי באנגלית תיכונה | תרגום לאנגלית בת ימינו |
---|---|
Whan that Aueryłł wt his shoures soote, |
When in April the sweet showers fall |
שינויים בפונולוגיה מהאנגלית העתיקה
עריכהלהלן טבלת העיצורים באנגלית תיכונה:
שפתי | שיני | מכתשי | בתר-מכתשי | חכי | וילוני | סדקי | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | m | n | (ŋ) | ||||
סותם | p b | t d | tʃ dʒ | k ɡ | |||
חוכך | (f v | θ ð | s z | ʃ | (ç | (x | h |
קישורים חיצוניים
עריכה- אנגלית תיכונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שפה אנגלית - אנגלית בינונית, 1100-1500, דף שער בספרייה הלאומית