בינואר 1990 הוא הצטרף לפיקסאר ובכך הפך לאנימטור השני, ולעובד תשיעי של אולפני פיקסאר.[2] באותה תקופה החברה עדיין לא הייתה סטודיו לסרטי אנימציה, וקבוצת האנימציה שלה הוקדשה להכנת פרסומות בטלוויזיה.
לאחר יציאת הסרט צעצוע של סיפור, ביקש לאסיטר מסטנטון לעזור לו לביים ולכתוב את הסרט הבא של פיקסאר באג לייף. בשנת 1999 השתתף סטנטון בכתיבת הסרט צעצוע של סיפור 2, סרט שבו הוא גם שימש כמדובב לזורג. לאחר מכן הוא השתתף בכתיבת הסרט מפלצות בע"מ.
בשנת 2003 הוציאה החברה את הסרט מוצאים את נמו, שהוא הסרט הראשון שבו סטנטון היה הבמאי היחידי. את ההשראה לסרט הוא לקח מתחושתו שהאינסטינקטים שלו כאב להגן על ילדיו מונעים ממנו קשר יותר טוב עם בנו.[1] סטנטון ביים, כתב וגם דיבב בסרט. בסרט זה הוא זכה בפרס האוסקר הראשון שלו. בעקבות הצלחתו בסרט מוצאים את נמו, החל סטנטון לעבוד על סרטו הבא כבמאי וול-E, שבו הוא זכה בפרס האוסקר השני שלו.
לאחר רכישת חברת פיקסאר ידי חברת וולט דיסני בשנת 2006, סטנטון הפך לסגן נשיא היצירתיות של פיקסאר לצד פיט דוקטר.
בשנת 2012 סטנטון ערך את הופעת הבכורה שלו בבימוי סרט לייב אקשן עם הסרט ג'ון קרטר סרט המבוסס על הרומן של אדגר רייס בורוז, נסיכת מאדים. הסרט קיבל ביקורות מעורבות, ונחשב לכישלון בקופות.
לאחר יציאת הסרט ג'ון קרטר, חזר סטנטון לפיקסאר לביים את הסרט מוצאים את דורי. הסרט יצא לאור בשנת 2016 והיה להיט ענק באופן ביקורתי וכלכלי.
הוא השתתף בכתיבת הסרט צעצוע של סיפור 4 שיצא ב -21 ביוני2019. בתחילה, כשהגיש את הרעיון לבמאי ג'וש קולי, קולי חשש מפני שהוא הרגיש שצעצוע של סיפור 3 הוא הסוף המושלם לסדרת הסרטים. על פי הדיווחים, סטנטון אמר לקולי "צעצוע של סיפור 3 היה סיום טוב - אבל זה לא הסוף". הוא הסביר שזה לא סיום הסיפור של וודי אלא סיום תקופתו של וודי עם אנדי. מיד לאחר השיחה, קולי הסכים לביים את הסרט לצד לסטר. על פי הדיווחים, סטנטון החל לכתוב את סיפורו של צעצוע 4 בסתר בזמן שהסרט השלישי עדיין היה בהפקה.[3]
בנוסף לקריירה שלו בסרטי קולנוע השתתף סטנטון כבמאי, תסריטאי ומפיק בכמה סדרות טלוויזיה, ביניהם דברים מוזרים, סמוך על סול ולגיון.
רוקפורט, מסצ'וסטס
ארצות הברית
אנדרו סטנטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אנדרו סטנטון, באתר AllMovie (באנגלית)
אנדרו סטנטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
