אנו נושאים לפידים

אנו נושאים לפידים
	אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים; בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.; זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ; וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ; הַצָּמֵא לָאוֹר -; יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ; לָאוֹר וְיָבוֹא!
	הבית הראשון של השיר

"אנו נושאים לפידים" הוא שיר חנוכה ציוני אשר נכתב בשנות השלושים המוקדמות על ידי אהרן זאב והולחן בידי מרדכי זעירא. השיר מושר בטקסים ציוניים רשמיים שונים.

יצירת השיר

מילות השיר נכתבו על ידי אהרן זאב, משורר ומחנך באחד מבתי החינוך של זרם העובדים, ולימים קצין חינוך ראשי בצה"ל, למצעד חנוכה שהונהג שם.^[1] ברבות הימים זכה הזמר להצלחה והפך לשיר חנוכה כללי ומקובל. השיר מושר מדי שנה בעת הדלקת המשואות ביום העצמאות בהר הרצל. לעיתים המנגינה מנוגנת במצעדים צבאיים בישראל בנוסף למארש צה"ל.

השיר בכללו מתאר עבודה קשה ומאומצת עד ההגעה למטרה ("בסלע חצבנו עד דם ויהי אור").

מקובל לראות במילות השיר תכנים כופרים במסורת ובכללם:

המילים "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו" חוזרות על עצמן לאורך השיר מספר פעמים כדי להדגיש את אי התערבות האל בנעשה.
בסיום השיר מופיעות המילים "בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור", כדי לקרוא תיגר על סיפור הבריאה התנכ"י בו האור לא נוצר בידי אדם אלא על ידי דבר האלוהים, כשאמר "יהי אור".
בבית האמצעי מופיע הקטע "לעמק הלכנו ההרה עלינו, מעיינות האורות הגנוזים גילינו" כאמירת נגד לצו האלוהי, המופיע בהקשר איסור העלייה להר סיני ”הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו” (פרשת יתרו, שמות פרק י"ט, פסוק י"ב).

בנימין זרעוני שהיה מפקד באצ"ל, חיבר גרסה חלופית לשיר, על פי הלחן המקורי, בה הושמטו תכנים אלו והוחלפו בקריאה למרד.^[2]