ויקיפדיה

אנטישמיות ברשתות החברתיות

בתחילת המאה ה-21, הייתה עלייה במגמת האנטישמיות ברשתות החברתיות, זאת על פי נתונים על "מצב האנטישמיות באמריקה" המעידים על כך שעד 69 אחוזים מהיהודים בארצות הברית נתקלו באנטישמיות באינטרנט, נכון לשנת 2022.[1] יהודים נתקלו באנטישמיות המופנית ישירות כלפיהם או על ידי חשיפה לתוכן אנטישמי בדף המדיה שלהם.[2][3] דוחות שונים מראים שחשיפה יומית של 30 דקות לטיקטוק גרמה לעלייה של 20% בדעות אנטישמיות.[4][5][6]

אנטישמיות במדיה החברתית מתבטאת בצורות שונות כמו אמוג'ים, גיפים, ממים, תגובות וריאקציות (לייק, דיסלייק, לב וכו'). מחקרים מסווגים את הדיבור האנטישמי לסוגים שונים: דיבור שנאה, קריאות לאלימות, דהומניזציה, תאוריות קונספירציה והכחשת שואה.[7]

כללי

עריכה

בשנת 2016, ה-WJC בשיתוף עם Vigo social intelligence ביצעו מחקר מקיף. במחקר נצפו 382,000 פוסטים אנטישמיים במדיה החברתית במהלך שנת 2016, ונכון לפברואר 2017, רבים מהם לא נמחקו. יותר מ-1,000 פוסטים אנטישמיים פורסמו מדי יום בכל פלטפורמות המדיה החברתית באותה שנה, בממוצע 43 פוסטים לשעה או פוסט אחד כל 83 שניות.[8]

קווינט ציממק, חוקר חברתי גרמני, ציטט במאמרו מחקר מ-2019 לפיו יהודים צעירים אירופאים (בגילאי 16–34) נתונים יותר להטרדה או אלימות אנטישמית לעומת בני גילם המבוגרים. כמו כן, אנשים צעירים אלה זיהו את האינטרנט והמדיה החברתית כתחומים העיקריים בהם האנטישמיות מהווה אתגר ניכר ביותר בימינו.[4]

החוקרת סופי שמאלנברגר גילתה כי ביטויים של אנטישמיות חורגים מעבר לשפה ותמונות פוגעניות במפורש במדיה החברתית. הם באים לידי ביטוי גם בצורות עדינות ומוסוות יותר. לדבריה, דוגמה לכך נצפתה בפייסבוק, שם מפלגת הימין הקיצוני הגרמנית, אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), נמנעה במכוון מלהתייחס לשואה בפוסטים שלה על מלחמת העולם השנייה. יתר על כן, המפלגה השתמשה בשפה וברטוריקה אנטישמית, ובכך הפכה את האנטישמיות לנורמטיבית באופן עדין. בגרמניה הנאצית, הצגה חוזרת ונשנית של תמונות כאלה תרמה לדהומניזציה של יהודים, שלפי החוקרת, בסופו של דבר יצרה סביבה שלא התנגדה לג'נוסייד.[7]

על פי מחקרים, אלגוריתמים שיחקו תפקיד חשוב בהגברת האנטישמיות, מאחר שהם תוכננו לקדם תוכן שמעורר מעורבות של משתמשים. פירוש הדבר, שפוסטים עם מעורבות גבוהה יותר, כגון לייקים, דיסלייקים, שיתופים ותגובות (כולל תגובות נגדיות), מוצגים באופן בולט יותר למשתמשים. תגובות המשתמשים לפוסטים גם גורמות לתגובת דופמין מעודדת. כתוצאה מכך, האלגוריתם שם דגש על תוכן מפתיע, שמייצר את המעורבות הרבה ביותר ומעודד משתמשים לתרום תוכן שנאה נוסף. שני מחקרים, שהוצגו באופן בלעדי ל-USA TODAY, מצאו כי משתמשי פייסבוק, אינסטגרם ו-X (לשעבר טוויטר) נחשפים לקלישאות ותאוריות קונספירציה. תוצאת 2023, לפי החוקרים, היא הפצת רעיונות מסוכנים בזמן שאירועים אנטישמיים מגיעים לשיאים היסטוריים.[9]

מבקרים הביעו דאגה לגבי התפשטות האנטישמיות ברשתות החברתיות אשר מהווה בעיה ניכרת גם לקהילה היהודית וגם לציבור הרחב. למרות שבתיועד המסורתי של פשעי שנאה, כמו רישומי פלילים של המשטרה וסקר הפשע באנגליה ובוויילס, ניכרת ירידה בפשיעה, מבקרים אומרים שקיים דיווח חלקי בלבד על אירועים אנטישמיים באינטרנט ומחוצה לו. הפער הזה גורם לאומדן לא נכון של הבעיה.

דו"ח משנת 2013 שתיעד שמיעה בקונגרס, טען שחזבאללה משתמשת ברשתות חברתיות להפצת תעמולה שלה ולגיוס מחבלים חדשים. ממוצע 250 ציוצים ביום מפעילי חזבאללה ומעל 18,000 עוקבים חדשים נרשמו באותה שנה.[10]

דוגמאות לאנטישמיות שדווחו ברשתות החברתיות כוללות: "היהודים הם עכברושים", "כל היהודים קמצנים" ו"אני שמח שהשואה קרתה".[11][12]

מחקר שנערך על ידי קרן משפחת רודרמן ומכון מחקר ההדבקה ברשת, שפורסם ביולי 2023, חשף שישראל היא המדינה שהותקפה ביותר ברשתות החברתיות. משתמשי X (לשעבר טוויטר) הזכירו את ישראל בקשר להפרות זכויות אדם 12 פעמים יותר מאשר סין, 38 פעמים יותר מרוסיה, 55 פעמים יותר מאיראן ו-111 פעמים יותר מצפון קוריאה. במיוחד במהלך הסכסוך בין ישראל לחמאס בעזה במאי 2021, שימוש בצרופים אנטי-ישראליים גבר. ההסלמה הזו לוותה בפרסום דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל בפברואר 2022, שכינה את ישראל "מדינת אפרטהייד".[13]

החוקרים גם הבחינו בעלייה בשכיחות של תגובות אנטישמיות בטוויטר אשר נקשרו לפשעי שנאה בעולם האמיתי נגד יהודים. השיא היה בהופעת תאוריות קונספירציה הקשורות למגפת הקורונה ולתקיפה על הקפיטול בוושינגטון בידי תומכי דונלד טראמפ ב-2021.[14]

נכון לשנת 2017, בארצות הברית נמצא השיעור הגבוה ביותר של תוכן אנטישמי ברשתות החברתיות (68%), אחריה גרמניה (14%), הממלכה המאוחדת (4%), קנדה (2%), וצרפת (1.5%).[8]

מייקל בוסטה, חוקר באוניברסיטת לונד שבשוודיה, מצביע על כך שתוכן אנטישמי מהווה חלק זעיר מהתנועה ברשתות החברתיות. בפרק שכתב בספר, הוא אומר שעל פי רוב המחקרים, תוכן אנטישמי הוא פחות מ-1% מכלל הפוסטים ברחבי העולם (נכון לשנת 2022). באחד הסקרים המרכזיים, היה זה 0.00015%.[4]

פלטפורמות

עריכה

טיק טוק

עריכה

לפי חוקרים ודירוגים, טיקטוק פופולרי בקרב בני נוער ומתבגרים, בנוסף לשימושו לתחומים כמו חדשות, פלטפורמות פוליטיות ועקיבה אחרי אישים חשובים. בשל השימוש הנרחב בפלטפורמה, "טיקטוק הפך למגנט ולבית גידול לתוכן אלים וקיצוני", כותבים החוקרים הישראלים גבריאל ויימן ונטלי מסרי בפרק שלהם.[4]

מחקר שנערך בין פברואר 2020 למאי 2021 על ידי ויימן ומסרי מצא עלייה של 41% בפוסטים אנטישמיים, עלייה של 912% בתגובות אנטישמיות ועלייה של 1,375% בשמות משתמש אנטישמיים. לדוגמה, שיר על יהודים שנרצחו באושוויץ הושמע למעלה משישה מיליון פעמים ברחבי העולם.[15][4]

לפי ה-CCDH, טיקטוק, בפרט, נכשל בחסימת חשבונות אשר תוקפים יהודים באופן ישיר. הפלטפורמה מסירה רק 5 אחוז מהחשבונות המעורבים בפעילויות כגון שליחת הודעות המקדמות הכחשת השואה.[16]

טיקטוק כונתה "התנועה האנטישמית הגדולה ביותר מאז הנאצים" על ידי סשה ברון כהן. בשנת 2023, סלבריטאים יהודים אמריקאים חתמו על מכתב לטיקטוק בו הם טענו כי הפלטפורמה אינה בטוחה למשתמשים יהודים.[17]

אינסטגרם

עריכה

אינסטגרם הוא רשת חברתית עם אחד משיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר ושיעור חדירה גבוה בקרב בני נוער וצעירים מבוגרים. נכון לשנת 2021, היו מוערכים כ-1.35 מיליארד משתמשים פעילים. אינסטגרם צמח באופן משמעותי במהלך אחרית השנות העשרה ותחילת שנות העשרים.[18][19]

בשנת 2016, נצפו 24,000 פוסטים אנטישמיים באינסטגרם. זהו מספר נמוך יחסית לעומת רשתות חברתיות מוכרות כמו פייסבוק או X (לשעבר טוויטר). שבעים ושבעה אחוז (18,000) מהפוסטים האנטישמיים באינסטגרם כללו סמלים ותמונות, ועוד 20% (4,700) כללו ביטויי שנאה. נרשמו 600 קריאות לפגיעה ביהודים באינסטגרם ב-2016.[18]

חוקרים דיווחו על ההאשטאג #gasthejews ב-2,950 פוסטים וההאשטאג #killthejews ב-1,300 פוסטים באינסטגרם. האשטאגים נוספים שכללו קללות או ביטויי שנאה כלפי יהודים נכללו, בממוצע, בעשרות עד מאות פוסטים לכל האשטאג. נמצאו עשרות האשטאגים המביעים הערצה להיטלר. ההאשטאג #hitler נכלל ב-970,000 פוסטים, #heilhitler ב-20,000 פוסטים, ו-#hitlerwasright ב-6,150 פוסטים. המחקר מצא כי שמות משתמש המשתמשים בביטויים כאלה נמצאו גם באינסטגרם, אך החוקרים לא מצאו שמשתמשים אלה פרסמו תוכן משמעותי או שיש להם הרבה עוקבים. מספר משמעותי של פוסטים המשתמשים בביטויים אנטי-יהודיים השתמשו בהם בקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר לא נכללו בנתונים ששימשו למחקר.[18]

לפי דוח משנת 2021, ישנם "מיליונים" של תוצאות להאשטאגים הקשורים לתאוריות קונספירציה אנטישמיות באינסטגרם.[20]

דוח של ה-CST שיצא בשנת 2021 בדק אנטישמיות באינסטגרם. הדוח עקב אחרי 27 האשטאגים אנטישמיים מגמתיים, כגון #gasjews, #israhell, #zionistagenda וכדומה, שהצביעו על שימוש משמעותי בהאשטאגים אנטישמיים בפלטפורמה.[18][21][22]

X (לשעבר טוויטר)

עריכה

לפי מחקר של הקונגרס העולמי היהודי (WJC) משנת 2016, שישים ושלושה אחוז מכלל הדיונים האנטישמיים ברשת (242,000 פוסטים) נרשמו ב-X (לשעבר טוויטר), ו-9% (22,000 פוסטים) היו קריאות לפגוע ביהודים באופן פעיל. זהו ממוצע של 660 ציוצים אנטישמיים ו-60 קריאות לפגוע ביהודים בכל יום, או 28 ציוצים אנטישמיים ו-3 קריאות לפגוע ביהודים בכל שעה. בשנת 2018 הייתה עלייה של 30% לעומת רמות שנת 2016 לפי ה-WJC.[23][24]

האשטגים הנפוצים שנמצאו ב-X (לשעבר טוויטר) במהלך המחקר היו #holohaox ו-#hitlerwasright, שכללו אלפי פוסטים כל אחד, לצד אשטגים פחות פופולריים אך מדאיגים כמו #killthejews ו-#fuckthejews. תוכן נוסף ב-X (לשעבר טוויטר) כלל ביטויים עם אזכורים אנטישמיים כמו HoloHoax Exposed ו-Jewish World Order, בעוד עשרות משתמשים כללו את המילה "היטלר" או סוואסטיקות בשמותיהם.[8]

ה-ADL בדקה את השנה שבין 2017 ל-2018 וקבעה שכ-4.2 מיליון ציוצים אנטישמיים פורסמו והועתקו ב-X (לשעבר טוויטר) במהלך השנה הנבדקת. האחוז של ציוצים שהתקבלו בחיפוש שנמצאו כחיוביים לאנטישמיות נע בין מינימום של 8.9% בשבוע 33 (13–19 באוגוסט) למקסימום של 34.2% בשבוע 18 (30 באפריל–6 במאי).[25]

בין יוני 2022 לפברואר 2023, אנליסטים גילו 325,739 ציוצים אנטישמיים באנגלית, כאשר הממוצע השבועי של ציוצים אנטישמיים עלה ב-106% לעומת התקופה שקדמה לכך.[26]

יוספינה באלון, ראש המחלקה המשפטית ב-HateAid, אמרה שכדי לשאוף לפלטפורמת חופש הביטוי עלינו לוודא ש-X (לשעבר טוויטר) היא מקום בטוח למשתמשים וחף מפחד להיתקף או לקבל איומים במוות או הכחשת שואה.[27]

X (לשעבר טוויטר) אסרה "התנהגות שמכוונת נגד פרטים או קבוצות עם התעללות. קוד החברה מציין במפורש את השואה כדוגמה.

דו"ח שפורסם ביוני 2023 על ידי המרכז הבריטי למלחמה בשנאה דיגיטלית הראה ש-X לא הצליחה לפעול כנגד 89% מציוצי השנאה שפורסמו על ידי משתמשים, ו-100% מהחשבונות נשארו פעילים. זה כולל ציוצים המכילים תוכן גזעני, הומופובי, ניאו נאצי, אנטישמי או קונספירציה.[28]

לפי כתבה שפורסמה במרץ 2023, האנטישמיות ב-X (לשעבר טוויטר) נותרה "גבוהה יותר מתמיד" עם דאגות כי הפלטפורמה תירד ל"תהום" מלאה בתוכן דליק, פוגעני ומידע מטעה.[29]

"X (שהיה פעם טוויטר) השעה את חשבון קניה ווסט לאחר שהעלה תמונה של מגן דוד עם צלב קרס בתוכו. חשבונו של הראפר כבר הושעה בעבר על רקע ציוצים אנטישמיים. בנוסף, מחקר מצא כי הסרת תוכן אנטישמי עלתה מאז שאילון מאסק רכש את הרשת, כאשר 12% מהציוצים האנטישמיים הוסרו, לעומת 6% לפני הרכישה.[30]

X (שהיה פעם טוויטר) היה ב-2016 הפלטפורמה המובילה להפצת דיבור אנטישמי, והכיל 63 אחוז מהתוכן הזה בכלל הרשתות החברתיות.[8]

דו"ח נוסף ניתח פוסטים אנטישמיים בפלטפורמות שונות, ודירג את X (שהיה פעם טוויטר) כפלטפורמה עם המספר הגבוה ביותר, אחריו בלוגים, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב ואחרים. המחקר השתמש בהגדרת IHRA כדי לסווג מופעים שונים של אנטישמיות ברשת, והדגיש את ביטויי השנאה ושימוש בסמלים כקטגוריות הנפוצות ביותר.[31]

יוטיוב

עריכה

יוטיוב היא פלטפורמה חברתית וספק תוכן, המאפשרת למשתמשים הן לצרוך והן להעלות סרטונים. בעוד שיוטיוב אינה מפרסמת נתונים ספציפיים על המשתמשים שלה, הערכות מצביעות על כך שכ-80% מהמשתמשים הם בגילאי 18 עד 49. 50% מהמשתמשים מחוץ לקבוצת גיל זו משתמשים בפלטפורמה לפחות פעם בשבוע, על פי נתוני Brandwatch. סקר חשף 7,000 פוסטים אנטישמיים ביוטיוב, הכוללים הבעות של שנאה (45%) ושימוש בסמלים אנטישמיים (33%). ב-2016 זוהו 500 קריאות לאלימות נגד יהודים בפלטפורמה. תקרית בולטת כללה סרטון שהועלה באפריל 2016, ובו כלב הצופה בסרטונים של נאצים המוציאים הוראות ומעליבים יהודים. למרות שהסרטון זכה להפצה ויראלית עם שני מיליון צפיות ועורר מחלוקת נרחבת, יוטיוב בחרה שלא להסיר אותו. בעוד שרבים מהפוסטים האנטישמיים לא זכו לתהודה ברשתות חברתיות אחרות, אחרים כמו סרטון זה הגיעו לרמות פופולריות גבוהות.[8]

בניגוד לחלק מרשתות החברתיות, התוכן ביוטיוב קשה יותר לכימות, ולא זוהו שמות משתמשים או האשטגים ספציפיים המשתמשים בשפה אנטישמית. עם זאת, הדו"ח הדגיש שרוב הסרטונים הבעיתיים פורסמו על ידי משתמשים עם שמות משתמש מזויפים. התגובות לסרטונים אלה לא כללו באופן עקבי הבעות אנטישמיות מפורשות. התוכן כולל שירים המקדמים אלימות נגד יהודים, ניסיונות להצדיק את מעשי היטלר, הערצה למשטר הנאצי, ושימוש בסמלים אנטישמיים שונים.[8]

לפי ממצאים מהמכון לדיאלוג אסטרטגי, הייתה עלייה של 4963% בתגובות אנטישמיות בסרטוני יוטיוב הקשורים לסכסוך בימים שלאחר התקפת חמאס נגד ישראל ב-2023. יוטיוב רשם סך הכל 15,720 תגובות שנאה נגד יהודים בשבוע שלאחר התקפת חמאס, כפי שחשף המכון לדיאלוג אסטרטגי.[32]

לפי הדו"ח, התקפות אלה כללו תגובות שעשו השוואות לא הולמות בין ישראלים לנאצים. הן גם קידמו תאוריות קונספירציה, החל מהרעיון הבלתי מבוסס שאנשים יהודים שולטים בתקשורת, מבנים פוליטיים ומוסדות פיננסיים, וכלה בטענה שהתקפת חמאס הייתה שקר שנוצר על ידי ישראל. כמו כן, הועלו איומים מפורשים נגד דמויות ופקידים יהודים, לצד שיתוף והפצה של תמונות גרפיות, וקריאות לאלימות נגד פקידים יהודים.[8][32]

פייסבוק

עריכה

עם 3.05 מיליארד משתמשים, פייסבוק (דצמבר 2023) היא אחת מפלטפורמות המדיה החברתית הגדולות ביותר. נכון ל-2016, 11% מתוכן אנטישמי זמין באינטרנט (41,000 פוסטים) מתנהל בפייסבוק. רוב הפוסטים הללו כוללים סמלים או תמונות. 4% מהתוכן (1,500 פוסטים) הם קריאות לאלימות נגד יהודים.[33]

שני הסברים אפשריים להיקף הנמוך יחסית של שיח אנטישמי ביחס לפופולריות הרשת: הגולשים בחרו שלא להעלות תוכן פוגעני לפייסבוק, או שהרשת משקיעה מאמצים רבים בהסרת תוכן כזה.[33]

בניגוד ל-X (לשעבר טוויטר), האשטגים כמו ‎#killthejews‏ או ‎#Holohoax‏ אינם קיימים בפייסבוק. גם שמות משתמשים בעייתיים לא נמצאו. עם זאת, נמצא תוכן המפאר את היטלר, כולל קבוצות כמו "Hitler Memes" או דפים של ארגוני ימין קיצוני כמו אלט-רייט. כמעט כל המשתמשים שהעלו תוכן אנטישמי לפייסבוק עשו זאת תוך שימוש בשמות משתמשים בדויים, מה שאסור על פי תנאי השימוש של פייסבוק.[33]

בדו"ח משנת 2021, חוקרים אספו 714 פוסטים אנטישמיים בין מאי ליוני אשר כללו הכחשת שואה, ותאוריות קונספירציה עם טענות שקריות על יהודים ש"שולטים" בממשלות ובבנקים, או מביימים אירועים עולמיים. הדו"ח קבע שפייסבוק פעלה רק נגד 14 מתוך 129 פוסטים שדווחו לה (10.9%). הדו"ח ציין שקבוצות פייסבוק שממנה נלקחו דוגמאות רבות לפוסטים, עם כותרות כמו "חשיפת הסדר העולמי החדש" ו"חשיפת הציונות", עדיין היו פעילות. פייסבוק הגיבה לטענות וציינה שהם הגבירו את הפעולות נגד שיח שנאה ב-15 אחוזים יותר מאז 2017.[33]

על פי מקורות, פייסבוק הגבירה את הסרת התוכן האנטישמי ושיעור ההסרות שלה גבוה יותר מרשתות חברתיות אחרות. על פי דו"ח משנת 2023, פייסבוק הסירה 35% מכל התוכן האנטישמי ב-2022 שדווח לפלטפורמה על ידי ארגון FOA, לעומת הסרה של 23% מהתוכן ב-2021.[34]

דו"ח מארגון "Hope Not Hate" הדגיש את שגרירות האנטישמיות בטלגרם, שהפך למקלט עיקרי לאנשים שגורשו מרשתות חברתיות אחרות בשל דעות קיצוניות. ב-2021 טענו מבקרים כי מדיניות הניהול החלשה של טלגרם התירה למספר ערוצים המוקדשים לתאוריות קונספירציה אנטישמיות ותוכן אלים במפורש לפרוח. אחד מערוצים אלו, "הפירוק של הקבלה", שמקדם את תאוריית הקונספירציה של "הסדר העולמי החדש" מאז פברואר 2021, הצטבר יותר מ-90,000 עוקבים. ערוץ נוסף, שמנוהל על ידי תומך אנטישמי של QAnon הידוע בכינוי GhostEzra, מונה 333,000 עוקבים.

בנוסף לממצאים מדאיגים אלו, "Hope Not Hate" גילו כי לפחות 120 קבוצות וערוצים בטלגרם שיתפו את המניפסט הגזעני והאנטישמי שנכתב על ידי המבצע של הפיגוע במסגדי כרייסטצ'רץ' בניו זילנד במרץ 2019, שגרם למותם של 51 אנשים. למרות הפצת תוכן מזיק זה, טלגרם לא נקטה פעולה כנגד חומרים כאלה לפי "Hope Not Hate".

השלכות

עריכה

בראיונות נרחבים שערך צימק, שלושה יהודים צעירים גרמנים חשפו שחוויית פוסט אנטישמי במדיה חברתית הותירה אותם עם תחושה עמוקה של "אובדן שליטה", "חוסר וודאות לגבי מה שיקרה הלאה" וייאוש מ"שתיקת המשתמשים האחרים". אחד ממשתתפי המחקר החליט להסתיר במידה החברתית את זהותו היהודית. "האנונימיות הזאת מגינה עלי מאוד, היא שומרת את השנאה הרחק".[4]

לדבריו של מנכ"ל CCDH אימרן אחמד, במרחב המקוון אין גבולות ואנשים מקצינים בלי שום מגבלות. "לאחר מכן יש השפעה של המרחבים המקוונים על המרחבים הפיזיים כי אותם אנשים נעשים גרועים יותר", אמר אחמד. "כישלון החברות האלה עולה בחיי אדם".[35]

אנטישמיות בעקבות מגפת הקורונה

עריכה

בעקבות מגפת הקורונה, החלו להתפשט ברשתות החברתיות תיאוריות קונספירציה אנטישמיות. מחקר שהשווה בין החודשיים הראשונים של 2020 לבין אותה תקופה ב-2021 חשף עלייה משמעותית בתוכן אנטישמי ובתיאוריות קונספירציה שפורסמו בפלטפורמות מדיה צרפתיות וגרמניות כולל טוויטר, טלגרם ופייסבוק. המחקר הראה עלייה פי שבעה בצרפתית ופי שלושה-עשר בגרמנית. המחקר חשף את תיאוריות הקונספירציה הנפוצות ביותר באותה תקופה:[31]

  1. יהודים יצרו את נגיף הקורונה: טענות שיהודים ייצרו את הנגיף, באופן עצמאי או בסיוע ארגונים כמו ה-CIA או צבא ארצות הברית. המניעים כוללים לעיתים קרובות התמקדות לכאורה באנשים לבנים או לא-יהודים.[31]
  2. יהודים מפיצים את נגיף הקורונה: טענות שיהודים, בין אם הם אחראים ליצירת הנגיף או לא, מפיצים אותו בכוונה כנשק ביולוגי כדי לחסל אויבים. נרטיב זה מקושר לעיתים להאשמות עבר על יהודים בהפצת מחלות כמו חצבת ומגפה.[31]
  3. מגפת הקורונה מזויפת, קונספירציה שהומצאה על ידי יהודים: חלק מהפוסטים מביעים ספקות לגבי קיומו של הנגיף, ומתייחסים אליו כחלק מקונספירציה יהודית שנועדה להטעות את הציבור ולהטיל פחד. הקונספירציה מרמזת לעיתים קרובות על 'תקשורת בבעלות יהודית' כשותפה לתרמית.[31]
  4. יהודים חסינים למגפת הקורונה או כבר מחוסנים: חלק מהפוסטים טוענים שכל היהודים חסינים למגפת הקורונה או שהחלו לפתח חיסון לפני שהנגיף התגלה. רעיונות אלה משמשים כדי לתמוך בתפיסה שיהודים אינם מושפעים מהנגיף, ולקשר אותם ליצירתו ולהפצתו.[31]
  5. היהודים הם היחידים שמתים מ-COVID-19: בניגוד לנרטיבים אחרים, כמה פוסטים מראים שרק יהודים מתים ממגפת הקורונה. מושג זה משולב עם Schadenfreude, המטיל ספק בכך שיהודים הם 'העם הנבחר על ידי אלוהים' ומייחס את מותם למערכת חיסונית מוחלשת מ-HIV.[31]
  6. יהודים משתמשים בנגיף הקורונה כדי להרוויח כסף: האשמות שיהודים מנצלים את המגפה כדי להרוויח, במיוחד באמצעות תעשיית התרופות ומכירה של ציוד רפואי במחיר מופקע. גם ארגונים יהודיים כמו הבונים החופשיים מעורבים בניצול הנגיף למטרות רווח כספי.[31]

מחקר שני שנערך על ידי מכון IFFSE חקר את תפקידם של המדיה החברתית בהפצת אנטישמיות ואיסלמופוביה הקשורות לקורונה. הנרטיבים האנטישמיים המקוונים כוללים האשמות על שליטה וכוח יהודיים, האשמת יהודים על קשר לשליטה במגפה. תאוריות קונספירציה על יהודים וכסף המאשימות יהודים בניצול ההזדמנות להרוויח מהמשבר הבריאותי. הפיכת השואה ו"אנטישמיות אחרי השואה" המשוות גורמים שונים של הקורונה לנאצים, לדוגמה ביצירת קבוצת ה"ורד הלבן" ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות או תמונה שהתפשטה באינסטגרם של טלאי הצהוב עם המילה "חיסון" עליו.[31]

על פי המחקר, מגפת הקורונה עוררה גל של אנטישמיות ואיסלמופוביה במדיה החברתית, קיים שימוש מחדש בנרטיבים קיימים כדי להאשים בצורה בלתי צודקת קהילות מיעוטים ברחבי אירופה בהתפרצות המגפה. על פי המחקר מגמה זו נמשכה גם לאחר סגרים. חברות המדיה החברתית, שתחילה היו מופתעות, התמודדו באופן לקוי עם העלייה בגזענות מקוונת ונכשלו במניעת הפצת אנטישמיות ואיסלמופוביה בפלטפורמות שלהן. תנועות קונספירציה של מגפת הקורונה הגיעו לקהלים חדשים, וחשפו יותר אנשים לאידאולוגיות מפלות. שנאת הזרים המקוונת הזו חצתה את הממד הווירטואלי וגרמה למעשי שנאה כלפי קהילות יהודיות ומוסלמיות מחוץ לרשת, במיוחד באירועים נגד סגרים ונגד חיסונים שגייסו בסיסי משתמשים גדולים מקוונים. על פי המחקר, חלק מקונספירטורים של מגפת הקורונה הביעו נכונות לנקוט באלימות. במדינות אירופיות מסוימות, במיוחד בגרמניה, יש תחושת איום מוגברת בקרב יהודים ומוסלמים אשר גורמת לחוסר נכונות להביע בפומבי את זהותם הדתית. למרות ניסיונות של פלטפורמות מדיה חברתית להפחית חשיפה, תוכן אנטישמי ממשיך להופיע באופן בולט. מחקרים מראים ש-84% מתוכן אנטישמי שדווח נותר ברשת. במשפט תקדימי נגד טוויטר נאמר שרק כ-20% מהתוכן הבלתי חוקי שדווח הוסר תוך 3 עד 5 ימים, דבר זה משקף את הממצאים במחקר שבו נמצא כי תוכן אנטישמי מלפני חודשים נותר זמין ברשת.[31]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Ozalp, Sefa; Williams, Matthew L.; Burnap, Pete; Liu, Han; Mostafa, Mohamed. "Antisemitism on Twitter: Collective Efficacy and the Role of Community Organisations in Challenging Online Hate Speech". Social Media + Society (באנגלית). 6 (2): 205630512091685. doi:10.1177/2056305120916850. ISSN 2056-3051.
  2. ^ "The State of Antisemitism in America 2022 | AJC". www.ajc.org (באנגלית). 2023-02-12. נבדק ב-2024-01-10.
  3. ^ "Nearly 70% of U.S. Jews face antisemitism on social media - report". www.i24news.tv. נבדק ב-2024-01-10.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 "The Dark Side of Social Media: How it Fuels Antisemitism". www.brandeis.edu (באנגלית). נבדק ב-2024-01-10.
  5. ^ "Celebs on TikTok: 'The biggest antisemitic movement since the Nazis'". euronews (באנגלית). 2023-11-20. נבדק ב-2024-01-10.
  6. ^ Weimann, Gabriel; Masri, Natalie (2022-01-01), "New Antisemitism on TikTok", Antisemitism on Social Media, Taylor and Francis: 167–180, ISBN 978-1-032-05974-7, נבדק ב-2024-01-10
  7. ^ 1 2 "The algorithms behind the spread of online antisemitism".
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "THE RISE OF ANTI SEMITISM ON SOCIAL MEDIA" (PDF).
  9. ^ Carless, Will. "Number of Americans who believe antisemitic ideas has doubled since 2019, new survey finds". USA TODAY (באנגלית). נבדק ב-2024-01-10.
  10. ^ "- HEZBOLLAH'S STRATEGIC SHIFT: A GLOBAL TERRORIST THREAT". www.govinfo.gov. נבדק ב-2024-01-10.
  11. ^ "You are being redirected..." www.adl.org. נבדק ב-2024-01-10.
  12. ^ "Protecting the Jewish community from antisemitism on Facebook" (PDF).
  13. ^ II, Dylan (2023-07-12). "Israel is the most targeted country in the world on social media says new study". European Jewish Congress (באנגלית). נבדק ב-2024-01-10.
  14. ^ "Study reveals Israel was most attacked country on social media". www.i24news.tv. נבדק ב-2024-01-10.
  15. ^ Weimann, Gabriel; Masri, Natalie (1 בדצמבר 2021). "TikTok's Spiral of Antisemitism". Journalism and Media (באנגלית). 2 (4): 697–708. doi:10.3390/journalmedia2040041. ISSN 2673-5172. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ "TikTok is the biggest antisemitic movement since Nazis - Jewish celebs". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). 2023-11-17. נבדק ב-2024-01-10.
  17. ^ "Social media algorithms to blame for antisemitic, Islamophobic content online, Waterloo expert says".
  18. ^ 1 2 3 4 "Instagram: Bad Influence" (PDF).
  19. ^ Wagner, Kurt (2015-01-09). "Instagram Is the Fastest Growing Major Social Network". Vox (באנגלית). נבדק ב-2024-01-11.
  20. ^ "Antisemitism 'rife' on social media platforms like Instagram and TikTok, research finds". Sky News (באנגלית). נבדק ב-2024-01-10.
  21. ^ "From Nazi propaganda to Holocaust denial, social media is pushing hate on users: study". USA Today (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-01-10.
  22. ^ "Antisemitic and Anti-Muslim Hate Speech Surges Across the Internet". The New York Times.
  23. ^ Congress, World Jewish. "World Jewish Congress". World Jewish Congress (באנגלית). נבדק ב-2024-01-11.
  24. ^ "The Rise of Antisemitism on Social Media – Summary of 2016". www.worldjewishcongress.org. נבדק ב-2024-01-11.
  25. ^ "Quantifying Hate: A Year of Anti-Semitism on Twitter" (PDF).
  26. ^ "Antisemitism on Twitter Before and After Elon Musk's Acquisition" (PDF). Beam.
  27. ^ Burke, Jason (2023-07-10). "Twitter faces legal challenge after failing to remove reported hate tweets". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-01-10.
  28. ^ "Twitter fails to act on 99% of Twitter Blue accounts tweeting hate". Center for Countering Digital Hate (באנגלית בריטית). 2023-11-28. נבדק ב-2024-01-10.
  29. ^ "Antisemitism 'higher than ever' on Twitter, finds report". euronews (באנגלית). 2023-03-20. נבדק ב-2024-01-10.
  30. ^ Milmo, Dan (2022-12-02). "Kanye West suspended from Twitter after posting swastika inside Star of David". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-01-10.
  31. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Rose, Hannah. "Pandemic Hate: COVID-related Antisemitism and Islamophobia, and the Role of Social Media" (PDF).
  32. ^ 1 2 "Antisemitism rampant online since Hamas' attack, report finds". euronews (באנגלית). 2023-10-31. נבדק ב-2024-01-10.
  33. ^ 1 2 3 4 "Anti-Semitic social posts 'not taken down' in 80% of cases" (באנגלית בריטית). 2021-08-02. נבדק ב-2024-01-10.
  34. ^ "Facebook removes more antisemitic content than other social media - FOA". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). 2023-01-22. נבדק ב-2024-01-10.
  35. ^ "Antisemitic Posts Are Rarely Removed By Social Media Companies, A Study Finds". NPR.


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=אנטישמיות_ברשתות_החברתיות&oldid=40067900"