אנטנס אולפיס
אנטנס אולפיס (בליטאית: Antanas Ulpis; 27 בפברואר 1904, ריגה – 21 באוגוסט 1981, וילנה) היה מנהל היכל הספר של ליטא, ביבליוגרף וחוקר תרבות ליטאי, שבתקופת המשטר הקומוניסטי בליטא הציל מהשמדה אוצרות תרבות יהודיים ששרדו את המשטר הנאצי.
 | |
| לידה |
27 בפברואר 1904 ריגה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוגוסט 1981 (בגיל 77) וילנה, ברה"מ |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבין השנים 1923–1940 היה אולפיס רואה חשבון של חברת Kultūros בשיאוליאי, מנהל בית העם, ומנהל בנייה של התיאטרון העירוני. ב-1929 הקים מועדון טניס עם שני מגרשים בשיאוליאי. בין השנים 1937–1938 היה חבר הנהלת החברה לחינוך תרבותי בעיר. הוא השתתף בפעילות ארגון סיוע ליטאי.
בין השנים 1940–1941 היה יו"ר הוועד הפועל (מועצת הפועלים) של שיאוליאי. בשנת 1941 היה מנהל תיאטרון הדרמה של העיר. עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, ועד 1944, היה אולפיס לוחם בדיוויזיה הליטאית ה-16 בצבא האדום.
לאחר המלחמה, מ-1946 עד 1980 היה אולפיס מנהל לשכת הספרים של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית. הוא פעל לאיסוף ספרים עתיקים שעמדו בסכנת הכחדה והעבירם לכנסיית סנט גאורגיוס. בין היתר הציל מהשמדה ספרים יהודיים ששרדו (בזכות אנשי "בריגדת הנייר") את השמדת התרבות היהודית על ידי אנשי "מבצע רוזנברג" בתקופת הכיבוש הנאצי, וזאת על אף שהדבר לא היה במסגרת תפקידו. ב-1948 אסף הקג"ב ספרים יהודיים והורה על השמדתם, אך אולפיס לא ציית לפקודה, הציל את הספרים ואף קטלג אותם.[1] את דבר פעולתו זו שמר בסוד במשך עשרות שנים, מחשש לגורלם של הספרים ולגורלו-שלו.[2]
בשנת 1953 הכין את "קטלוג הספרים של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית", ברוסית, ובשנת 1970 פרסם ביבליוגרפיה של כתבי לנין בליטאית. עוד פרסם לקט של עיתונות המפלגה הקומוניסטית הליטאית בין השנים 1917–1940.
אותות הוקרה
עריכה- 1971 – פרס המדינה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית.
קישורים חיצוניים
עריכה
עופר אדרת, במקום להבריח מזון, הם הבריחו ספרים, באתר הארץ, 21 בינואר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ על פועלו של אולפיס להצלת ספרים, באתר יד ושם
- ^ בלהה שילה, מעבר לתמונה - סיפור הצלתו של מכון ייווא בווילנה, באתר יד ושם
