אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת ה'תש"ז (1947), ונכון לשנת ה'תשפ"ד הסדרה כוללת 52 כרכים עד לערך "מנוי". בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

אנציקלופדיה תלמודית

מידע כללי
שפת המקור	עברית
סוגה	אנציקלופדיה
הוצאה
הוצאה	יד הרב הרצוג
עורך	שלמה יוסף זווין, זלמן נחמיה גולדברג
פרסים
פרס הרב קוק לספרות תורנית (1988)

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר אלפביתי ע״פ חזונו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים יד הרב הרצוג בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, ונכון ל-2014 היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.

הקמה

פרופ' אברהם שטיינברג נותן לנשיא המדינה ריבלין כרך של האנציקלופדיה באירוע לכבוד יובל ה-70 שלה, ינואר 2016

בתאריך כ׳ בטבת תרפ״א אסף הרב אברהם יצחק הכהן קוק תלמידי חכמים רבים וביניהם חכמי ישיבת מרכז הרב והרצה להם על שאיפותיו בתחום היצירה התורנית המחודשת שצריכה לקום בארץ ישראל בין היתר הרב ביקש שיתאספו כל מי שידבנו לבו מכל חכמי ארץ ישראל.

את שאיפתו ליצירה זו ניסח הראי״ה בלשון זו: ״אוֹצָר גָּדוֹל שֶׁיֵּלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה בְּיִחוּד, וּבִפְרָט עַל פְּנֵי הַתַּלְמוּדִים וְדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְיַצִּיעַ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה אֶת כָּל הַכְּלָלִים הַיְסוֹדִיִּים שֶׁל הַסֻּגְיוֹת הָעִקָּרִיוֹת, הַתַּמְצִית הַבְּרוּרָה שֶׁל הַתַּלְמוּדִים וְהַשִּׁיטוֹת, בֵּאוּרֵי גִדְרֵיהֶן וּגְבוּלֵיהֶן בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה וִישָׁרָה וּבְאֹפֶן הַמֵּפִיץ אוֹרָה עַל כְּלָלוּת הָעִנְיָן בְּהַסְבָּרָה מוּבֶנֶת לַמְדָּנִית וּמַדָּעִית, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ סֵפֶר וּבַעַל שֵׂכֶל יָשָׁר לָדַעַת אֶת הַתֹּכֶן הָאֲמִתִּי שֶׁל יְסוֹדוֹת הַשִּׁיטוֹת הַתַּלְמוּדִיּוֹת וְעֶרְכֵיהֶן מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַמְאַסֵּף הַזֶּה. אִם יְסֻדַּר עַל פִּי עֲרָכִים אַלְפָא-בֵּיתִים, נֹאמַר לְמָשָׁל בָּאוֹת אָב, אָבוֹת, בֵּאוּר הָאָבוֹת, אֲבוֹת מְלָאכוֹת, כָּל אָב בְּגִדְרוֹ וּבְשִׁיטוֹתָיו, וְכֵן בְּבֵרוּר אֲבוֹת נְזִיקִין אֲבוֹת הַטֻּמְאָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, לֹא בְּתוֹר לִקּוּט פָּשׁוּט שֶׁל הַעְתָּקוֹת דִּבְרֵי הַתַּלְמוּדִים וְהַפּוֹסְקִים בִּלְשׁוֹנָם בְּלֹא קֶשֶׁר וְיַחַשׂ, וְלֹא בְּתוֹר חִבּוּר מְפַלְפֵּל וְהוֹגֶה חֲרִיפוּת, כִּי אִם בְּתוֹר סֵפֶר מַרְצֶה וּמְבָאֵר אֶת הָעִנְיָנִים עַל פִּי מְקוֹרוֹתֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים עַל בֻּרְיָם. בָּעֲרָכִים הַלָּלוּ יוּכְלוּ לְהִכָּנֵס גַּם עֶרְכֵי הָאַגָּדָה בְּדֵעוֹת עִיּוּנִיּוֹת וּמוּסָרִיּוֹת וְשִׁיטוֹתֵיהֶן הַשּׁוֹנוֹת בְּבֵרוּר וְהַסְבָּרָה, לֹא בְּצוּרָה שִׁטְחִית כִּי אִם בְּצוּרָה מְבֹרֶרֶת מְכֻוֶּנֶת עַל פִּי עֹמֶק הָעִנְיָן, וְעִם זֶה מֻצָּעָה בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וְהַסְבָּרָה פְּשׁוּטָה, הַמַּעֲמֶדֶת אֶת הַקּוֹרֵא עַל עֹמֶק הָעִנְיָן וְשָׁרְשׁוֹ, מַרְחִיבָה אֶת דַּעְתּוֹ וּמַעֲשִׁירָה אֶת יְדִיעוֹתָיו.״

לצורך כתיבת האנציקלופדיה איגד הרב מאיר בר-אילן קבוצת עורכים בעלי שם. את המימון השיג הרב בר-אילן כאשר החליט לצאת בארצות הברית במגבית נפרדת מזאת של ההסתדרות הציונית כי סבר שכך יוכל להשיג יותר כסף. הוא התנה תנאי עם הנהלת המזרחי שאם ישיג סכום גבוה יותר הוא יקבל את ההפרש של השנה הראשונה לצורך האנציקלופדיה התלמודית. כאשר ראו בהסתדרות הציונית שהרב בר-אילן מצליח במגבית שלו הם הסכימו להעלות את האחוז שהוקצב למזרחי בתנאי לשמירה על מגבית מאוחדת והרב בר-אילן השתמש בהפרש לצורך הקמת האנציקלופדיה. החלטתו להשתמש בכסף למפעל תרבותי במקום לצורכי ההווה הדוחקים לא הייתה מוסכמת על הכל בתוך המזרחי והפועל המזרחי אך זכתה לגיבוי מצד תנועת המזרחי בארצות הברית ומצד יחיאל אליאש.

ערכי האנציקלופדיה

המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת 1947 (תש"ז). כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. דרכו של הרב שלמה יוסף זוין, העורך הראשון, הייתה לקצר ולתמצת ככל האפשר. בשני הכרכים הראשונים נקט בהשפעת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.

הרב זווין קבע את רשימת הערכים (2,000 ערכים) וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, המקורות, הנימוקים והטעמים וכן השיטות השונות. הערך הראשון הוא "א" והאחרון עד עתה הוא "מנוי".

בעקבות בקשת התורם של המפעל לזירוז הכתיבה, סיום הדפסת כל כרכי האנציקלופדיה אמור להיות בשנת תשפ"ד.

הערכה וביקורת

בשנת תש"ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לכבוד צאת הכרך הראשון. הרב זווין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1959 (תשי"ט), על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. שנים עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו משמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. בשנת 1988 זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.

רבנים בולטים רבים עודדו את המפעל, בהם הרב משה פיינשטיין, הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרב עובדיה יוסף והרב שלמה גורן.

מאידך, היו רבנים שהביעו התנגדות לאנציקלופדיה התלמודית, בשל החשש שהיא תפגע בעמל הנדרש בלימוד תורה ותאפשר למי שאינם תלמידי חכמים להציג את עצמם כבקיאים או לפסוק הלכה שלא כדין. עוד עלתה הטענה שדרך הכתיבה האנציקלופדית, המסכמת את כל הדעות הקיימות בלי להכריע ביניהן, שונה מדרך הלימוד המסורתית המבחינה בין הדעות שנפסקו להלכה לבין אלה שנדחו.

היו שהסתייגו מהאנציקלופדיה התלמודית גם מסיבות פוליטיות, בשל זיהויה הראשון עם המזרחי.

בעלי תפקידים מרכזיים

עורכה הראשון של האנציקלופדיה היה הרב שלמה יוסף זוין, ששימש בתפקיד עד תשל"ז בסמוך לפטירתו בתשל"ח. במקומו כיהן בשנים תשל"ז - תשנ"ז ראש ישיבת חברון, הרב אברהם פרבשטיין. בין תשנ"ז לפטירתו בשלהי תש"פ, כיהן כעורך ראשי הרב זלמן נחמיה גולדברג (שהצטרף למערכת בתש"נ), והחל מתשע"ד שימש גם בתפקיד המבקר הראשי. הרב יונה מרצבך היה מראשי המערכת מאז תש"ג ועד פטירתו בתשמ"א. במשך שנים ארוכות שימש הרב רפאל שמואלביץ כראש המערכת.

מנהל האנציקלופדיה מראשית דרכה היה הרב יהושע הוטנר, בשנת תשס"ו נכנס לתפקיד הרב פרופ' אברהם שטינברג, אשר משמש כמנכ"ל האנציקלופדיה. מרכז המערכת היה הרב אורי דסברג, עד למותו בתאונת דרכים בתשע"א (2011).

כיום ראש המערכת הוא הרב מאיר שמואלביץ. הרב סער מייזל, מותיקי העורכים, עמד בראש בית המדרש של האנציקלופדיה, המכשיר מ-ה'תשע"ד עורכים חדשים באנציקלופדיה.

חברי המערכת בעבר

חברי המערכת בשנת תש"ן. מימין לשמאל: הרבנים: דוד לבל, דב מאיר אייזנשטיין, יצחק דונט, אברהם ורטהימר, חיים רוטמן, יהושע הוטנר, אפרים רוטמן, עזריאל לוי, אפרים בורודיאנסקי, אריה מונק, יהושע ליטנר, רפאל שמואלביץ, הלל פרוש, ?, עמנואל טרטנר

מלבד הרב זווין והרב מאיר בר-אילן, חברי המערכת הראשונים היו:

• הרב בנימין רבינוביץ' תאומים
• הרב יונה מרצבך
• הרב אלתר הילביץ
• הרב שמעון סטרליץ

חברי המערכת שנוספו לאחר מכן

• הרב אברהם פרבשטיין, ראש ישיבת חברון
• הרב מאיר דוד בן-שם, מעורכי תורה שלמה ומחבר כמה ספרים
• הרב רפאל שמואלביץ, ראש ישיבת מיר
• הרב אפרים בורודיאנסקי, ראש ישיבת שבט מיהודה

השתתפו במהלך השנים

במשך השנים השתתפו בכתיבת ערכים בין היתר:

• הרב אליהו חזן, ראש ישיבת תורה ודעת
• הרב אלתר משה יונה צווייג, אב"ד שומרי הדת אנטוורפן
• הרב אלימלך בר שאול, רבה של רחובות
• הרב אליעזר יהודה ולדינברג, מחבר ספר השו"ת ציץ אליעזר
• הרב משה דוד בקשט מחבר הספר "למד דעת" ומראשוני תלמידי ישיבת מרכז הרב ומכון הרי פישל
• הרב דב מאיר קרויזר, ראש ישיבת פרשבורג
• פרופסור דוד הנשקה, המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן
• הרב יהודה גרשוני, מחבר הספר "משפט המלוכה"
• הרב חיים סרנא, ראש ישיבת חברון גאולה
• הרב חנניה יוסף אייזנבך, מחבר ספרי "מחנה יוסף"
• הרב יוסף כהן, אב בית הדין ירושלים
• הרב יצחק אפשטיין, דיין בית הדין בתל אביב
• הרב מרדכי אילן, אב בית הדין תל אביב
• הרב מרדכי לייב זק"ש, רבה של שכונת זיכרון משה
• הרב משה מרדכי פרבשטיין, ראש ישיבת חברון
• הרב שאול ישראלי, ראש ישיבת מרכז הרב
• הרב שמואל קרויזר, עורך ילקוט מעם לועז
• הרב שמואל אלעזר היילפרין, ראש ישיבת תורת אמת (חב"ד) ורב שכונת בית ישראל
• הרב משה המאירי
• הרב דוד צבי הילמן
• הרב משה חיגר
• הרב משה דימנטמן, ראש כולל ברחובות ור"מ ותיק בישיבת כרם ביבנה
• הרב אריה כץ, ראש כולל דיינות בישיבת מעלה אדומים וראש מחלקת מחקר במכון פוע"ה

כרכים מיוחדים

במהלך השנים יצאו לאור ספרים מיוחדים המבוססים על ערכים מורחבים מתוך האנציקלופדיה, ובהם הגדה של פסח ומחזור ליום הכיפורים. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. כמו כן יצא גם כרך מיוחד בשם "ערכי מסכת כתובות", הכולל לקט של הערכים הרלוונטיים לפי סדר סוגיות המסכת וכן כרך ל״א נוסף על הכרך הרגיל שבסדרת הכרכים שמהווה מאסף לערכי הכלים.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל יצא כרך מיוחד בשם ״אוצר מלחמה״ בענייני מלחמה והופץ חינם לחיילים.

האנציקלופדיה מופיעה גם בתוך גרסאות הפלוס של פרויקט השו"ת של בר-אילן, ונמכרת כחבילה מיוחדת במאגר התורני אוצר החכמה.

מיקרופדיה תלמודית

בשנת 2013 עלה לרשת האינטרנט המיזם "מיקרופדיה תלמודית" המבוסס על האנציקלופדיה. הוא מיועד למי שאינם תלמידי חכמים מובהקים המבקשים הסבר תמציתי וקצר של המושגים. המיקרופדיה עלתה כחלק ממיזם ויקישיבה שבאתר ישיבה. המיקרופדיה יוצאת לאור גם כספר מודפס. עד כה יצאו לאור תשעה כרכים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנציקלופדיה תלמודית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אנציקלופדיה תלמודית
• אנציקלופדיה תלמודית, ברשת החברתית פייסבוק
• ערכי האנציקלופדיה התלמודית שטרם נדפסו, באתר ויקישיבה
• אתר המיקרופדיה התלמודית בויקישיבה
• הוצאת אנציקלופדיה תלמודית בע"מ (חל"צ), באתר "גיידסטאר ישראל"
• על האנציקלופדיה בגרסת התקליטור, מאיר בר-אילן (הנכד)
• אורי פז, דם חדש למפעל של דורות, ינואר 2007
• יהושע הוטנר, הרב מאיר ברלין והאנצקלופדיה התלמודית, בתוך: הדרום מט, תשרי תש"מ, עמ' 165–173, באתר היברובוקס
• יוסי אשכנזי, המהפכה של דורנו - הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית
• הרב מאיר בראלי, הרצאת הרב והאנציקלופדיה התלמודית, באתר יוטיוב
• הרב אורי רדמן, ‏בין חששות לאידיאל: יחסם של גדולי התורה לאנציקלופדיה התלמודית, המעין ניסן תשפ"א
• הרב נריה גוטל, עוד על הראי"ה קוק והאנציקלופדיה התלמודית, המעין, 240 [סב, ב], טבת תשפ"ב, עמ' 78
• אנציקלופדיה תלמודית, באתר OCLC (באנגלית)
• יהושע בן-מאיר (עורך), השלמות ותוספות לערכים באנציקלופדיה התלמודית כרכים א-נ מדברי מרן הראי"ה קוק, ירושלים: המכון להלכה ומחקר שעל יד ישיבת שבות ישראל, תשפ"ג, באתר ספריית אסיף