אנקלדוס
אֶנקֶלַדוּס (לעיתים נקרא אנסלדוס לפי אופן ההגייה הלועזי) הוא הירח השישי בגודלו של שבתאי. זהו הגוף הרביעי במערכת השמש שבו נתגלו פעילויות געשיות, אחרי כדור הארץ, הירח איו של צדק והירח טריטון של נפטון. הוא נקרא על שם אנקלדוס, אחד הגיגאנטים מן המיתולוגיה היוונית. הירח נתגלה ב-1789 על ידי ויליאם הרשל.
 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | ירח |
| ירח של | שבתאי |
| תאריך גילוי | 1789 |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| על שם |
Enceladus  |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | 237,948 ק"מ |
| אקסצנטריות | 0.0045 |
| זמן הקפה | 1.3702 ימים |
| נטיית מסלול | 0.019° |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | 252.1±0.2 קילומטר |
| ממדים | 504.2 (513×503×497) ק"מ |
| נפח | 67,113,076 קילומטר מעוקב, 1.370218 יממה |
| מסה | 1.08×1020 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 1.61 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה | 0.113 מטר/שנייה2 |
| זמן סיבוב עצמי | 1.3702 ימים |
| נטיית ציר הסיבוב | 0° |
| אלבדו | 0.99±0.06 |
| בהירות נראית |
11.8 |
| טמפרטורה ממוצעת | 32.9 קלווין, 75 קלווין, 145 קלווין |
| מאפייני אטמוספירה | |
| לחץ אטמוספירי | זניח פסקל |
  | |
.svg){kind=small}
החללית קאסיני-הויגנס טסה בסמוך לאנקלדוס לראשונה ב-17 בפברואר 2005 ואף ביצעה טיסות קרובות יותר ב-9 במרץ 2005. ב-9 באוקטובר 2008 ביצעה מספר צילומים של ירח זה.
הירח הולך להיות יעד של אחת ממשימות החלל של תוכנית Voyager 2050 של סוכנות החלל האירופאית[1].
מקור השם
עריכהכמו שאר ירחיו של שבתאי, אנקלדוס נקרא על שם דמות הקשורה לסטורן או למקבילו היווני קרונוס. אנקלדוס היה אחד הגיגאנטים (אחיהם למחצה של כרונוס) מן המיתולוגיה היוונית. אנקלדוס מסומן גם כשבתאי II.
השם לירח, כמו גם שמותיהם של שאר ששת הירחים של שבתאי שהיו ידועים באותה עת, הוצעו על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, ב-1847 במאמר "תוצאות תצפיות אסטרונומיות שנעשו בכף התקווה הטובה".[2]
אתרים גאולוגיים שונים בירח קרויים על שם אנשים ומקומות מסיפורי אלף לילה ולילה.
תכונות
עריכהאת הירח מאפיינות שתי תכונות בולטות:
- הירח מורכב מקרח ועפר עם פעילות געשית הגורמת ל"גייזרים" של מים (קרח מומס) ועפר.
- האלבדו של פני השטח של הירח עולה על 90%. כלומר, זהו הגוף בעל הבוהק (הנובע מהחזר האור) הגבוה ביותר מכל גרמי השמיים המוכרים.
מאפיינים פיזיים
עריכה
תמונות ראשונות של פני השטח של אנקלדוס הגיעו מהחללית וויאג'ר 2, אשר חלפה על־ידו באוגוסט 1981. החללית קאסיני-הויגנס חלפה על־ידו שלוש פעמים בשנת 2005 וסיפקה פרטים נוספים.
התוצאות מהתצפיות של קאסיני-הויגנס סיפקו מידע רב שנדרש למודלים של מבנהו הפנימי של הירח. בין היתר, כלל המידע החדש שנאסף על ידי החללית הגדרה מדויקת יותר של המסה וצורת אליפסואיד תלת צירי, תצפיות ברזולוציה גבוהה של פני השטח ותובנות חדשות על הגאוכימיה של אנקלדוס.
אומדני מסה ממשימות וויאג'ר הביאו להנחה כי אנקלדוס מורכב כמעט כולו מקרח מים. בהתבסס על השפעות כוח המשיכה של אנקלדוס על קאסיני-הויגנס, התברר כי מסתו של הירח גדולה בהרבה ממה שחשבו בעבר, וצפיפותו הממוצעת 1.61 גרם/סמ"ק. צפיפות זו גבוהה מזו של ירחי קרח בינוניים אחרים של שבתאי, עובדה המצביעה על כך שבאנקלדוס אחוז גדול יותר של סיליקטים וברזל.
לפחות 5 סוגי שטחים זוהו על אנקלדוס. בנוסף למכתשים יש מישורים שטוחים ורכסים ובקעים קווים רחבים. לפחות חלק מפני השטח צעירים באופן יחסי, ככל הנראה בני פחות מ-100 מיליון שנה.
הקרח הנקי שמצוי על פני השטח של אנקלדוס נותן לו את האלבדו (החזרת האור של פני השטח) הגבוה ביותר של כל גוף במערכת השמש. משום שהוא מחזיר אור שמש כה רב, טמפרטורת פני השטח הממוצעת היא 201°C-.
במרץ 2005 נאס"א הודיעה כי מגנטומטר על חללית המחקר קאסיני-הויגנס זיהה אטמוספירה משמעותית, שייתכן ומייננת אדי מים. כיוון שכוח המשיכה של אנקלדוס חלש מכדי להחזיק באטמוספירה, האטמוספירה חייבת להתחדש ממקור כלשהו שנאס"א משערת שהוא הרי געש או גייזרים.[3][4]
גילוי מים על פני הירח
עריכהבתחילת 2006 גילתה החללית קאסיני-הויגנס, שחגה סביב אנקלדוס, סילוני מים שפורצים מפני השטח בקוטב הדרומי שלו ומגיעים לגובה של כמה מאות קילומטרים. מקורם של המים הוא גייזר, סילון מים חמים ואדים, הפורץ בזמנים קבועים מנקב על פני הקרקע, באזור פעיל של הרי געש.
החוקרים סבורים כי אנקלדוס עשיר במאגר תת-קרקעי של מים. נמצאו גם עדויות לקיומם של חומרים אורגניים[5]. המים יכולים, בעיקרון, לאפשר צורות חיים פשוטות. זהו הגוף הרביעי הידוע שבו יש עדויות על קיומם של מים במצב צבירה נוזלי, יחד עם כדור הארץ, הירח אירופה של צדק וכוכב הלכת מאדים בעוד על הירח של כדור הארץ נתגלו עדויות למים קפואים בלבד.
במאי 2011, מדעני נאס"א דיווחו כי אנקלדוס התגלה כנקודה הכי אפשרית ליישוב אנושי, פרט לכדור הארץ, במערכת השמש.
ב-3 באפריל 2014, נאס"א דיווחה על עדויות לאוקיינוס תת-קרקעי גדול על פי נתונים מחללית קאסיני-הויגנס. בעקבות הממצאים נאמר כי אנקלדוס הוא אחד המקומות הכי סבירים להימצאות חיים.[6]
בספטמבר 2015 דווח כי מדידות החללית הוכיחו כי האוקיינוס התת-קרקעי הוא גלובלי ומקיף את כל פני הירח.[7].
באפריל 2017, הודיע נאס"א כי לאחר בחינת המידע שהגיע ממעבר קאסיני-הויגנס ליד הירח, נמצאו עדויות למימן מולקולרי, ואף לפעילות הידרותרמית מתחת לפני השטח. הממצאים מגדילים את הסבירות למציאת חיים.[8]
ב-27 ביוני 2018 דיווח מכון המחקר הדרום-מערבי שמהממצאים של קאסיני-הויגנס נמצא כי סילוני המים שהתגלו בירח מכילים תרכובת אורגנית, תנאי הבסיס להתפתחות חיים ככל הידוע.[9]
חומרים חיוניים לחיים
עריכהבשנת 2023 פורסם כי גרגרים קפואים הנפלטים מהרי געש שעל הירח אנקלדוס מכילים זרחן, החיוני לחיים. המרכיבים החיוניים האחרים התגלו שם בעבר: פחמן, מימן, חנקן, חמצן וגופרית (אם כי הזיהוי אינו ודאי)[10].
קישורים חיצוניים
עריכה
- מאמרים בתגית אנסלדוס, באתר הידען
- ד"ר יגאל פת-אל, אנקלדוס: ירחו המרתק של שבתאי, באתר ynet, 28 בינואר 2011
- אליסף קוסמן, האוקיינוס התת-קרחי של אנסלדוס עשוי להיות קרוב מאד לפני השטח, באתר "הידען", 15 במרץ 2017
- פרנק פוסטברג, האם יש חיים באחד הירחים הקפואים של שבתאי?, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 1 בדצמבר 2016
- עודד כרמלי, תרכובות אורגניות מורכבות התגלו באנקלדוס, באתר סוכנות החלל הישראלית, יוני 2018
- אנקלדוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ינון בן שושן, לא רחוק מאיתנו: חוקרים סבורים שאפשר למצוא חיים בירח של שבתאי, באתר וואלה, 1 באפריל 2024
- ^ Observations of Flora, באתר אוניברסיטת הרווארד (לקוח מכתב העת "Monthly Notices of the Royal Astronomical Society" כרך 8, עמוד 1)
- ^ Carolina Martinez, Cassini Finds an Atmosphere on Saturn's Moon Enceladus, באתר נאס"א, 16 במרץ 2005
- ^ Maggie McKee, Watery atmosphere discovered on Saturn's moon, באתר NewScientist, 17 במרץ 2005
- ^ פרנק פוסטברג, גבריאל טובי, תורסטן דאמבק, האם יש חיים באחד הירחים הקפואים של שבתאי?, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 1 בדצמבר 2016
- ^ אבי בליזובסקי, אישוש נוסף לקיומו של אוקיאנוס מים נוזלים מתחת לקרקע הירח השבתאי אנקלדוס, באתר "הידען", 4 באפריל 2014
- ^ נאס"א, קאסיני-הויגנס מגלה אוייקנוס גלובלי על הירח אנקלדוס, 15 בספטמבר 2015
- ^ Cassini finds molecular hydrogen in the Enceladus plume: Evidence for hydrothermal processes מאמר בעיתון Science מאת J. Hunter Waite1,*, Christopher R. Glein1,*, Rebecca S. Perryman1, Ben D. Teolis1, Brian A. Magee1, Greg Miller1, Jacob Grimes1, Mark E. Perry2, Kelly E. Miller1, Alexis Bouquet1, Jonathan I. Lunine3, Tim Brockwell1, Scott J. Bolton1, פורסם בגיליון מתאריך 14 באפריל 2017, Vol. 356, Issue 6334, pp. 155-159,
DOI: 10.1126/science.aai8703 - ^ עודד כרמלי, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, חיים באנקלדוס? תרכובות אורגניות מורכבות התגלו בירח של שבתאי, באתר ynet, 27 ביוני 2018
- ^
ניו יורק טיימס, בירח של שבתאי יש "ים סודה" שמכיל את המרכיבים מתאימים לקיום חיים, באתר הארץ, 16 ביוני 2023
