אנשים זרים
אנשים זרים הוא אלבום של ירדנה ארזי, אשר יצא ב-1992.
אלבום אולפן מאת ירדנה ארזי | ||||||
יצא לאור | יוני 1992 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 1991 | |||||
סוגה | אתני | |||||
שפה | עברית | |||||
חברת תקליטים | NTE | |||||
הפקה | נתן תומר | |||||
|
הפקה
עריכההאלבום עורר ציפיות גבוהות לקראת שובה של ארזי לעשייה מוזיקלית אחרי שלוש שנות שתיקה. לצורך האלבום גייסה ארזי את המפיק יעקב גלעד ואת שותפו המרכזי ליצירה, יהודה פוליקר. לצדם שימש כמנהל מוזיקלי המוזיקאי גלעד עצמון. החיבור בין עצמון לארזי עורר הרמת גבה בתעשיית המוזיקה, לצד ביקורת שלילית על האלבום, למרות שזכה להצלחה וזכה בתואר אלבום זהב. בכל תקופת ההקלטות שמרו ארזי וגלעד על דממה תקשורתית, והדפו כל ניסיון לדלות פרטים על הכיוון המוזיקלי. לבסוף בחרו בקו אתני עם נגיעות יווניות, וכן בטקסטים מורכבים ועמוקים של יונה וולך, לאה גולדברג ותרצה אתר.
העבודה על האלבום "אנשים זרים" נמשכה כשלוש שנים. ב-13 באוקטובר 1991 הוציאה לאור ארזי סינגל ראשון לרדיו, הלהיט ילדה יחפה שכתבו לה אסתר שמיר וגלעד עצמון[1]. השיר, שתיאר בצורה קודרת וכואבת את המצב אז במדינה, עורר עניין תקשורתי רב בשל שובה של ארזי לפעילות וזכה להצלחה גדולה, ושהה 20 שבועות במצעד הפזמונים של רשת ג' מהם 3 שבועות בראש. השיר רומז לירדנה ארזי עצמה אשר הייתה "ילדה יחפה קלועת צמות."
בעקבותיו יצאו הסינגלים "ארמון הקרח" שכתבו אסתר שמיר וגלעד עצמון (12 בינואר 1992, 10 שבועות במצעד הפזמונים), "שיר אישה בחורף" ("אהבתנו היא תשבץ") שכתבו יהונתן גפן ויהודה פוליקר (8 במרץ 1992, 7 שבועות במצעד הפזמונים), "מתוך הנשכחות" שהלחין יהודה פוליקר למילים של לאה גולדברג (19 באפריל 1992, 5 שבועות במצעד הפזמונים) ו"הבובה של גוגול", שהלחין דני שושן למילים של יונה וולך (16 באוגוסט 1992, 10 שבועות במצעד הפזמונים).
בנוסף יצאו הסינגלים "דמעת אמא שלי", לחן של גלעד עצמון לטקסט של תרצה אתר (24 במאי 1992) ו"כל זה ואני" לחן של שאול בן אמיתי למילים של יונה וולך (29 בנובמבר 1992) אשר צעדו שבוע אחד בלבד במצעד הפזמונים. סינגל נוסף מהאלבום "אולי אני אבודה" נכתב על ידי יעקב גלעד ללחן של השיר Eleni שביצעה במקור הזמרת היווניה חאריס אלקסיו והיה ללהיט גדול.
במצעד הפזמונים העברי השנתי דורגו השירים ילדה יחפה במקום השביעי ו"שיר אישה בחורף" במקום ה-12, אך ארזי הפסידה את תואר זמרת השנה לגלי עטרי.
האלבום נחל הצלחה וזכה בתואר אלבום זהב. הוא נמכר ב-18 אלף עותקים, ולמרות ההצלחה הותקף רבות בכלי התקשורת. ידיעות אחרונות פרסם כתבה גדולה תחת הכותרת "הנפילה", בה תקפו את ארזי שורה של אנשים שעבדו איתה בעבר, בהם גברי מזור, שהיה יועצה האמנותי עד 1989, ואהוד מנור, שלראשונה בקריירה של ארזי לא כתב שיר לאלבום שלה.
המתקפה התקשורתית הביאה את ארזי להפסקה נוספת בת שלוש שנים עד צאת אלבומה הבא.
רשימת השירים באלבום
עריכה- מתוך הנשכחות (לאה גולדברג/יהודה פוליקר)
- שיר אישה בחורף (אהבתנו היא תשבץ) (יהונתן גפן/יהודה פוליקר)
- אולי אני אבודה (אולי אני בזבזתי את אהבתה) (יונה וולך/שאב מאמי)
- פתאום אני אדם פחדן (יונה וולך/יווני)
- השיר נקרא במקור "פתאום אני נעשית".
- אינני (יעקב גלעד/יווני)
- כל זה ואני (הבית עומד) (יונה וולך/שאול בן אמיתי)
- ילדה יחפה (אסתר שמיר/גלעד עצמון)
- הבובה של גוגול (שן דובי שן) (יונה וולך/דני שושן)
- דמעת אמא שלי (תרצה אתר/גלעד עצמון)
- ארמון הקרח (אסתר שמיר/גלעד עצמון)
משתתפים באלבום
עריכה- יעקב גלעד - ייעוץ אמנותי, הפקה.
- יהודה פוליקר - הפקה מוזיקלית, עיבודים, קולות רקע, אקורדיון, גיטרה, מנדולינה, בס, גיטרה חשמלית
- גלעד עצמון - הפקה מוזיקלית, עיבודים, כלי נשיפה
- חיים רומנו - גיטרות
- דלית כהנא - קולות רקע
- עינת אורון - קולות רקע
- יוסי שיר - קולות רקע
הערות שוליים
עריכה- ^ יואב בירנברג, ירדנה ארזי. חדש, חדשות, 13 באוקטובר 1991