אסון יקוטסק

אסון יקוטסק (מרד מונאסטיריוב, מונאסטיריובקה או אסון מונאסטיריוב) הוא כינוי לפעולות ענישה של השלטון ברוסיה הצארית, כנגד מרד חמוש מאורגן של הגולים הפוליטיים ביקוטסק ב-22 במרץ 1889. אחד האירועים הגדולים בהגליה לסיביר.

מהלך האירועים

לקראת אביב 1889 ביקוטסק התרכזו יותר מ-30 גולים פוליטיים שרובם יועדו להגלייה צפונה ממנה ושסגן גוברנטור (סגן ראש העיר) אוסטאשקין נתן הוראות בניגוד לחוק לגבם.

ב-22 במרץ התאספו 33 גולים (לפי מקורות אחרים - 34 שמתוכם 29 היו יהודים ו-5 רוסים ) בבית היאקוט מונאסטיריוב (שכיום נמצא בשטח המוזיאון להיסטוריה ותרבות של עמי הצפון בעיר). כוונתם הייתה למחות נגד החמרה של כללי העברת הגולים למחוזות ויליוי, ורחויאנסק וקולימה. ואי הקפדה על התנהלות מול הגולים של הרשויות. המחאה דוכאה באכזריות על ידי כוח צבאי שהגיע. במהלך התנגשות עם חיילי הצאר נהרגו שישה גולים, עשרה נפצעו. שלושה מחיילי הצבא הצארי נפצעו ואחד מת מפצעיו.

בספר האוטוביוגרפי של הסופרת אלכסנדרה ברושטיין "הדרך הולכת למרחוק... " האירועי תוארים מנקודת מבטו של אחד הגולים. הוא מספר שעם הגעתם ליקוטסק לא ניתן להם זמן לקנות את המצרכים הדרושים ולא ניתן לרכוש בגדים חמים כדי להמשיך בהגלייתם הלאה לסרדנקולימסק שהמשכה עבר בשטח לא מיושב, ולכן היה צורך להביא מעילי עור כבש, פימות, לבנים, לחם, בשר ושאר מצרכים. כשכתבו הגולים פנייה למושל בבקשה לעכב את המשך ההגלייה, הם נצטוו להתכנס למחרת אצל מישהו אחד ולחכות לתשובה. למחרת, כשהתאספו כולם, נצטוו לצאת לחצר ולהמתין. ואז הגיעה יחידה צבאית חמושה בפיקודם של שני קצינים שהחלה לירות לעברם. לחלק מהגולים היה נשק, והם התחילו להתגונן חזרה ללא הצלחה. בתום הקרב נשלחו הניצולים לכלא (לפני כן התגוררו הגולים ביקוטסק בדירות חופשיות), והפצועים נשלחו לבית החולים בכלא. מסנט פטרבורג הגיעה הפקודה לשפוט את משתתפי המרד בכל חומרה על ידי בית דין צבאי.

משתתפי המרד ששרדו הופיעו בפני בית הדין הצבאי ביקוטסק. שלושה מתוכם - אלברט גאוסמן, ניקולאי זוטוב, לב קוגן-ברנשטיין - נידונו למוות בתלייה, ארבעה - לעבודות פרך ללא הגבלת זמן, עוד 20 איש - לתקופות שונות של עבודות פרך. עונשי המוות נערכו בשעה 4 לפנות בוקר ב-7 באוגוסט 1889, ליד גדר בית הכלא של יקוטסק. פצוע קשה לב קוגן-ברנשטיין נתלה ישירות מהמיטה שממנה לא יכל לקום.

הקהילה היהודית קברה את המהפכנים היהודים (ש. גורביץ', י. נוטקין, ג. שורא, ש. פיק, א. גאוסמן ולב קוגן-ברנשטיין) בקבר אחים בבית העלמין היהודי המקומי. אנדרטה הוקמה על קברו של א. גאוסמן, אך הכתובות עליה נהרסו במרץ 1890 בפקודת המשטרה. השאר נקברו בבית הקברות העתיק ניקולסקי ליד קתדרלת סנט ניקולס גראדו-יקוטסקי. בשנת 2019 קיבל קבר האחים בבית העלמין היהודי מעמד של מורשת תרבותית בעלת חשיבות אזורית.

התגובה הציבורית

האירועים עוררו תגובה חריפה מהציבורים הליברליים: זה הרוסי וזה העולמי. בתחילת 1890 פרסמו העיתונים Volkzeitung, Gerald, The Banner מאמרים מאשימים. טיימס פרסם מכתביו של בוריס גיימן תחת הכותרת "טבח יאקוטסק".

רוסיה הצארית החזירה את הכללים הישנים לשליחת גולים.

רשימת קורבנות אסון יקוטסק

נרצחו

• סופיה (פרומה) גורביץ' (אשתו של ס. פיק)
• פ. מוחנוב
• י. נוטקין
• ס. פיק
• פאפיי פודבלסקי (אביו של ואדים פודבלסקי )
• ה. שור

נתלו

• אלברט גאוסמן
• ניקולאי זוטוב
• לב קוגן-ברנשטיין

נפצעו

• מטוויי (מורדוך) פונדאמינסקי

לקריאה נוספת

• Якутская трагедия 1889 // Экслибрис — Яя. — М. : Советская энциклопедия, 1978. — (Большая советская энциклопедия : [в 30 т.] / гл. ред. А. М. Прохоров ; 1969—1978, т. 30).
• Кротов, М. А. Два вооруженных протеста якутских политических ссыльных. — Якутск: Кн. изд-во, 1974. — С. 11–29. — 70 с.
• Макаров, И. Г. Уголовная, религиозная и политическая ссылка в Якутии: вторая половина XIX в. : монография / отв. ред. Д. А. Ширики; Акад. наук Респ. Саха (Якутия), Ин-т гуманитар. исслед.. — Новосибирск: Наука, 2005. — С. 165–168. — 255 с. — ISBN 5-02-032354-3.
• Минор О. С. Это было давно… : Воспоминания солдата революции. — Париж, 1933. — 143 с.
• Явловский П. П. Летопись города Якутска от основания его до нашего времени. — Якутск: Изд-во «Якутский край», 2004. — Т. 2: 1801-1914 гг.. — С. 134–136. — 352 с. — ISBN 5-89053-029-1.

קישורים חיצוניים

• Kennan, George (1890-02-08). "Men shot down like dogs. Тhe true story of Yakutsk massacre" (באנגלית). The New York Times. נבדק ב-2020-08-13.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)