אסטל האריס

שחקנית אמריקאית

אסטל האריסאנגליתEstelle Harris;‏ 22 באפריל 19282 באפריל 2022) הייתה שחקניתמדבבת וקומיקאית יהודיה-אמריקאית. מוכרת בזכות הקול הצרחני והצורם במתכוון שהשתמשה בו בצורה תיאטרלית כדי לשחק ולדבב דמויות שונות. נודעת בתפקידה כאסטל קוסטנזה, אמא של ג'ורג' בסיטקום "סיינפלד", קולה של גברת תפוח אדמה בסרטי האנימציה "צעצוע של סיפור" מבית פיקסאר, וכמיוריאל בקומדיית המצבים "החיים היפים של זאק וקודי".

אסטל האריס
Estelle Harris
האריס בבכורה לסרט "פוניו על הצוק ליד הים", 2009
האריס בבכורה לסרט "פוניו על הצוק ליד הים", 2009
לידה 22 באפריל 1928
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 2022 (בגיל 93)
פאלם דזרט, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Estelle Nussbaum עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1977–2019 (כ־42 שנים)
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אגודת מבקרי הטלוויזיה והסרטים ברשת (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה בשם אסטל נוסבאום (Estelle Nussbaum) במנהטן, ניו יורק שבארצות הברית, היא הבת הצעירה יותר של אייזק "אירה" ואנה נוסבאום, מהגרים יהודים-פולנים שהיו בעלי חנות ממתקים.

קריירה

עריכה

האריס ידועה בעיקר בשל תפקיד משנה כאסטל קוסטנזה, אמו של ג'ורג' (ג'ייסון אלכסנדר) ואשתו של פרנק (ג'רי סטילר) בסיטקום "סיינפלד".

קולה בתפקיד גברת תפוח אדמה ב"צעצוע של סיפור", וכמיוריאל ב"החיים היפים של זאק וקודי" בערוץ דיסני. כמו כן הופיעה בקליפ המוזיקה של השיר "Online" של בראד פייזלי.

ב-1997 שיחקה בסרט "קומדיה בלב ים" לצידו של ג'ק למון.

קולה של האריס משמש גם בדמות אמא ליפסקי בסדרה "קים פוסיבול", הגברת הזקנה בסרט "אחי הדוב", אודרי בסרט "מרד החיות", גברת בוגין בסרט "חיית המחמד של המורה", סילביה סילבר בסרט "מקודם" (2015) ובסרט "לשחק את מונה ליזה", ואימו המנדנדת של מלאך המוות ב-"איש משפחה".

חיים אישיים

עריכה

מאז 1953, הייתה נשואה לאיש מכירות של ציוד חלונות בשם סיי האריס, לזוג היו שני בנים ובת.[1] בעלה הלך לעולמו בינואר 2021.

האריס נפטרה ב-2 באפריל 2022. הותירה אחריה גם שלושה נכדים ונין.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אסטל האריס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Archives, Los Angeles Times (באנגלית אמריקאית)