אסיף (כתב עת)

אסיף - שנתון איגוד ישיבות ההסדר הוא כתב עת תורני שיוצא לאור על ידי איגוד ישיבות ההסדר, וייעודו "להיות בית ועד המביא לידי ביטוי את היצירה התורנית הענפה של ישיבות הציונות הדתית, בימה מזמינה ופתוחה לדיונים ומחקרים משמעותיים ויסודיים".^[1]

כתב העת נולד מתוך תחושה שכתבי העת של הישיבות, שרבים מהם גם הפסיקו את הוצאתם בשנים שלפני הוצאת כתב העת, אינם מצליחים למלא את מטרותיהם: למשוך את הלומדים בישיבות לכתיבה ומחקר משמעותיים, דבר שיתרום להתפתחותם ככותבים, יוצרים וחוקרים, ויתרום להתפתחות תחומי הלימוד השונים. בנוסף מטרתו של כתב העת היא ליצור במה משותפת לבירור סוגיות המעסיקות את עולם הישיבות הדתי לאומי במקום שכל ישיבה תעסוק בנושא זה רק בתוך גבולותיה.^[2]

הגיליון הראשון של כתב העת יצא לאור בשנת תשע"ג (2013) והוא יוצא מאז אחת לשנה. עד גיליון ה כל גיליון היה מחולק לשני כרכים: כרך בנושא תלמוד והלכה וכרך בנושא תנ"ך ומחשבה ואישים ושיטות. מגיליון ו אוחדו הכרכים לכרך אחד הכולל את כל המדורים. בשנת תשע"ט יצאה לאור אסופת המאמרים 'והאר עינינו' בענייני לימוד תורה, על ידי מערכת אסיף.^[3] עד לשנת תשפ"ד יצאו לאור תשעה גליונות.

תוכן וסגנון

המאמרים המתפרסמים בכתב העת מייצגים שיטות לימוד מגוונות, ומביאים לידי ביטוי את הדגשים והסגנונות השונים המייחדים את הישיבות שמהן מגיעים הכותבים. באותו גיליון, ניתן למצוא עיסוק בנושאים תורניים שונים ואף דיסציפלינות שונות: תנ"ך, שיטת בריסק, אליבא דהלכתא, תורת ארץ ישראל, פילולוגיה, היסטוריה יהודית ורבנית, חסידות, מוסר, כתבי הרב קוק, ועוד. עם זאת, כבמה ציבורית וכלל-ישיבתית, יש הקפדה על כך שכל המאמרים המתפרסמים באסיף יותאמו ויוסברו לקהל מגוון, שלא בהכרח משתייך לבית המדרש של הכותב.

הליך הטיפול במאמר דומה לזה של כתבי עת שפיטים: כל מאמר שנשלח לאסיף עובר ביקורת עמיתים של חברי מערכת, שקוראים את המאמר מבלי לדעת את זהות הכותב ומחליטים על קבלת המאמר. מאמר שמתקבל עובר עריכה ומתפרסם. במקביל להדפסה, כתב העת מתפרסם גם בגרסה דיגיטלית בספריית אסיף. החל מגיליון ז, חלק קטן מהמאמרים מתפרסמים רק בגרסה הדיגיטלית, ולא נכללים בכרך המודפס. חלק מהגליונות כוללים מדורי זיכרון לראשי ישיבות מרכזיים בציונות הדתית שנפטרו בשנה הסמוכה להוצאת הגיליון: הרב נחום רבינוביץ', הרב מרדכי שטרנברג, הרב חיים דרוקמן. גיליון ט כולל מדור מאמרים על תרומת תלמידי ישיבות ההסדר במלחמת יום הכיפורים.

אף שאסיף יוצא לאור על ידי איגוד ישיבות ההסדר ורוב כותביו משתייכים לציונות הדתית, כתב הרב יואל קטן (מחברי המערכת): "אין בקובץ הזה ח"ו הבעת רצון להתנתקות או התרחקות מלמדני הציבור החרדי ומעולם התורה הענק העולמי שאנו חלק אינטגרלי ממנו, אלא מעין 'זריקת מרץ' לחיזוק הספרות התורנית בציבור שלנו, חיזוק שתמיד יש לו מקום".^[4]

מערכת כתב העת

העורך של שבעת הגיליונות הראשונים היה הרב אייל רזניקוביץ', החל מגיליון ח (תשפ"ג) העורך הוא דביר במברגר. מערכת כתב העת כוללת רבנים ואברכים מכלל ישיבות הציונות הדתית, ישיבות הסדר וישיבות גבוהות, ששותפים בהחלטות על קבלת ודחיית מאמרים, וכן בקביעת מדיניות ודגשים של כתב העת. כמו כן, המערכת משקפת את הזהות הרב-גונית של כתב העת, ומהווה דרך להעניק בו ייצוג למגוון ישיבות הציונות הדתית. המערכת משתתפת בארגון כנס אסופות, המתקיים בישיבת כרם ביבנה מדי שנה החל מתשפ"א, בסביבות ראש חודש ניסן, ומיועד ללימוד משותף של כלל ישיבות הציונות הדתית. בעבר היה חבר במערכת גם הרב איתם הנקין, עד להירצחו, ובעמודי השער של כל גיליון מופיעה הקדשה לזכרו.

חברי המערכת, נכון לתשפ"ג (לפי א"ב): הרב ישי אנגלמן (ישיבת ברכת משה), הרב עזריה אריאל (מכון המקדש), הרב שמואל אריאל (ר"מ בישיבת ירוחם), הרב נתנאל אריה (ישיבת הגולן), הרב עוז דוד בלומן (ישיבת ברכת משה), הרב אחיה בן פזי (רבה של עפרה; השטעטל – בית מדרש לצעירים), הרב נריא גזבר (ישיבת ברכת יוסף), הרב הראל דביר (נריה), הרב אריאל דוד (ישיבת ברכת משה), הרב יהושע וייסינגר (ישיבת מרכז הרב, יד ברודמן), הרב מנחם ויצמן (ישיבת מעלות), הרב יעקב כהן (ישיבת בית אל), הרב אלעד כרמון (ישיבת מרכז הרב), הרב איתיאל סופר (ישיבת כרם ביבנה), הרב אברהם סתיו (כולל שערי ציון), הרב אוריאל עיטם (מראשי ישיבת ירוחם), הרב משה פאלוך (ישיבת אורות שאול), הרב יאיר קאהן (ישיבת הר עציון), הרב יואל קטן (ישיבת שעלבים, מכון שלמה אומן), הרב אברהם יהודה רוס (ישיבת שדרות), הרב אייל רזניקוביץ' (ישיבת מחנים), הרב אלחנן שרלו (מראשי ישיבת עתניאל).

אתר ספריית אסיף

ערך מורחב – ספריית אסיף

כחלק ממגמת כתב העת לגרום לאיחוד של תורת ישיבות הציונות הדתית, הוקם על ידי הרב רזניקוביץ' בסיוע חברי המערכת אתר אינטרנט שבו ספריית מאמרים גדולה של כתבי העת של ישיבות בית המדרש הדתי לאומי לדורותיו, במטרה ליצור מאגר שיקיף את כל המאמרים שהודפסו בכתבי העת של עולם התורה הדתי לאומי. בנוסף, מופיעים באתר גם ספרים מלאים ועבודות אקדמיות מלאות.

הפריטים באתר מסודרים וממוינים לפי נושאים ותתי נושאים, ומתויגים ברזולוציה גבוהה (עד רמת דף בגמרא), ובנוסף יש בו מנוע חיפוש פנימי. נכון לתשפ"ג, יש מעל 13,000 פריטים הניתנים לקריאה ישירה באתר.^[5]