קביעת סדר יום
קביעת סדר היום (וכן: עיצוב סדר יום באנגלית: Agenda-setting theory), אג'נדה תקשורתית מוטה, היא תאוריה בתקשורת המונים המתארת "יכולת (של אמצעי התקשורת) להעלות נושא אל ראש סדר העדיפויות הציבורי". היא גובשה בשנות ה-70 על ידי מקס מקומבס (Max McCombs) ודונלד שו (Donald Shaw).[1]
ב"מחקר צ'אפל היל" ("Chapel Hill study") שערכו על הבחירות של שנת 1968 בארצות הברית, הראו מקומבס ושו קורלציה חזקה (r > .9) בין מה שחשבו 100 תושבים שהם הנושאים החשובים ביותר במערכת הבחירות לבין מה שהציגה התקשורת בתור הנושאים החשובים ביותר.
תאוריה זו טוענת כי אמצעי התקשורת הם שקובעים לציבור את נושאי השיח היומי ואף מדרגת את חשיבותם ובכך קובעת "סדר יום תקשורתי" שמשפיע בסופו של דבר על סדר היום הפוליטי והציבורי.
הציבור לומד על החשיבות המיוחסת לנושא מסוים מתוך הדגשים שאמצעי התקשורת מעניקים לו. ככל שהנושא מסוקר בצורה אינטנסיבית ובולטת באמצעי תקשורת ההמונים, כך הוא ייתפס כחשוב יותר גם בעיני הציבור.
הנחות בסיסיות
עריכהקביעת סדר יום היא יצירת מודעות ציבורית לנושאים או רעיונות המוצגים כחשובים על ידי התקשורת. שתי הנחות יסוד מנחות את המחקרים בקביעת סדר יום:
- התקשורת אינה משקפת את המציאות; היא מסננת אותה ומעצבת את תצוגתה.
- התמקדות התקשורת במספר מצומצם של נושאים מביאים את הציבור לתפוס נושאים אלו כחשובים יותר מנושאים אחרים.
סוגי מופעים של קביעת סדר יום
עריכהמקובל להבחין בין שלושה סוגים של סדר יום:
- סדר יום ציבורי - הנושאים הנתפסים כחשובים, חשובים פחות או לא חשובים בכלל בעיני הציבור. סדר היום הציבורי משפיע על סדר היום התקשורתי אך גם מושפע ממנו.
- סדר יום פוליטי - הנושאים בהם עוסק שלטון המדינה. סדר היום הפוליטי גם הוא מושפע מסדר היום התקשורתי וגם משפיע עליו, וגם במידה מסוימת מסדר היום הציבורי. סדר היום הפוליטי מושפע משני כיוונים: מצד אחד, התקשורת המסורתית כמו טלוויזיה ורדיו משפיעה על הנושאים שהשחקנים הפוליטיים רואים כחשובים ולכן יש לדבר עליהם. ומצד שני, השחקנים הפוליטיים משפיעים על סדר היום הציבורי באמצעות הבלטת נושאים שהם מעוניינים לקדם באמצעות הרשתות החברתיות. כיום עם התפתחותן של הרשתות החברתיות לפוליטיקאים יש יותר יכולת לעצב את השיח הפוליטי ולהשפיע על סדר היום. המדיה החברתיים הפכו לערוץ רלוונטי לתקשורת פוליטית ושחקנים פוליטיים משתמשים בה כדי לתקשר עם עיתונאים ועם הציבור וגם כדי לתקוף את יריביהם הפוליטיים. כיום נראה שהרשת הנפוצה ביותר שבה פוליטיקאים משתמשים כדי לעצב את סדר היום הפוליטי היא X (טוויטר לשעבר) מכיוון שבהשוואה לנאומים פרלמנטריים במדיה המסורתית, בטוויטר פוליטיקאים לא מוגבלים בהבעת דעותיהם ובעקבות כך, ערוצי מדיה חברתית הם כלי אידיאלי עבורם. בנוסף, הרשתות החברתיות הרחיבו את מספר הפוליטיקאים שיכולים להשפיע על סדר היום הציבורי והם יכולים להגיע לקהל רב יותר באמצעותן וזאת בעקבות הגדלת החשיפה שהם מקבלים דרך הרשת והנגישות הרבה שיש לציבור להיחשף אליהם. ציוצים של פוליטיקאים מגיעים לכלי התקשורת המסורתיים ולחדשות גם באמצעות עיתונאים שעוקבים אחר הנעשה ברשת החברתית. כך שכאשר הם רואים ציוץ שהוא בעל ערך חדשותי ובעל עניין ציבורי, הם מפרסמים אותו באתרי החדשות וכך הפוליטיקאים מקבלים יותר במה ויכולים להשפיע על סדר היום התקשורתי באמצעות המדיה החברתית. קביעת סדר היום הפוליטי מאפשרת לפוליטיקאים להשיג יתרון על ידי מיקוד הדיון הציבורי בנושאים החשובים להם ולכן הם פועלים באופן אסטרטגי ברשת ומדגישים סוגיות מדיניות הנתפסות כחשובות בעיני הציבור. מחקרים מראים כי מידע פוליטי שנצפה ברשתות החברתיות משפיע על תפיסת חשיבותם של נושאים בעייני הציבור. [2]
- סדר יום תקשורתי - קובע לציבור הרחב איזה נושאים חשובים יותר, איזה חשובים פחות, או אף לא חשובים כלל. הוא מורכב ממקרים ואירועים אותם בוחרת התקשורת לסקר ולהתמקד. סיקורו של אירוע מסוים בתקשורת הופכת אותו לנושא חשוב בעיני הציבור והפוליטיקאים.
ראו גם
עריכה- תאוריית קונספירציה
- הכחשת המציאות
- אינפורמציה זדונית (אנ') - מידע אמיתי שנועד לגרום נזק לציבור מסוים ביודעין
- פרופגנדה
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "סדר יום", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
הערות שוליים
עריכה- ^ Donald L. Shaw, Maxwell E. McCOMBS, "The Agenda-Setting Function of Mass Media", Public Opinion Quarterly 36, 1972-01-01, עמ' 176–187 doi: 10.1086/267990
- ^ Fabrizio Gilardi, Theresa Gessler, Maël Kubli, Stefan Müller, Social Media and Political Agenda Setting, Political Communication 39, 2022-01-02, עמ' 39–60 doi: 10.1080/10584609.2021.1910390