אסכולת סלמנקה

אסכולת סלמנקה (בספרדית: Escuela de Salamanca) היא אסכולת הגות תאולוגית ספרדית, שהבולט בחבריה היה פרציסקו דה ויטוריה ופעלה מתחילת המאה השש עשרה במטרה להגן על תפישות הכנסייה הקתולית מפני הרפורמציה ותנועות אחרות.

אסכולת סלמנקה נוסדה באוניברסיטת סלמנקה, מן האוניברסיטאות העתיקות בעולם (נוסדה בשנת 1218), שהייתה בשלהי התקופה הסכולסטית מעוז דומיניקני. כאן נשמרה התאולוגיה התומיטית גם אחרי שתורת תומאס אקווינס התפוררה במקומות שונים באירופה תחת מתקפות הסקוטיסטים, והמתקפות הנומינליסטיות ואחר כך הרפורמיסטיות.

פרנציסקו דה ויטוריה, דומינגו דה סוטו, מרטין דה אזפילקואטה (Martín de Azpilcueta), תומאס דה מרקדו ופרנציסקו סוארש, כולם חוקרי החוק הטבעי ומוסר ייסדו את האסכולה כדי ליישב את תורתו של תומאס אקווינס עם הסדר הכלכלי החדש. מחקר האסכולה התמקד באדם ובעיותיו המעשיות (מוסריות, כלכלה, משפט וכו') ובמידה שווה בעבודות שהיו מקובלות על כולם, כמצע משותף שעל רקעו ניתן יהיה לבחון את נקודות אי ההסכמה.

בהקשר רחב יותר ניתן לראות באסכולת סלמנקה שתי אסכולות שונות שבאו בזו אחר זו ברצף, אסכולת Salmanticenses ואסכולת Conimbricenses (על שם אוניברסיטת קוימברה בפורטוגל) כשהראשונה מתחילה עם פרנציסקו דה ויטוריה (1483-1546) ומגיעה לשיאה עם דומינגו דה סוטו (1494-1560). השנייה כללה ישועים שמסוף המאה השש עשרה נטלו את ההנהגה בעולם הקתולי מהדומיניקנים. עם הישועים ניתן למנות את לואיס דה מולינה (1535-1600) ואת פרנציסקו סוארש (1548-1617).

ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות ובנושא ספרד. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.