אסף סודרי

צלם קולנוע ישראלי

אסף סודרי הוא צלם קולנוע ובמאי ישראלי, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לצלם הטוב ביותר בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע על צילום הסרט "למלא את החלל"[1] וזוכה שני פרסי אופיר של צילום בסרטים "עטאש (צימאון)" ו"למלא את החלל". זוכה טקס פרסי הטלוויזיה בשנת 2021.

אסף סודרי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרטיו כצלם

עריכה

בשנת 2004 סודרי שימש כצלם של הסרט "עטאש (צימאון)", בבימוי תאופיק אבו ואיל, זוכה פרס הביקורת הבינלאומית בפסטיבל קאן. אסף סודרי זכה עבור צילום הסרט בפרס אופיר לשנת 2004.

ב-2013 צילם את סרטה של חנה אזולאי הספרי, "אנשים כתומים".

סודרי אף צילם את סדרת הטלוויזיה "טייק אוויי" בבימוי דוד אופק ויוסי מדמוני והמיני סדרה "מלנומה אהובתי" גם היא בבימוי מדמוני ואופק. עבור צילום "מלנומה אהובתי" זכה סודרי בפרס האקדמיה ליצירה טלוויזיונית. בשנת 2012 צילם אסף סודרי את הסרט למלא את החלל בבימוי רמה בורשטיין שזיכה אותו בפרס הצילום מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע. הסרט עצמו זכה בקטגוריית הסרט הטוב, השתתף בתחרות הראשית בפסטיבל ונציה, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ובעוד פסטיבלים מרכזיים בעולם.

סרטיו מאופיינים במשחקים נועזים של אור וצל, גישה נטוריאליסטית לתאורה, ומצלמה אקספרסיבית.

סרטיו כבמאי

עריכה

בשנת 2005 סודרי ביים, יחד עם אמיר טאוזינגר, את הסרט התיעודי "שביתה", העוסק בכרוניקה של שביתה כושלת במפעל "חיפה כימיקלים דרום" שבדימונה ובקשרי ההון והשלטון הפועלים כדי לדכא את השביתה. הסרט הוזמן על ידי הערוץ הראשון, אולם בשל הביקורת הנוקבת שמוצגת בו נגד קשריו של ראש הממשלה אריאל שרון עם בעלי ההון סיריל קרן ואריה גנגר, החליט מנכ"ל הערוץ דאז לאסור את שידורו. רק לאחר שנה של מאבק ציבורי בו ערכו סודר וטאוזינגר הקרנות בכל רחבי הארץ של הסרט, הותר הסרט לשידור.

בשנת 2007 סודרי ביים, יחד עם דוד אופק, את הסרט התיעודי "פרדיגמה", שהוצג בפסטיבל ירושלים, העוקב באופן ביקורתי אחרי הניסיון להעביר לידיים פרטיות את תוכנית ויסקונסין (הכשרת מובטלים והפיכתם לכח עבודה) במגזר הערבי בישראל. בשנת 2009 ביים את הסרט "האסיר", אף הוא סרט תיעודי, העוקב אחר אסיר משוחרר השב אל חייו הקודמים. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב.

שלא כמו סרטים רבים העוסקים בנושאים חברתיים, סרטיו כבמאי משלבים תמיד עיסוק צורני דומיננטי בלב העשייה שלהם, וכך נמנעים מליפול לתוך תבנית ז'ורנאליסטית-דידקטית.

בשנת 2020 יצר עם אשתו, הבמאית טלי שמש, את הסדרה התיעודית "המניע", העוסקת בפרשת הרצח בעין כרם.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה