אפרים גולדנברג
אפרים גולדנברג (בספרדית: "Efrain Goldenberg Schreiber, o "Efraim, נולד בלימה, פרו ב-29 בדצמבר 1929) הוא יהודי פרואני, שכיהן כראש ממשלת פרו במשך כשנה וחצי, תחת נשיאותו של אלברטו פוג'ימורי, מ-17 בפברואר 1994, עד 28 ביולי 1995. כיהן לסירוגין גם כשר האוצר ושר החוץ. הוא היהודי הראשון שכיהן כראש ממשלת פרו (אחריו כיהנו בפרו כראשי ממשלה שני יהודים נוספים: יהודה סימון (2008 - 2009) וסלומון לרנר גיטיס (2011).
 | |||||||
| לידה |
29 בדצמבר 1929 (בן 94) לימה, פרו  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
פרו | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
קורות חיים
עריכהגולדנברג נולד ב-1929, בלימה בירת פרו, להורים יהודים שהיגרו מרוסיה ומגרמניה, לפרו, לאחר מלחמת העולם הראשונה. גדל בעיירת החוף הפרואנית טאלאר, בה היה התלמיד היהודי היחיד בבית הספר היסודי[1]. את לימודי התיכון עשה בלימה, בבית הספר הוותיק (נוסד ב-1917), לבנים (רק ב-1994 הוא הפך לבית ספר מעורב) של המעמד העליון הפרואני - Colegio San Andres. רבים מבוגרי בית ספר זה היו בהמשך למדענים, אנשי מסחר ואף פוליטיקאים מהחשובים בפרו, לרבות הנשיא ה-84 של המדינה - ניקולאס לינדלי לופז. למד משפטים ומדעי הרוח באוניברסיטת סן מרכוס בלימה, מ-1946 עד 1952 ומשסיים את לימודיו עבד בעסק המשפחתי, כיצואן, והיה במשך שנים רבות מעמודי התווך של קהיליית העסקים הפרואנית. בנוסף, היה גם חבר הנהלת הקהילה היהודית של לימה.
פוליטיקה
עריכהב-28 באוגוסט 1993 מינה אותו הנשיא אלברטו פוג'ימורי לשר החוץ שלו. מינוי זה נעשה כחלק ממדיניות אותה נקט פוג'ימורי כמעט מאז נבחר לנשיאות פרו ב-1990, לבחור לתפקיד שרי החוץ שלו דווקא אנשים שאינם דיפלומטים[2]. כחצי שנה אחר כך, ב-17 בפברואר 1994 פוג'ימורי מינה את גולדנברג בנוסף לכך גם לתפקיד ראש הממשלה שלו. בכך היה גולדנברג לראש הממשלה היהודי הראשון של פרו. ראש הממשלה היהודי השני של פרו היה יהודה סימון (2008 - 2009) והשלישי סלומון לרנר גיטיס (2011).
ב-28 ביולי 1995, כשלושה חודשים אחרי בחירתו לנשיאות פרו לתקופת כהונה שנייה ברוב עצום באפריל, פיטר פוג'ימורי את גולדנברג משני תפקידיו, הן כראש ממשלה והן כשר חוץ. הדבר נעשה כחלק ממדיניותו של פוג'ימורי, שלא להשאיר את אנשיו זמן רב מדי בתפקידיהם, שמא יצברו כוח רב מדי.
בשלהי תקופת נשיאותו מינה פוג'ימורי את גולדנברג שוב. היה זה ב-10 באוקטובר 1999, והפעם מונה גולדנברג לתפקיד שר האוצר. הוא כיהן בתפקיד זה במשך כעשרה חודשים, עד 28 ביולי 2000, עת החליפו פוג'ימורי בקרלוס בולוניה. הן פוג'ימורי והן בולוניה הספיקו לכהן בתפקידיהם אחרי כן רק עוד כשלושה חודשים. פוג'ימורי ברח מפרו ליפן, בעקבות משבר חוקתי בפרו, באמצע נובמבר 2000 וב-19 בנובמבר 2000 התפטרו מתפקידיהם כל שרי הממשלה שהותיר פוג'ימורי אחריו.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- על פרו, באתר Worldstatesmen
הערות שוליים
עריכה- ^ A travel guide to the Jewish Caribbean and Latin America, Ben G. Frank, עמ' 433
- ^ [1]