אפרים לוזון

עיתונאי וסופר יהודי, ממייסדי תנועת בית"ר בתוניסיה (1931)

אפרים לוזון (1912 -1957) היה עיתונאי וסופר יהודי, ממייסדי תנועת בית"ר בתוניסיה (1931). ב-1935 התמנה לנציב בית"ר בתוניסיה.

ביוגרפיה

עריכה

לוזון נולד למשפחה ציונית בספקס שבתוניסיה. אביו ניסים לוזון ייסד את האגודה הציונית הראשונה בעיר ספקס, "אוהבי ציון". אחיו אליהו לוזון היה ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית ב-1911, ונציג התנועה הציונית בקונגרס הציוני של 1931. אח נוסף, יצחק לוזון, היה ממקימי "השומר הצעיר" ב-1935, ובין החלוצים הראשונים של קיבוץ דן.

לוזון היה ממייסדי תנועת בית"ר בתוניסיה ב-1931. ב-1935 התמנה לנציב התנועה בתוניסיה. כיהן בתפקיד זה עד עלייתו לישראל ב-1955.

בספר "בית"ר קורות ומקורות" כותב ההיסטוריון בן ירוחם חיים, בין היתר, על אפרים לוזון ותנועת בית"ר בתוניסיה:

"מרכזה העיקרי והחשוב של תנועת בית"ר באפריקה הצפונית היה סניף תוניס שבפיקודו של הנציב אפרים לוזון. התנהלה בו תוכנית פעולה במתכונת מלאה ויעילה, פעולות עברור ומועדון עברי. פעולות במקצועות שונים של ספורט ובתחרויות צופיות, מקהלה עליה ניצחה אדית בובליל, חוג מפקדים יהדות וציונות. אין תמה שבסניף תוניס התנהלה העבודה לפי המקובל באירופה ... בית"ר תחת הנהגתו התפשטה לאלג'יריה ומרוקו (בשנים 1937-8 היו 6 קנים בתוניסיה, 7 באלגיריה ו-3 במרוקו). בתוניס תורגמו כל החוזרים והתוכניות מטעם שלטון בית"ר לצרפתית ומשם נשלחו גם לבית"ר צרפת ובלגיה. בבית"ר התנהלה פעילות תרבותית ענפה: הוקמו חבורות זמר ומקהלות כמו "להקת כינור דוד", והועלו הצגות בנושאים יהודיים וציוניים, כמו: "יהודה המכבי", "הדיבוק", "דבורה" ו"נס הרצל"."

לוזון ערך והוציא לאור את העיתון הציוני של תנועת בית"ר "Cahier du Betar" בין השנים 1937-1939, בו פורסמו כרוניקה על בית"ר ועל ארץ ישראל והגולה היהודית, וכן עיבודים לסיפורים קצרים מתורגמים לצרפתית מסופרים עבריים שונים כמו י.ל. פרץ. כמו כן תרגם לשפה הצרפתית מאמרים של זאב ז'בוטינסקי, ובין היתר, חוברת על חייו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי (שערך וכתב יהודה בן ארי). הוא הוציא מאמרים אלו לאור בתוניס ומשם נשלחו גם לצרפת ובלגיה.

לאחר עלייתו לישראל ב-1955, עבד לוזון כעיתונאי בעיתון "חירות" (La Liberté). היה מועמד לכנסת השלישית מטעם תנועת החירות.

אפרים לוזון נהרג ב-1957, עת ניסה להציל את ילדו מטביעה בירקון[1].

לאחר מותו, ביוזמת חבריו לתנועה, הונצח שמו בשמות רחובות בבאר שבע ובלוד.

קישורים חיצוניים

עריכה
  • ניסים טאיטו, "בית"ר בצפון אפריקה: עדות ומעש", הוצאת מנורה, 2004, עמ' 59

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על מותו של אפרים לוזון, באתר העולם הזה, ‏21 אוגוסט 1957