אפרים פיש
הרב אפרים פיש (וויש) אשכנזי (? – 1596 לערך), היה חתנו של המהרש"ל, אב בית הדין בבריסק והרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים.
| לידה |
 בריסק, ליטא |
|---|---|
| פטירה |
1596 ה'שנ"ו |
| מקום פעילות | בריסק דליטא, ירושלים |
| השתייכות | אשכנזים |
| תלמידיו | רבי יואל סירקיש, רבי שמעון אנשבורג |
| בני דורו | הרדב"ז, המהרי"ט |
| בת זוג | ולנטינה בת המהרש"ל |
| צאצאים | נכדו הרב אפרים הכהן |
| תפקידים נוספים | אב"ד בריסק, רב העדה האשכנזית בירושלים |
  | |
תולדותיו
עריכההרב אפרים פיש אשכנזי נולד לר' משה יהודה בבריסק, שם היה האב"ד וראש ישיבה שלדברי המהריט"ץ מנתה כ–200 תלמידים[1], הוא נשא לאישה את ולנטינה, בתו של המהרש"ל. עלה לירושלים בשנת ה'שמ"ט ושימש כרב של עדת האשכנזים שם.
הב"ח מזכירו בספרו: ”חייבים למחות שלא להסיק את התנור עוד עד אחר צאת הכוכבים וכן קיבלתי ממורי הרב מה"ר וי"ש ז"ל מבריסק דליטא”[2]. רבי שמעון אנשבורג מפרנקפורט דמיין מחבר ספר "דבק טוב" על רש"י על התורה הוא תלמידו[3].
משפחתו
עריכהבתו נישאה לרבי יעקב הכהן (כ"ץ), אביו של רבי אפרים הכהן.
לקריאה נוספת
עריכה- גליס, י. (ירושלים, תשל״ה). אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק א עמוד רכ: 'רבי אפרים פייש ב״ר משה יהודה אשכנזי'
- הכהן, נ. י (חיפה, תשכ"ז - תש"ל) אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ג עמ' קפד-קפה
- פרומקין, א.ל. (תשכ״ט). תולדות חכמי ירושלים חלק ראשון. עורך:רבלין, א. תל אביב: דפוס סלומון, ירושלים, תרפ״ט. עמ' 107
