אמת מים
אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו. לעומת הפירוש המרחיב, לפיו המונח משמש לציון כל סוג של מערכת הולכת מים (לרבות צנורות ותעלות), קיים פירוש היסטורי מצומצם המייחד את השימוש בביטוי זה לתעלה המוגבהת (לפחות בחלקה) מעל פני השטח, באמצעות עמודים או מערכת קשתות. אמות המים הנודעות ביותר הן אלו שנבנו בידי הרומאים שלעיתים הגיעו לאורך של עשרות קילומטרים.
לַרוב, הכוח שמזרים את המים באמות המים הוא כוח הכבידה, לכן אמות מים נבנות בשיפוע. בתקופת האימפריה הרומית נהגו לבנות אמות מים בשיפוע יורד של סנטימטרים ספורים לכל מאה מטר, חריגה מהטווח המקובל עלולה לגרום לעצירת המים במקרה של שיפוע מתון מדי או לסדיקת הקירות על ידי המים במקרה של שיפוע תלול מדי. מכיוון שהתנאים הטופוגרפיים של השטח לא תמיד התאימו לשיפוע העדין של האמה השתמשו הרומאים בצינורות וקשתות כדי ליצור בסיס שטוח לאמה.
אמות מים בתקופות שונות
עריכהאמת המים קיבלה את שמה משום שהמידה הסטנדרטית הייתה כריית תעלה בעומק וברוחב אמה (כ-50 ס"מ).[1][2].
היסטורית, חברות חקלאיות רבות בנו אמות מים כדי להשקות את שדותיהן. ארכימדס המציא את בורג המים, המעלה מים לגובה ומאפשר השקיה.
שימוש נפוץ נוסף לאמות מים הוא אספקת מי שתייה נקיים לערים גדולות. כמה מאמות המים הרומיות הידועות עדיין משמשות לאספקת מים לרומא של ימינו. בקליפורניה שבארצות הברית ישנה אמת מים גדולה המשמשת להעברת מים מצפון המדינה לאזור לוס אנג'לס.
שרידי אמות מים רומיות נמצאים במקומות שונים בעולם, כגון באיטליה, בישראל (בקיסריה ובאזור עכו), בספרד ובצרפת. אמות מים נבנו במקומות רבים בארץ על מנת להוביל מים לצורכי חקלאות ושתייה. בין מפעלי המים הידועים ניתן למנות את אמות המים באזור קיסריה אשר נוצרו בתקופת הורדוס וכן אלו שבאזור יריחו.
מערכת אמות המים לירושלים סיפקה מים לעיר מתקופת בית שני ועד מלחמת ששת הימים (לאחר מלחמת העצמאות סיפקה המערכת מים רק לחלקה המזרחי של העיר). בתלמוד הירושלמי מסופר כי "אמת מים הייתה מושכת לו (=לבית המקדש) מעיטם"[3]; בזמן המרד הגדול החריבו הסיקריים אמה זו. החפירות הארכאולוגיות של קונרד שיק גילו מערכת של אמות מים לירושלים, שבמרכזן בריכות שלמה. שתי אמות מים הובילו מים ממעיינות האזור אל בריכות שלמה, ושתי אמות מהבריכות לירושלים.
בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הוקמה בעמק הירדן אמת מים, על פי תוכניתו של שמחה בלאס, שסיפקה מים לקיבוצים דגניה א ובית זרע ואיפשרה את הקמתו של הקיבוץ החדש אפיקים.[4][5]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אמות מים קדומות בארץ ישראל- קובץ מאמרים, בעריכת דוד עמית, יזהר הירשפלד ויוסף פטריך, הוצאת יד בן צבי, 1989
- על אמות המים של ירושלים ראה מדריך ישראל החדש, כרך 11: "הרי יהודה", עמ' 63–70.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אמות מים בישראל (הקישור אינו פעיל)
- מצגת מהאתר של יגאל מורג: אמות מים בישראל
גיל טבת ותומר אפלבאום, אמות המים היפות בישראל, בלוג צילום, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2021
אמות מים, דף שער בספרייה הלאומית- אמת מים, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מסכת בבא קמא דף נ: ברש"י דדלאי
- ^ הרב שי עילם בספרו בית יער הלבנון, מועד-קטן דף ד' ע"ב
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ג', הלכה ח'
- ^ שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, מסדה, 1973, ע' 91
- ^ על היסטוריה ושימור – אמות המים של ההתיישבות הציונית בעמק הירדן, בבלוג של יונתן זיגמונד, 18 באוקטובר 2014
2.