אקורד מז'ורי
אקורד מז'ורי הוא אקורד המורכב מטרצה גדולה ומקווינטה זכה. שמו ניתן לו מהטרצה הגדולה (מז'ור = גדול) בבסיסו. האקורד המז'ורי נחשב ל"אקורד שמח". האקורד המז'ורי והאקורד המינורי הם האקורדים היסודיים במוזיקה טונאלית.
אקורד משולש
עריכההאקורד המז'ורי המשולש מסומן ב ומורכב כאמור מטרצה גדולה ומקווינטה זכה. שמו של אקורד ניתן על פי צליל השורש שלו. לדוגמה, אקורד דו מז'ור מורכב מדו, מי וסול (ⓘⒾ).
היפוכים ומצבים שונים
עריכהלאקורד מז'ורי בסיסי ישנם מצבים רבים שהם שכיחים, החל בהיפוכים וכלה בהוספת צלילים ביחס של טרצות. כל מצב והיפוך משנה את אופי האקורד ומעניק לו גוון חדש.
היפוכים
עריכההיפוך נעשה כאשר צליל הבס הוא אחד מצלילי האקורד שאינו צליל השורש. הופעת צליל הטרצה בבס תעביר את האקורד ממצב יסודי להיפוך ראשון, או סקסטאקורד, המסומן ב או בקיצור: . לדוגמה, באקורד דו מז'ור סקסטאקורד, הצליל מי יופיע בבס. כאשר נמצא צליל הטרצה בבס, גונו של האקורד נעשה חד פחות, מאשר במצב היסודי בו נמצא בבס צליל הבסיס של האקורד.
כאשר צליל הקווינטה מופיע בבס האקורד עובר להיפוך שני, או קוורטסקסטאקורד המסומן ב . בהיפוך זה, נמצא בבס צליל הקווינטה. לדוגמה, באקורד דו מז'ור קוורטסקסטאקורד הצליל סול יופיע בבס. ההיפוך השני מופיע בתדירות נמוכה יותר מאשר היפוכיו האחרים של המשולש המז'ורי. לפי חוקי ההרמוניה הקלאסית, מופיע האקורד הזה על פעמה חלשה. הופעתו על פעמה חזקה דורשת פתרון למשולש אשר בסיסו על צליל אותו בס של הקוורטסקסטאקורד.
אקורדים מרובעים
עריכהצורה שכיחה של אקורד בין ארבעה צלילים שבבסיסו משולש מז'ורי ההספטאקורד, כלומר, אקורד משולש עם ספטימה מצליל הבס. לרוב יופיע האקורד עם ספטימה קטנה, וייצור אקורד המכונה "דומיננט ספטאקורד" (מאחר שהוא יוצא פונקציה דומיננטית, ומועד להפתר לאקורד טוניקאי). ספטאקורד על הצליל סול יהיה סול-סי-רה-פה. שם נוסף של אקורד זה הוא מז'ור קטן (משולש מז'ורי עם ספטימה קטנה). כאשר מופיע האקורד עם ספטימה גדולה, הוא יקרא מז'ור גדול. סימונו של הספטאקורד יעשה על ידי סימון הספרה 7 לצד האות הלטינית (הגדולה , מאחר שזהו אקורד מז'ורי) של האקורד. האקורד שהוזכר לעיל יסומן כ-G7. יש לשים לב, שבסולם סול מז'ור יהיה זה אקורד בעל ספטימה גדולה (כלומר, מז'ור גדול). על מנת לציין את גודלה של הספטימה, יש להשתמש בסימני היתק לצד הספרה 7.
כמו כן, ניתן לשנות את האלמנט של האקורד אשר יופיע בצליל הבס, ובכך להשתמש בהיפוכים שונים של האקורד. המקרה של ספטאקורד, כל ההיפוכים נפוצים באותה מידה, אם כי המצב הבסיסי נפוץ מעט יותר. יש לשים לב, שסימוני ההיפוכים משתנים בין המתודה הקלאסית לבין מוזיקה קלה.
מז'וריים מרובעים שונים
עריכהאקורדים מרובעים יכולים להיווצר גם על ידי הוספה של נונה (אוקטבה וסקונדה), של אוקטבה וקוורטה, ושל אוקטבה וסקסטה מצליל הבס. הם נקראים גם בהתאם - נונקורד (אקורד 9), אקורד אחת-עשרה ואקורד שלוש-עשרה. באקורדים מרובי צלילים אלו, נהוג לוותר על חלק מהצליל אשר מופיעים בין הבס לבין המספר אשר מרוחק ממנו ביותר, על מנת שלא ליצור עומס צלילי אשר יכביד על האוזן.
אקורדים אלו נפוצים יותר במוזיקה קלה ובג'אז מאשר במוזיקה קלאסית, אם כי ישנן הופעות של נונקורדים ושל אקורד דומיננט 7–13 (אקורד שבסיסו צליל הדומיננטה, ומעליו טרצה, ספטימה ואוקטבה וקוורטה) במוזיקה קלאסית, וזאת כאשר אין מדובר בצלילים עוברים, אלא בהופעתם הבו-זמנית של צלילים אלו על פעמה חזקה. יש לשים שגם באקורדים אלו, שיטות הסימון משתנות בהתאם למתודות השונות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהאקורדים מז'וריים - סרטון לימוד ביוטיוב