אקסודוס (ספר)

ספר מאת ליאון יוריס

אֶקְסוֹדוּסאנגלית: Exodus) הוא רומן מאת הסופר היהודי-אמריקאי ליאון יוריס שיצא לאור בשנת 1958.

אקסודוס
Exodus
מידע כללי
מאת ליאון יוריס
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה דאבלדיי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1958
מספר עמודים 655
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת סטימצקי
תאריך 1959
תרגום יוסף נדבה
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003757757, 001904932, 001050537, 001904746, 002605565
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספר הפך לרב-מכר בארצות הברית וב-1960 עובד לסרט הקולנוע "אקסודוס" על ידי אוטו פרמינגר. ב-1959 תורגם הספר מאנגלית לעברית על ידי יוסף נדבה.

שם הספר בא מספר שמות בתנ"ך, שנקרא באנגלית/לטינית 'אקסודוס' ומספר על המסע של העם היהודי מעבדות (שאותה משווה יוריס לגלות) לחירות, בפרט בסיפור יציאת מצרים. השם קשור גם לאוניית המעפילים אקסודוס, שסיפורה מתואר בתחילת הספר, אך אינו תופס נפח רב.

הספר בחלקו הראשון בנוי כשורה של זיכרונות המתארת את מאבק העלייה של היהודים ארצה. במרכז הספר עומדים ארי בן-כנען, צבר מחוספס ואחד המפקדים המובילים בהגנה ובמוסד עליה ב' וקתרין פרימונט, אחות אמריקנית אשר נשלחת לעבוד במחנה הפליטים בקפריסין. מסביבם יש גיבורים דוגמת דב לנדאו - נער יהודי-פולני אשר שרד את גטו ורשה ומחנה ההשמדה אושוויץ. קרן הנסן - נערה גרמנייה אשר הוברחה לדנמרק וכך שרדה את השואה. לאחר פגישתם של הגיבורים וזיכרונותיהם הנפרדים במחנה פליטים בקפריסין ארי בן כנען מצליח להבריח אותם לארץ ישראל ושם ומתחיל חלקו השני של הספר, המאבק על תקומת המדינה היהודית. החלק השלישי של הספר מוקדש למלחמת העצמאות והרביעי למבצעי העלייה הנועזים של יהודי תימן ועיראק.

תולדות הכתיבה של הספר

עריכה

מספר סופרים ניסו לכתוב ספר על הקמת מדינת ישראל, כולל ברכה חבס, הסופרת והעיתונאית שחיה באותה תקופה. אך אף ספר לא זכה לפופולריות.

ליאון יוריס, יהודי אמריקני ציוני, שכבר פרסם רב-מכר אחד בשם: "זעקת הקרב" היה נחוש בדעתו לכתוב ספר על תקומת ישראל, שיהיה מיועד, בראש ובראשונה לקהל האמריקני ולא בהכרח לישראלי. בשנת 1956 הוא ביקר בישראל וראיין אנשים רבים, כולל את משה דיין ויגאל אלון. יוריס הדגיש כי אין בכוונתו לספר את סיפורה של ישראל לקהל אוהד, אלא "לאמריקאי הממוצע, ששותף למורשת מוסרית ענקית עם היהודים מישראל".[1]

הספר פרסם את האפוס הציוני כולו, כשהוא כולל את: הרצל, משפט דרייפוס, הפוגרומים, העליות והמאבק הלאומי, המגולמים בעלילות הגבורה של משפחת בן כנען, בני העלייה השלישית, שהתפצלו בין המחתרות השונות. יוריס הוסיף לרומאן את דמות העיתונאי האמריקאי מרק פרקר, המתלווה למסע האונייה ומדווח לעולם, ואת קיטי פרימונט, האחות האמריקאית הפרוטסטנטית, שגם היא נלווית למסע ומתאהבת בגיבור הספר ארי בן כנען.

התקבלות הספר

עריכה

הביקורות הראשונות שהופיעו בארצות הברית לא החמיאו ליצירה. בביקורת שהתפרסמה ברבעון Jewish Currents כינה המבקר פרנק קנטור, את הספר "יצירה סינתטית [...] סיפור הרפתקאות חלקלק ורומאן אהבים עצי [...] רוב הדמויות סטריאוטיפיות, הדיאלוג בלתי־אפשרי, סובל מעיוותים ותפיסות מוטעות בגלל האידאולוגיה הציונית שלו".[1] אחרי שהפך הספר לרב מכר תלה קנטור את הצלחתו בכך שיוריס, לדעתו, הציע ליהודי אמריקה יהודי חדש. אין כאן יהודים רעים, כולם טובים בפני עצמם וטובים לעמם. אין מנוולים, אין יודנראט ששיתפו פעולה עם הרוצחים, אין פושעים יהודים. כאן היהודים שותפים למאבק נאצל. ארי בן כנען הוא סוג של גרי קופר, האיכר־בוקר שנלחם ברעים, ולא, חלילה, היהודי מהעיירה היהודית. הוא יותר מזכיר את הגיבורים היהודיים המקראיים: דוד ושמשון. אלו היהודים התנ"כיים ששבו אל אדמתם. הפנטזיה היהודית־אמריקאית הזו, גרס קנטור, הפכה את האפוס הישראלי ל"מיסטיקה דתית־למחצה".[1]

משה בן שחר מייחס את המפנה שחל ביחסם של האמריקנים לתקומת ישראל לליאון יוריס עם ספרו "אקסודוס" ולא לשגריר אבא אבן, כדבריו. אפילו ברכבת התחתית של ניו יורק צפה העיתונאי בנוסעים רבים שקוראים בעניין את הספר. יהודים ולא יהודים, טוען בן-שחר, למדו על תקומת ישראל והתחברו אליה לאחר קריאת הספר. ליאון יוריס, שכבר פרסם רב-מכר אחר, סיפר שכל כוונתו הייתה לעשות שליחות לאומית למדינת ישראל, ולא נתן דעתו לרווחים, שכמובן המריאו לאחר פרסום הסרט אקסודוס.[2]

הוצאת הספר בארצות הברית, הוצאת דאבלדיי, מסרה שמזה זמן רב לא היה לה רב-מכר כמו "אקסודוס". מכתבי הקוראים, שלא הגיעו בהכרח מהאזורים היהודיים, ביטאו את התלהבותם מהספר, בציינם שהוא "דוקומנט אנושי ממדרגה ראשונה, ורק כעת יש להם מושג כלשהו על המאבק לעצמאות ישראל"[2]

ההוצאה העברית של הספר הופיעה בדצמבר 1959 בתרגומו של יוסף נדבה על ידי סטימצקי. תוך שבוע ימים אזלה המהדורה הראשונה. אמנם אורי אבנרי ביקר קשות את "הצ'יזבטים ופתפותי ההבל", אבל בסוף 1959, השלים הספר של ליאון יוריס שישים ואחד שבועות ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", מהם תשעה עשר שבועות במקום הראשון. תוך שלוש שנים נמכרו כעשרה מיליון עותקים והספר תורגם לשפות רבות והוסרט בהצלחה גדולה.[1]

משפט דיבה

עריכה

ביולי 1963 תבע ד"ר ולדיסלב דרינג, רופא ממוצא פולני, ששמו הופיע בספר כמי שביצע ניתוחים ללא הרדמה ב-17 אלף אסירים באושוויץ, את ליאון יוריס על הוצאת דיבה. יוריס ציפה שממשלת ישראל תתמוך בו במשפט, אך רק לאחר זמן מה החליטו מוסדות המדינה לתמוך בספר שזכה לפרסום עולמי. המשפט הסתיים אמנם בהפסדו של יוריס, אך העונש היה סמלי בלבד והסתכם בפני אחד, בעוד שהרופא הפולני חויב בהוצאות המשפט.[1][3]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה