אקסצנטריות (התנהגות)

התנהגות אנושית שונה מהנורמה

אקסצנטריות היא התנהגות אנושית שונה מהנורמה. אנשים המתנהגים באקסצנטריות בתדירות גבוהה מכונים "אקסצנטרים".

תיאורים של אקסצנטריות

עריכה

אקסצנטריות מתקשרת באופן אסוציאטיבי לטירוף או לגאונות ויצירתיות. התנהגות אקסצנטרית עשויה להיות ביטוי חיצוני לאינטליגנציה ייחודית או לדחף יצירתי.[1] לפיכך, ההרגלים האקסצנטריים אינם מובנים לעיתים לא מכיוון שהם אינם הגיוניים או שהם תוצאה של טירוף, אלא כיוון שהם נובעים מחשיבה כה מקורית שהיא אינה יכולה לעמוד בנורמות החברתיות.

אדית סיטוול, מבקרת ומשוררת בריטית, כתבה: "אקסצנטריות אינה, כמו שאחדים עלולים להאמין, צורה של טירוף. לעיתים קרובות היא צורה של גאווה פשוטה, כאשר הגאון והאריסטוקרט נתפסים כאקסצנטריים רק מכיוון שהם פשוט אינם מפחדים ואינם מושפעים מדעותיו של ההמון ומגחמותיו.”

השוואה לנורמה

עריכה

התנהגותו של אדם הנמצא מחוץ לסביבתו הטבעית אינה יכולה להיות מוגדרת כאקסנצטרית, כיוון שייתכן שבסביבתו הטבעית היא תיחשב רגילה. רק השוואה לנורמה שבסביבתו של האדם תוכל לקבוע אם התנהגותו יכולה להיחשב לאקסצנטרית.

אקסצנטריים עשויים להבין או לא להבין את נורמות ההתנהגות של החברה בה הם חיים – בין כך ובין כך, הם פשוט לא מוטרדים מאי-קבלת התנהגויותיהם או אמונותיהם בחברה, ומתנהגים באינדיבידואליות קיצונית. רבים מהמוחות המבריקים בהיסטוריה הציגו מגוון של התנהגויות ואמונות לא רגילות.

אקסצנטריים מסוימים נחשבים לתמהונים ולא לגאונים. התנהגות אקסצנטרית נחשבת פעמים רבות לחריגה, אף על פי שהיא עלולה גם להטריד. רבים מהאנשים שנחשבו לאקסצנטריים בלבד אובחנו מאוחר יותר כחולים במחלות נפש שונות, דוגמת הפרעה טורדנית-כפייתית.

לאחרים עשוי להיות טעם אקסצנטרי בתחום מסוים של חייהם: אנשים עשויים להתלבש לבוש אקסצנטרי, או לעסוק בתחביב אקסצנטרי.

התנהגויות אקסצנטריות קושרו לאפיון פסיכולוגי המזהה פיצוי יתר, חוסר ביטחון, סוגיות ילדות לא פתורות, פרישות לא רצונית וסוגיות מיניות אחרות, אהבה נכזבת או לא נענית וסוגיות רומנטיות אחרות, רגשות מודחקים, מגושמות חברתית, שגעון לדבר אחד ומגוון סוגיות פסיכולוגיות-חברתיות אחרות – גם אם האדם לא יאובחן כלוקה בהפרעה נפשית.

אפיונים פסיכולוגיים המקושרים לעיתים לאקסצנטריות הם תסביך נפוליאון, תסמונת פיטר פן, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעות הקשת האוטיסטית ובאופן מובהק ביותר תסמונת אספרגר. התנהגות אקסצנטרית אף קושרה לשימוש בסמים.

חלק מהאקסצנטרים עשויים להצהיר על אקסצנטריות או ליצור רושם של אישיות אקסצנטרית באופן מודע ומכוון, בניסיון להבדיל את עצמם מהנורמה החברתית ולהציג את אישיותם כייחודית (בין השאר בעקבות הסטריאוטיפ החיובי שנוצר לעיתים לאקסצנטריות בתרבות הפופולרית ובקרב דמויות בדיוניות).

אקסטרווגנטיות היא סוג של אקסצנטריות הקשורה לבזבוז וגודש יתר.

אפיונים

עריכה

הפסיכולוג דייוויד ויקס מציין שאנשים עם פגיעה מנטלית "סובלים" מהתנהגותם, בעוד אקסצנטריים בריאים מאושרים למדי.[2][3] הוא גם מציין שאקסצנטריים פחות פגיעים לפגיעה מנטלית מאחרים. זאת אפשר לקשר לכך שבעלי אישיות מופנמת סובלים מפגיעות מנטליות יותר מהמוחצנים, הנוטים לגרום לאנשים שסביבם לסבול.

לפי ויקס, ישנם ארבעה עשר מאפיינים העשויים להבדיל בין אדם אקסצנטרי בריא לבין אדם רגיל או לבין אדם בעל פגיעה מנטלית. חמשת הראשונים נפוצים בקרב הנחשבים לאקסצנטריים:[4]

  • נונקונפורמיות
  • יצירתיות
  • סקרנות
  • אידיאליזם
  • עיסוק אובססיבי בתחביבים
  • מודעות לשונות כבר בילדות המוקדמת
  • אינטליגנציה גבוהה
  • דעתנות וכנות
  • אי-תחרותיות
  • הרגלי חיים או אכילה לא רגילים
  • חוסר עניין בדעתם של אחרים ובחברתם
  • חוש הומור קונדסי

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   Justin Stares, ‏Einstein, eccentric genius, smoked butts picked up off street, The Telegraph, 6 November 2005
  2. ^ Weeks, David and James, Jamie (1995) Eccentrics: A study of Sanity and Strangeness, Villiard(באנגלית)
  3. ^ ריאיון עם דייוויד ויקס – Nutrition Health Review, Winter, 1996(הקישור אינו פעיל, 1.1.2024) (באנגלית)
  4. ^ להיות אקסצנטרי