ארגוניט
ארגוניט (נקרא על שם המקום בו זוהה לראשונה, אראגון בספרד) הוא מינרל קרבונטי הבנוי מסידן פחמתי (CaCO3), והוא פולימורף של קלציט. לשניהם מבנה כימי זהה אך מבנה גבישי שונה. הארגוניט הוא צורה בלתי יציבה של סידן פחמתי, והוא מותמר לקלציט בטמפרטורה של 470°C. אפילו בטמפרטורה רגילה ובלחץ סטנדרטי הופך הארגוניט תוך 107 עד 108 שנים לקלציט. משום כך ניתן לעיתים למצוא קלציט שהוא פסאודומורף (המתחפש לצורה של מישהו אחר) של ארגוניט שבתהליך ההתמרה קיבל את צורת הגביש שהחליף. במגע עם חומצת מלח דלילה מגיב הארגוניט בתסיסה ובפליטת גז פחמן דו-חמצני.
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | CaCO3 |
| מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי |
| צורת הגביש | מופיע במגוון רב של צורות: מנסרות משושה, מסיבי, סיבי, דמוי עץ ועוד. |
| צבע | חסר צבע עד לבן. לעיתים, בשל זיהומים הוא מופיע עם גוונים קלים של צהוב, כתום, אדום, חום, ירוק, ואפילו כחול. |
| ברק | זגוגי עד אדמתי. |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה. |
| פצילות | מושלמת בכיוון אחד. |
| שבירה | דמוית קונכייה. |
| קשיות | 4-3.5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 2.9 |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | קוורץ, בריט, גופרית, סלסטיט, גבס ומינרלים קרבונטיים אחרים. |
המינרל יכול להופיע בצורת עמודים או סיבים ולעיתים הארגוניט מתפצל ויוצר ענפים דמויי זקיפים המכונים "flos-ferri" (פרחי ברזל), כינוי שניתן לתצורה בשל העובדה שנתגלתה בסמוך למכרות ברזל בקרינתיה. בסלובקיה מצויה מערה טבעית (Ochtinská aragonitová jaskyňa) שנוצרה בתוך ארגוניט. בארצות הברית מוצאים את התצורה הזקיפית של ארגוניט במערת קרלסבד.
ארגוניט נוצר באופן טבעי כמעט בכל הקונכיות של רכיכות ימיות, כמו גם בימים ובמערות כמשקע אנאורגני. השכבה המבריקה שיש לצדפות של המאובנים הקרויים אמוניטים עשויה ארגוניט, והיא המקור לחומר הססגוני הקרוי אמוליט. אמוליט הוא בעיקר ארגוניט בתוספת מעט זיהומים ההופכים אותו לססגוני ויקר ערך כאבן חן. "שוהם מקסיקני" הוא כינוי לתצורת משקע של ארגוניט שהיא דמוית שיש והמשמשת לגילוף ולמטרות קישוט.
ראו גם
עריכה- חלוץ המחקר בתחום הביומינרליזציה היינץ אדולף לוונשטאם
