ארגנטומטריה

ארגנטומטריה היא שיטה בכימיה אנליטית בה נעשה שימוש ביוני כסף לקביעת ריכוז של יון שלילי (לרוב יון הלוגן) בתמיסה. בשיטה זו מתרחשת תגובת שיקוע בין יוני כסף שמקורם בתרכובת המסיסה כסף חנקתי (AgNO₃), לאניוני ההליד. תגובת השיקוע (עם יוני כלור)

$Ag_{(aq)}^{+}+Cl_{(aq)}^{-}\rightarrow AgCl_{(s)}$

קבוע מכפלת המסיסות הוא

K_sp = 1.70 × 10⁻¹⁰

המשקע שנוצר הוא לבן.

שיטת מור

בשיטת מור (באנגלית Mohr) האינדיקטור הוא יון הכרומט, היוצר משקע של כסף כרומטי אדום-חום אחרי שכל יוני ההליד הגיבו עם יוני הכסף:

Ag⁺ (aq) + CrO₄^2- (aq) → Ag₂CrO₄ (s) (K_sp = 9 × 10⁻¹²)

המשקע שנוצר הוא אדום.

התמיסה צריכה להיות נייטרלית (7 = pH) כי בתמיסה בסיסית (pH > 7 ) נוצר כסף הידרוקסידי (AgOH) ובתמיסה חומצית יון הכרומט יוצר חומצה כרומטית (H2CrO4).

שיטת פיאנס

בשיטת פיאנס (באנגלית fajans) משתמשים באינדיקטור ספיחה, במקרה זה צבע הפלואורסצאין, כשמטענו שלילי. לפני נקודת השקילות יש עודף של יוני כלוריד בתמיסה וחלקם מצטברים על פני המשקע ומקנים לו מטען שלילי, ולאחר הנקודה עודף המטען על המשקע הוא חיובי בגלל עודף יוני הכסף בתמיסה. ספיחת הפלואורסצאין משנה את צבע המשקע.

שיטת וולהרד

שיטת וולהרד (באנגלית volhard) היא דוגמה לטיטרציית חזרה. כסף חנקתי מוסף בעודף ידוע לתמיסה כך שכל ההליד שוקע בצורת כסף כלורי ויתר הכסף החנקתי מטוטר עם תיאוציאנט (Thiocyanate) כשבתמיסה יון ברזל (3+) כאינדיקטור הנותן צבע אדום Fe(OH₂)₅(SCN)]²⁺ בנקודת הסיום.

Ag⁺ (aq) + SCN⁻ (aq) → AgSCN (s) (K_sp = 1.16 × 10⁻¹²)

Fe(OH)(OH₂)₅²⁺ (aq) + SCN⁻ (aq)→ [Fe(OH₂)₅(SCN)]²⁺ + OH⁻

ניתן לחשב את כמות יוני ההליד מכיוון שמספר מולי הכסף החנקתי שהוסף ידוע וכמות המולים של תיוציאנט שהוספו גם היא ידוע, כמות מולי ההליד הם ההפרש בין מולי הכסף בסה"כ למספר המולים של התיוציאנט שהגיבו עם הכסף.