ארון אקהרט

ארון אדוארד אקהרט (באנגלית: Aaron Edward Eckhart; נולד ב-12 במרץ 1968) הוא שחקן קולנוע אמריקאי. לאחר שהשתתף במספר סרטים, התפרסם אקהרט כשגילם רוצח נשים סוציופט בסרט הקומדיה השחורה "בחברת הגברים" (1997). אקהרט זכה להכרה נוספת בתור ג'ורג' בסרט "ארין ברוקוביץ'" (2000), ולאחר מכן קיבל מועמדות לפרס גלובוס הזהב על גילומו של ניק ניילור בסרט "תודה שעישנתם" (2005). בשנת 2008 גילם את הארווי דנט / דו פרצוף בסרט שובר הקופות של כריסטופר נולאן "האביר האפל", בשנת 2014 גילם את אדם פרנקנשטיין בסרט הפנטזיה "אני, פרנקנשטיין", בשנת 2016 גילם את הטייס ג'פרי "ג'ף" סקילס (אנ') בסרטו של קלינט איסטווד "סאלי: נס על ההדסון" ובשנת 2019 גילם את הגנרל ג'יימס דוליטל בסרטו של רולנד אמריך "הקרב על מידוויי".

ארון אקהרט
Aaron Eckhart

אהרון אקהרט, 2008
לידה	12 במרץ 1968 (בן 56) קופרטינו, קליפורניה
שם לידה	Aaron Edward Eckhart
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1992
מקום לימודים	אוניברסיטת בריגהם יאנג ACS International Schools סטודיו ויליאם אספר American International School of Sydney
פרסים והוקרה	פרס ג'יימס ג'ויס
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

אקהרט נולד בקופרטינו, קליפורניה, בנם של מרי מרת'ה ג'ונס, סופרת, אמנית ומשוררת ושל ג'יימס קונרד אקהרט, מהנדס מחשבים. הוא הצעיר מבין שלושה אחים, ג'יימס לורנס ואדם אקהרט. אביו הוא ממוצא גרמני-רוסי, ואילו אמו ממוצא אנגלי, גרמני וסקוטי.

הוא חבר בקהילה המורמונית ונשלח מטעמה כמיסיונר בצרפת ושווייץ למשך שנתיים. בשנת 1981 עבר עם משפחתו לאנגליה בעקבות עבודתו של אביו. במהלך שהותם בממלכה המאוחדת, המשפחה הסתובבה ברחבי סארי, אנגליה, והתגוררה בעיירות כמו קובהאם (אנ'), ריפלי (אנ') ווולטון על התמזה (אנ').

אקהרט למד בבית ספר של רשת ACS (ACS International Schools) בסארי, שם הופיע לראשונה על במה בהפקה בית ספרית בתור הדמות צ'ארלי בראון.

ב-1985 עבר אקהרט לאוסטרליה והתיישב בסידני, והחל ללמוד בבית הספר האמריקאי הבינלאומי של סידני (אנ') בשנה האחרונה שלו בתיכון; שם הוא פיתח עוד יותר את כישורי המשחק שלו בהפקות כמו "מחכים לגודו", שם הוא מודה שהוא נתן הופעה "נוראה".

אקהרט עזב את בית הספר בשנת הלימודים האחרונה כדי לעבוד בבית קולנוע. הוא בסופו של דבר קיבל תעודת בגרות^{[דרושה הבהרה]} באמצעות קורס חינוך מקצועי. בשנת 1988, אקהרט חזר לארצות הברית ונרשם ללימודי קולנוע באוניברסיטת בריגהאם יאנג-הוואי (אנ') בהוואי, אך מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת בריגהאם יאנג (BYU) בפרובו, יוטה. הוא סיים את לימודיו ב-1994 עם תואר ראשון באמנויות יפות. הוא גם למד משחק בסטודיו ויליאם אספר (אנ').

קריירה

תפקידו הראשי הראשון של אקהרט היה בשנת 1997 בקומדיה השחורה "In the Company of Men". שנה לאחר מכן הופיע בקומדיה "חברים שכנים ודברים אחרים" ובסרט "שלישי". בשנת 2000 קיבל אקהרט שבחים רבים על משחקו בסרט של סטיבן סודרברג "ארין ברוקוביץ'". כמו כן השתתף באותה השנה בדרמת הקומדיה "האחות בטי".

ב-2001 שיחק בסרט הדרמה של שון פן "שבועה". ב-2002 שיחק בדרמת המסתורין "מכתבי אהבה". ב-2003 שיחק אקהרט בסרט האסונות "שעת אפס" ובסרטו של רון הווארד "הנעדרת", כמו כן שיחק בסרט "צ'ק פתוח". ב-2004 שיחק במותחן "החשוד הנעלם".

בשנת 2006 קיבל אקהרט מועמדות לפרס גלובוס הזהב על משחקו בקומדיה "תודה שעישנתם", כמו כן הוא השתתף בסרטו של בריאן דה פלמה "הדליה השחורה". ב-2007 שיחק בקומדיה "אהבה בתפריט" ובקומדיה "ביל".

בשנת 2008 השתתף בסרט שובר הקופות "האביר האפל", בסרט שיחק אקהרט את דמותו של דו-פרצוף (הארווי דנט), על תפקידו בסרט זכה אקהרט לביקורות נלהבות ולמועמדות לפרס סאטורן.

בשנת 2010 בסרט עטור השבחים "מחילת הארנב". בשנת 2011 שיחק תפקיד ראשי בסרט "פלישה עולמית:קרב לוס אנג'לס". בשנת 2013 גילם את דמותו של נשיא ארצות הברית בסרט "המטרה: הבית הלבן". בשנת 2013 גילם את דמותו של פרנקנשטיין בסרט אני, פרנקנשטיין שייצא לאקרנים בינואר 2014.

בשנת 2016 שיחק בדרמת האיגרוף "להילחם על זה". באותה שנה חזר לגלם את נשיא ארצות הברית בנג'מין אשר בסרט ההמשך "המטרה: לונדון". בספטמבר 2016, יצא סרט בכיכובו של אקהרט "סאלי: נס על ההדסון" בבימויו של קלינט איסטווד. הסרט עוסק בנחיתת החירום של טיסה 1549 של יו אס איירווייז על נהר ההדסון בניו יורק. אקהרט מגלם את טייס המשנה.

בשנת 2016 גילם את ד"ר סת' אמבר בסרט האימה "התגלמות הרוע". בשנת 2019 גילם את הגנרל ג'יימס דוליטל בסרטו של רולנד אמריך "הקרב על מידוויי".

חיים אישיים

אקהרט החל לצאת עם השחקנית אמילי קלין ב-1997, אותה הכיר במהלך צילומי הסרט "בחברת גברים" ואף הם התארסו, אך הם נפרדו ב-1998.

הוא תמיד נרתע מלדבר על מערכות היחסים שלו בראיונות. אקהרט יצא עם המוזיקאית וחברה בלהקת הבנות "SHeDAISY", קריסטין אוסבורן מ-2006 עד 2007. הוא הופיע בקליפ לשיר שלהן "I'm Taking the Wheel".

פילמוגרפיה

קולנוע

שנה	סרט	תפקיד	הערות
1993	לרקוד עם לוחמים	אסיר	ללא קרדיט
	Slaughter of the Innocents	קן ריינולדס
1997	בחברת גברים	צ'אד	פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן פורץ דרך פרס סטלייט לכישרון החדש הטוב ביותר
1998	חברים, שכנים ודברים אחרים	בארי
	Thursday	ניק
1999	מולי	באק מאקי
	יום ראשון הגדול	ניק קרוזייר
2000	ארין ברוקוביץ'	ג'ורג'
	האחות בטי	דל זייסמור
	Tumble	איש
2001	שבועה	סטן קרולאק
2002	מכתבי אהבה	רולנד מיטשל
2003	שעת האפס	ד"ר ג'ושוע "ג'וש" קייז
	הנעדרת	ברייק בולדווין
	צ'ק פתוח	ג'יימס רת'ריק
2004	החשוד הנעלם	תומאס מאקלווי
2005	מעולם לא	זאק ריילי	גם מפיק-שותף
	תודה שעישנתם	ניק ניילור	מועמד פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה מועמד פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן הטוב ביותר
	שיחות עם אישה אחרת	איש
2006	איש הקש	נהג משאית
	הדליה השחורה	סמל לי בלאנצ'רד
2007	אהבה בתפריט	ניק פאלמר
	ערבושית	מר ווסו
	הכירו את ביל	ביל אנדרסון	גם מפיק בפועל
2008	האביר האפל	הארווי דנט / דו פרצוף	מועמד פרס סאטורן לשחקן המשנה הטוב ביותר
2009	אהבה בהפתעה	ד"ר בורק ראיין
2010	מחילת הארנב	האווי קורבט	מועמד פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן הטוב ביותר
2011	פלישה עולמית: קרב לוס אנג'לס	מייקל נאנס
	יומן הרום	האל סנדרסון
2012	אקס-פטריוט	בן לוגאן
2013	המטרה: הבית הלבן	הנשיא בנג'מין אשר
2014	אני, פרנקנשטיין	המפלצת של פרנקנשטיין
2015	הנבחרת שלי (אנ')	דארל רויאל
2016	המטרה: לונדון	הנשיא בנג'מין אשר
	סאלי: נס על ההדסון	ג'פרי "ג'ף" סקילס (אנ')
	להילחם על זה	קווין רוני
	התגלמות הרוע	ד"ר סת' אמבר
2019	הקרב על מידוויי	ג'יימס דוליטל
	מרדף בשידור חי	פרנק פני
2020	Wander	ארתור ברטניק
2023	Ambush	קפטן דרומונד
	חסר מעצורים (אנ')	ג'ייק רוסר
2024	הקבלן (אנ')	סטיב וייל
TBA	Afterward
	Deep Water
	Rumble Through the Dark	ג'ק בוצ'ר
	Classified
	Chief of Station
	Midair

טלוויזיה

שנה	סדרה	תפקיד	הערות
1992	Double Jeopardy	דוויין	סרט טלוויזיה של שואוטיים
2004	פרייז'ר	פרנק	2 פרקים
2018	שושלת רומנוב (אנ')	גרג	2 פרקים
2022	הגברת הראשונה	ג'רלד פורד	תפקיד ראשי; 10 פרקים
2022–הווה	Pantheon	קארי	דיבוב; 16 פרקים

קישורים חיצוניים

• ארון אקהרט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

• נמרוד דביר, "מיליוני אנשים חשים דחויים כמו פרנקנשטיין", באתר ynet, 18 בפברואר 2014