ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי
ארטורו בֶּנדֶטי מיכֶּלאנג'לי (Arturo Benedetti Michelangeli) (5 בינואר 1920 – 12 ביוני 1995) היה פסנתרן איטלקי, מגדולי הפסנתרנים במאה ה-20. מיכלאנג'לי נחשב לפסנתרן האיטלקי החשוב ביותר בדורו.
 | |
| לידה |
5 בינואר 1920 ברשה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1995 (בגיל 75) לוגאנו, שווייץ |
| מוקד פעילות |
איטליה, ממלכת איטליה |
| תקופת הפעילות |
מ-1938 |
| מקום לימודים |
הקונסרבטוריון של מילאנו |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
דויטשה גרמופון, EMI |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמיכלאנג'לי נולד בבְּרֶשָה (Brescia) שבצפון איטליה לאב שהיה מורה למוזיקה. סבתו מצד אמו הייתה יהודייה ילידת אודסה.[1] בגיל שלוש החל את דרכו המוזיקלית בכינור, אך במהרה החליף אותו לטובת הפסנתר. בגיל 10 החל מיכלאנג'לי את לימודיו בקונסרבטוריון של מילאנו, וכעבור שלוש שנים בלבד הייתה בידיו תעודת הגמר. בהיותו בן 19 זכה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית לפסנתרנים בז'נבה. יושב ראש חבר השופטים בתחרות, הפסנתרן אלפרד קורטו, כינה אותו "ליסט החדש".
לאחר הזכייה יצא מיכלאנג'לי לסיבובי הופעות ברחבי הגלובוס, אך אלה נקטעו בזמן אירועי מלחמת העולם השנייה. ישנן גרסאות סותרות לגבי פועלו של מיכלאנג'לי בשנות המלחמה. הוא עצמו טען (וכך כתוב בביוגרפיה הרשמית שלו, המופצת על ידי דויטשה גרמופון) כי שירת כטייס בחיל האוויר האיטלקי עד כניעת איטליה לבעלות הברית, ולאחר מכן היה חבר המחתרת האנטי-פשיסטית שפעלה נגד שרידי הכיבוש הגרמני. הוא הוסיף כי הגרמנים כלאו אותו במחנה ריכוז לאחר שהשתלטו על חלקים מאיטליה, ואף הלקו אותו על זרועותיו לאחר שנודע להם שהוא פסנתרן.
מאידך, קיימות הקלטות שלו משנות המלחמה עם מנצחים גרמנים ותזמורות גרמניות, ואף נמצאה עדות לכך שב-1943 הופיע בקונצרט במסגרת סדרת מנויים של הפילהרמונית של ברלין. הפסנתרן ארתור רובינשטיין כינה אותו "משתף פעולה" ומחה על הופעותיו בניו יורק ב-1948. עברו שנים עד שהמתח בין השניים התפוגג והם נעשו ידידים.
מיכלאנג'לי כמורה
עריכהקריירת ההופעות של מיכלאנג'לי נקטעה בפעם השנייה כאשר חלה הרעה במצבו הבריאותי בתחילת שנות ה-50. במשך תשע שנים לא הופיע כלל, ואת עיקר מרצו השקיע בהוראה. הוא הקים אקדמיה בינלאומית לפסנתרנים בעיר הולדתו בְּרֶשָה, ומאוחר יותר, בשנות ה-60, לימד באַרֶצוֹ. הוא לא גבה שכר לימוד מתלמידיו ואף מימן את שהותם מכספו. מיכלאנג'לי היה נערץ על תלמידיו, הורה להם להתאמן שעות רבות בכל יום ולימד אותם, בנוסף למוזיקה, על יין ואוכל משובח. שניים מתלמידיו מאוריציו פוליני ומרתה ארחריץ'. נמנים עם הפסנתרנים החשובים והמצליחים ביותר.
מיכלאנג'לי כפסנתרן
עריכהמיכלאנג'לי היה ידוע כפסנתרן בעל יכולות אדירות. שליטתו הטכנית הייתה מעבר ליכולת לנגן בדייקנות מרבית את היצירות המסובכות ביותר לנגינה. הוא ידע להפיק מהפסנתר עושר של צלילים ומרקמים ולגרום למאזיניו להיכנע לפרשנויותיו. יחסיו עם הקהל היו שונים במהותם מאלה של פסנתרנים כגון רובינשטיין או הורוביץ. הוא סירב להתחנף לקהל בכל צורה שהיא, מרגע שעלה לבמה ועד שירד ממנה. הוא הגיב בתנועות ביטול לתשואותיו, וניגן כאילו היה לבד, בעולמו שלו. גם כאשר בריאותו הייתה תקינה, קונצרט בנגינתו היה מחזה נדיר. הופעות שקבע התבטלו על ימין ועל שמאל בהנמקות בריאותיות.
מבקרי מוזיקה נחלקו בדעותיהם לגבי מיכלאנג'לי, בעיקר בגלל הניכור והריחוק בנגינתו. הוא ספג ביקורות גם בשל הרפרטואר המצומצם שלו, אותו שב וניגן הופעה אחר הופעה. הקונצ'רטי אותם ניגן עם תזמורות היו בדרך כלל זה מאת ראוול בסול מז'ור, ומאת שומאן בלה מינור.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי (באיטלקית ובאנגלית)
ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, באתר ספוטיפיי
ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, באתר AllMusic (באנגלית)
ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, באתר Discogs (באנגלית)- האתר הרשמי של מיכלאנג'לי
- אמן הפסנתר א. ב. מיכלאנג'לי שנא את הפסנתר בילדותו, דבר, 3 בינואר 1967
- טלילה בן-זכאי, מיכלאנג'לי, מעריב, 6 בפברואר 1969
- ארטורו בנדיטי מיכלאנג'לי: אמנות המוסיקה ואמנות החיים, דבר, 19 בדצמבר 1969, המשך
- אוליה זילברמן, ארתורו בנדטי מיכלאנג'לי אמן ההתעדנות והשלמות הנדירות, מעריב, 1 בינואר 1970
- א. ב. מיכלאנג'לי: פסנתר דומה למכונית מרוץ, דבר, 1 בפברואר 1974
- אורי הולנדר, מיכלאנג'לי, הרסיטל האחרון, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2006
- ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חגי חיטרון, הצליל המופלא של הפסנתרן המסתורי, באתר הארץ, 3 במאי 2021- ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Anthony Tommasini, Arturo Benedetti Michelangeli, Reclusive Pianist, Is Dead at 75, הניו יורק טיימס, June 13, 1995
הערות שוליים
עריכה- ^ טלילה בן-זכאי, מסך ומסכה: מיכלאנג'לי: סבתי היתה יהודיה מאודסה, מעריב, 4 בינואר 1967.