ארטיפקט (טעות)

במדעי הטבע ובתחום עיבוד האותות, ארטיפקט (באנגלית Artifact או Artefact) הוא טעות בתפיסה או ייצוג של מידע הנובע ממעורבות הציוד או הטכניקה המעורבים.

הדיסק והקוצים הנראים בתמונה זו הם ארטיפקטים אופטיים הנגרמים על ידי עקיפת האור בצמצם של מערכת אופטית.

מדעי המחשב

במדעי המחשב, ארטיפקטים דיגיטליים הם חריגות המוכנסות לאותות דיגיטליים כתוצאה מעיבוד אותות דיגיטלי.

מיקרוסקופיה

במיקרוסקופיה, ארטיפקטים נוצרים לעיתים במהלך עיבוד הדגימות לתתקינים, או בעת שימוש בטכנולוגיות מיקרוסקופיה מתקדמות יותר בעת תרגום המידע מתתקין פיזי למידע דיגיטלי.

הדמיה רפואית

תמונת אולטרסאונד הציגה ארטיפקט עקיפה של שכפול אבי העורקים. ארטיפקט זה נובע מההבדל במהירות הקול בעת מעבר ברקמת שריר לעומת רקמת שומן. הבדל זה מוביל למצג שווא של זוג אבות עורקים באדם בריא המכיל אבי עורקים אחד בלבד.

בדימות רפואי, ארטיפקטים הם מצגים מוטעים של רקמות ומבנים אנטומיים הנוצרים בעת שימוש בטכניקות הדמיה כגון אולטרסאונד, רנטגן, סריקת CT והדמיית תהודה מגנטית (MRI). ארטיפקטים אלו עשויים להיגרם על ידי מגוון תופעות כגון הפיזיקה הבסיסית השונה בין רקמות שונות (כגון אריטפקטים באולטרסאונד בממשקי אוויר-מוצק או נוזל-מוצק), שגיאות בעת רכישת המידע (כגון תנועה של המטופל), או חוסר יכולת של אלגוריתם שחזור לייצר את האנטומיה הרלוונטית. כחלק מהכשרתם, רופאים לומדים לזהות את הארטיפקטים הנפוצים על-מנת להימנע מהחשבתם כממצא פתולוגי ממשי.

מכ"ם

הדים מרובי מסלולים ממטרת מכ"ם להופעת ארטיפקטים בשם "רוחות רפאים".

בעיבוד אותות רדאר, הדים מסוימים יכולים להיות קשורים לאובייקטים קבועים (הפרעות רקע), החזר רב-נתיבי, חסימה אלקטרונית, אפקטים אטמוספיריים, התפשטות חריגה (Anomalous propagation) והשפעות רבות אחרות. יש לסנן את כל ההדים הללו על מנת לקבל את המיקום, המהירות וסוג היעד וליצור תמונת מצב המייצגת את המציאות נאמנה.

שיטות מחקר

ערך מורחב – משתנה מתערב

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעיה אשר נוצרת במהלך מחקר ניסויי כאשר בנוסף למשתנה הבלתי-תלוי "מתלבש" עליו משתנה מסביר נוסף (אלטרנטיבי) אשר מתואם עימו וגם משפיע על המשתנה התלוי. וכך יוצר בעיה שלא נותנת הסבר בלבדי למשתנה הבלתי-תלוי שאותו החוקר הפעיל.

לדוגמה: חוקר רוצה לדעת את השפעת אכילת עדשים על רמת הכולסטרול של הנבדקים שלו. לשם כך, הוא דגם מתוך האוכלוסייה 100 איש, ומדד את רמת הכולסטרול שלהם. לאחר מכן הוא חילק אותם ל-2 קבוצות:

• קבוצה א' – אכלה עדשים בכל ארוחה במשך חודש;
• קבוצה ב' – לא אכלה עדשים בכלל בארוחות שלה במשך חודש;

לאחר חודש הנבחנים נמדדו, ונניח שרמת הכולסטרול בנבדקים מקבוצה א' ירדה באופן מובהק לעומת רמת הכולסטרול בנבדקי קבוצה ב'.

לכאורה, המחקר עד כאן, הכל נראה טוב ויפה, הבעיה היא שהוא שֹם בקבוצה א' חברה צעירים לעומת זאת בקבוצה ב' הוא שֹם מבוגרים.
מה שיוצר כאן בעיה של ארטיפקט.
הגיל הוא משתנה מסביר אלטרנטיבי לרמת הכולסטרול והוא מתואם עם הוספת עדשים לתפריט היומי של הנבדקים.

לכן חשוב לחלק את הנבדקים בצורה אקראית. ולדאוג שרק המשתנה הבלתי-תלוי יהיה שונה בין קבוצה לקבוצה ולא אף פריט אחר יהיה שונה.
חייבים לדאוג רק למשתנה אחד שגורם למשתנה שני להשתנות בהתאם.
אסור שיהיו כמה משתנים "בלתי-תלויים" שישפיעו על משתנה הנבדק (אלא אם כן, עושים מערך כפול שמשפיע על המשתנה התלוי).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארטיפקט בוויקישיתוף