אריאל פיקאר

רב וחוקר יהדות ישראלי

הרב ד"ר אריאל פיקאר (נולד בשנת 1965) עוסק בהגות, מחקר וחינוך במכון שלום הרטמן. הוא המנהל האקדמי של "בית יוצר ישראלי", בראשות הרב שי פירון.

אריאל פיקאר
צילום מאוקטובר 2021
צילום מאוקטובר 2021
לידה 1965 (בן 59 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד במרסיי שבצרפת כבן הבכור מבין שלושה ילדים לברוך (ז'אן-בנואה), בן למשפחה מיהדות אלזס, וז'קלין, בת לאם שהגרה מאלג'יריה לצרפת ולאב שהגר מגרמניה לצרפת. בשנת 1969, כשפיקאר היה בן ארבע, עלו לישראל והתיישבו בירושלים. אביו, בוגר לימודי הנדסה, נפל בגיל 32 במלחמת יום הכיפורים. פיקאר למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבת ההסדר הר עציון, באלון שבות. הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל. בוגר המכון להכשרת מורים במכללת הרצוג ובעל תואר ראשון בתלמוד ותואר שני ושלישי בלימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן[1], כאשר עבודת הדוקטורט שלו עסקה בפסיקתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף, ויצאה לאור כספר בהוצאת בר-אילן ב-2007.

שימש כרב הקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן בין השנים 19942001, לימד במדרשת עין הנציב, וכן שימש כר"מ בישיבת מעלה גלבוע בין השנים 1999–2001.

ב-2009 התמודד פיקאר בבחירות לכנסת השמונה עשרה ברשימת התנועה הירוקה-מימד, והוצב במקום השביעי בה.

החל מ-2001 הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן ומורה בתוכניות המכון השונות. בין השנים 20092018 היה המנהל החינוכי של תוכנית בארי במכון שלום הרטמן. בין השנים 2018–2020 היה מנהל מרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית. בעבר היה מרצה במכללה האקדמית צפת בחוג למדעי הרוח וחבר סגל הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ובמכון שכטר למדעי היהדות.

פרסם מספר מאמרי הגות העוסקים בקיום הדתי בזמן הזה[2], את משנתו החינוכית תיאר במאמרים "חינוך יהודי-ישראלי"[3], "אתגרי החינוך היהודי-פלורליסטי"[4]. כתב אודות החובה ההלכתית–מוסרית של חתימה על כרטיס אדי לתרומת איברים[5], על צדק מקראי בכלכלה מודרנית[6], על מעמדם של פליטים ומהגרים בישראל[7], על יחסי דת ומדינה בישראל[8], על איזון ובקרה בין רשויות השלטון[9], ועל הלכה ישראלית והיחס בין חוק, הלכה ותרבות[10]. על השמיטה בזמן הזה[11]. על השלכות הקורונה על תפיסת העבודה של האדם[12].

מתגורר בירושלים, נשוי לשלי לבית סיטנר, אב לחמישה. אחיו הוא ד"ר אבי פיקאר.

ספריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אריאל פיקאר באתר מכון שלום הרטמן
  2. ^ אריאל פיקאר, על מקומה של הלכה ביהדות מודרנית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 21 באפריל 2011, 21 באפריל 2011
    אריאל פיקאר, א־לוהים בשפת אדם, מקור ראשון, מוסף "שבת", 8 בנובמבר 2013, 8 בנובמבר 2013
    אריאל פיקאר, לצאת מן הקיבעון: להחזיר את החוויה הרוחנית לתפילה, nrg יהדות, 28 באפריל 2014 (המאמר המלא הופיע בכתב העת "דעות" גיליון 65 (ניסן-אייר תשע"ד) "מן המיצר - על מושג ההשגחה בעולם המודרני", אתר 'על דעת הקהל', 31.1.2019 https://blog.hartman.org.il/post/supervision
  3. ^ "חינוך יהודי-ישראלי"
  4. ^ "אתגרי החינוך היהודי-פלורליסטי"
  5. ^ אריאל פיקאר, חשיבותה של תרומת איברים על פי ההלכה
  6. ^ אריאל פיקאר, צדק מקראי במדינה מודרנית, באתר מוסף שבת של מקור ראשון, ‏יולי 2015
  7. ^ ״כאזרח מכם יהיה לכם הגר״, באתר על דעת הקהל, ‏24.1.2018
  8. ^ אריאל פיקאר, חזון חדש ליחסי דת ומדינה בישראל, על דעת הקהל, 24.5.18
  9. ^ הרשות נתונה: בקרה בין רשויות – ממקורות היהדות ועד הפוליטיקה של ימינו, באתר על דעת הקהל, ‏12.12.2019
  10. ^ אריאל פיקאר, צועדים לקראת הלכה ישראלית, מוסף שבת של מקור ראשון, ויצא תשפ"א 6.11.2020
  11. ^ אריאל פיקאר, "שמיטה במאה ה-21, חלק א - לא רק חקלאות גם צרכנות; חלק ב - שינויים באורחות החיים". פורסם באתר מכון הרטמן 12 באוגוסט 2021
  12. ^ אריאל פיקאר, מקללה לברכה - על ההזדמנות שהביאה הקורונה לעולם העבודה פורסם בכתב העת אופקים, גיליון מס' 1 (סתיו תשפ"ב 2021), בהוצאת מכון שלום הרטמן
  13. ^ 15 סרטונים קצרים אודות הספר, באתר YouTube