אריה ליב ברלין

הרב אריה לֶיבּ ברלין (Löb Berlin; ב' בתמוז תצ"ז, 1737, פירת (פיורדא), בוואריהב' בסיוון תקע"ד, 21 במאי 1814, קאסל) היה אב בית דין של קאסל ומדינת הסן וחבר הקונסיסטוריה היהודית של וסטפאליה.

ביוגרפיה

עריכה

ברלין נולד בשנת תצ"ז בפירת (פיורדא), בנו השני של אברהם מאיר ברלין, מחשובי חכמי פיורדא וספק המטבעות של הגראף של נסיכות אנסבך. הוא התחנך לתורה בבית אביו, ואחר כך הלך ללמוד אצל הרב צבי הירש חריף בהלברשטאדט. בשנים תקל"גתקל"ח היה ממנהיגי פיורדא, משנת תקל"ד נטל חלק בישיבות בית הדין של פיורדא ובשנת תקמ"ב נתמנה לדיין. בשנת 1790 נתמנה לרב של באמברג. במסגרת תפקידו דן בחלוקה של ירושה גדולה ואחד מבעלי הדין שלא היה מרוצה מפסיקתו האשים אותו בפני ערכאות הגויים בקבלת תשלומים בלתי חוקיים ואי דיווח על סכומים קטנים. בסופו של דבר הרב ברלין זוכה מההאשמות אך נדרש לשלם קנס.

בשנת 1794 נתמנה לרבה של קאסל ורוזנות הסן-קאסל (שמאוחר יותר שודרגה לנסיכות הבוחר מהסן). הרב ברלין כתב הגהות על הש"ס שהוכללו בשתי המסכתות של מהדורת הש"ס שהודפס בפיורדא ואחר כך הוכללו בחלקן במהדורת ש"ס וילנא[1].

לדברי מיכאל מאיר, הרב ברלין תמך ברפורמות מתונות, וב-1812 הכריע על דעת עצמו כי על חברה קדישא של קאסל לכבד את רצונו של נפטר שציווה לא לקבור אותו, אלא יומיים לאחר פטירתו[2].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יחיאל בוים, הגהות רא"ל ברלין, צפונות ט (תשרי תשנ"א), עמוד קח.
  2. ^ כפי שפורסם ב-Sulamith, IV.2 1815, עמ' 162