אריה סיון

אריה סיון (4 באוגוסט 1929 – 19 ביוני 2015) היה מורה, משורר, סופר ומתרגם ישראלי. חתן פרס ישראל לשירה עברית לשנת ה'תש"ע (2010).

אריה סיון

סיון ב-1991 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	4 באוגוסט 1929 תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	19 ביוני 2015 (בגיל 85)
שם לידה	אריה בומשטיין
מדינה	ישראל
מקום קבורה	רמת השרון
מקום מגורים	רמת השרון
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
תקופת הפעילות	1952–2015 (כ־63 שנים)
צאצאים	אלוף בן
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1998) פרס ברנר (1989) פרס ישראל (2010)

ביוגרפיה

נולד בשם אריה בומשטיין בתל אביב לחיים בומשטיין וסוניה לבית סורקין-ריטוב. אביו היה איש גדוד העבודה שעלה לארץ ישראל בקיץ 1920, עם שני אחים ושלוש אחיות. אמו עלתה ארצה, ב-1925, יחד עם סבתו, הרבנית לאה פרומה ריטוב, ושלושת אחיה למחצה (אברהם, אביגיל וגרשון).

בשנת 1947 הצטרף, במסגרת בוגרי תנועת "המחנות העולים", להכשרה המגויסת של הפלמ"ח לקיבוץ מעוז חיים. השתתף במלחמת העצמאות כרגם בגדוד הראשון של הפלמ"ח, במחלקה של המ"מ רחבעם "גנדי" זאבי. בשנת 1953 קיבל תואר ראשון בלשון עברית ובספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לפרנסתו עבד, משנת 1955 ועד פרישתו לגמלאות ב-1990, כמורה לספרות, לשון ותנ"ך בתיכון כצנלסון בכפר סבא.

היה בחבורה הספרותית "לקראת" עם משה דור, נתן זך, בנימין הרשב (הרושובסקי) ואחרים. אוסף שיריו הראשון של סיון יצא לאור ב-1953 בקובץ "בשלושה" בשיתוף עם משה דור ונתן זך, בהוצאת 'לקראת'.

פרסם ספרי שירה, תרגומים, וספר מתח בשם "אדוניס", 1992. כל אלה יצאו לאור תחת שם העט "אריה סיון". לאחר מכן, שינה את שמו בתעודת הזהות לשם זה.

בשנת 1989 זכה בפרס ברנר, ובשנת 1998 - בפרס ביאליק. בשנת ה'תש"ע 2010 הוענק לו פרס ישראל לשירה עברית.

משפחתו

סיון התגורר ברמת השרון, היה נשוי לעתידה ולהם שני בנים. בנם אלוף בן הוא עורך העיתון "הארץ".
אבנר, אחיו הצעיר של אריה, נפטר בילדותו מטיפוס, אחותו היא תמר רודנר (אשתו של עמוס רודנר).

ספריו

ספרי שירה

• בשלושה (עם נתן זך ומשה דור), 1953
• שירי שריון, 1963
• ארבעים פנים, 1970
• אשרורים, 1981
• חיבוקים, 1983
• לחיות בארץ ישראל, 1984
• ארץ מעלה, 1988
• כף הקלע, 1989 (זוכה פרס ברנר תשנ"א)
• גבולות החול, 1994
• דייר לא-מוגן, 1998
• ערבון: מבחר 1957-1997, בעריכת לאה שניר, 2001
• חוזר חלילה, 2004
• על ים ועל חול, הוצאת קשב לשירה, 2009

פרוזה

• אדוניס, 1992

תרגומיו

• המתופף בחוצות, מבחר שירים מאת משה-לייב הלפרן, בתרגום בנימין הרשב ואריה סיון.
• בשבח הזקנים, שירו של אירווינג לייטון, הליקון מס' 14, קיץ 1995.
• מועדון הפיקוויקים מאת צ'ארלס דיקנס, הוצאת טברסקי (ארבעה כרכים), 1947

לקריאה נוספת

• שלמה הרציג, ילידות בלא נחת - עיונים ביצירתו של אריה סיון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013.
• תמר רודנר, שירה כמעשה תשבץ, שירי אריה סיון - תכנים ודרכי ביצוע מהיבט בינטקסטואלי, (עבודת מ"א באוניברסיטת תל אביב, 1996).
• יונה בחור, טבע, חיים, היסטוריה וחידותיהם: הערות לפואטיקה של אריה סיון, מאזנים ס"ב, 1993.
• עדה קינסטלר, "על שיר אהבה אחד של אריה סיון", כרמל 10, 2005.
• נורית גוברין, "בין אשם למאשימיו: על 'מפגש קפקאי בסביליה' לאריה סיון", אפיריון 13, 1989. כונס: 'כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית', הוצאת כרמל, תשנ"ט 1998, עמ' 218 - 223. וכן בפרק: "הסופר כתייר ישראלי ויהודי בספרות", שם, עמ' 195 - 217.
• אילן שיינפלד, "דיוקן המשורר כעובד קהילתי", עלי שיח, 1990.
• רנה ליטוין, "אחד בשיירה: על היבט מרכזי בשירת אריה סיון, במיוחד על פי 'כף הקלע'", מאזנים ס"ד, 1990. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• רפי ויכרט, "ריבוי פניו של דייר לא מוגן", עיתון 77 228, 1999.
• יערה בן-דוד, "ארבעים שנה בדרך - אל אהבתו: אריה סיון, 'ארץ מעלה', מבחר שירים", בתוך: אהבה ממבט שני, 1997.
• אילת נגב, אריה סיון: החוקר הפרטי בן חורין, בתוך שיחות אינטימיות, תל אביב: משכל, 1995. גרסה דיגיטלית בפרויקט בן־יהודה
• "הרגשתי שמדגדג לי להתבטא" – שיחה עם אריה סיון, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ט', 2018.
• אריה סיון – מניפסטו יוק! (רשימה מעיזבון המשורר), דחק, כרך טז, 2023.

קישורים חיצוניים

• אריה סיון, באתר פרס ישראל
• רשימת הפרסומים של אריה סיון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי אריה סיון בפרויקט בן-יהודה
• אריה סיון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אריה סיון, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• רפי וייכרט, סיון (בומשטיין) אריה, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• הצצה לארכיון של אריה סיון, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• אריה סיון, באתר הפלמ"ח
• עדית זרטל, אריה סיון - ארבעים פנים למשורר, דבר, 23 בינואר 1970
• יוסי פלס, מדוע כמעט לא שומעים על אריה סיון, באתר הארץ, 18 בינואר 2005
• אריה סיון, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• אורי הולנדר, הנגיעה הנכונה, באתר הארץ, 31 ביולי 2009
• אורי הולנדר, תכריך של אזלֵיאות, באתר הארץ, 8 ביוני 2010
• אלי הירש, על שירי תל אביב של אריה סיון, ידיעות אחרונות 23 באוקטובר 2009
• ארז שוייצר, דברים שבשירה, נשיכה חבויה בשקע הלחי, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
• רן יגיל, שירה בציבור, באתר nrg‏, 28 במרץ 2010
• אלוף בן, עכבר העיר אונליין, אלוף בן מראיין את אביו אריה סיון לרגל זכייתו בפרס ישראל לשירה, באתר הארץ, 4 באפריל 2010
• עדית זרטל, אריה סיון - ארבעים פנים למשורר, דבר, 23 בינואר 1970
• גילי איזיקוביץ, מת המשורר חתן פרס ישראל אריה סיון, באתר הארץ, 19 ביוני 2015
• אורי הולנדר, עולמו השירי של אריה סיון, באתר הארץ, 25 ביוני 2015
• אילן ברקוביץ', "כַּאֲשֶׁר אֶגַּע בָּךְ, תֵּאָנְחִי": אריה סיון, משורר של תאוות, באתר הארץ, 26 ביוני 2015
• דוד אדלר, שתי גירסאות לשיר אחד של אריה סיון, באתר הארץ, 24 ביוני 2015
• אברהם בלבן, המשורר שגדל על חולות הזהב של תל אביב, באתר הארץ, 2 ביולי 2015
• גבריאל מוקד, נבחרת החלומות: אריה סיון, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2017
• שלמה הרציג, במלאות שבע שנים למותו של אריה סיון, באתר הארץ, 29 ביוני 2022
• שלמה הרציג, סיון מתאר בכמה משיריו את עצמו כצבר הישראלי הבוטח בעצמו ובצדקת דרכו, באתר הארץ, 13 ביוני 2024
• שלמה הרציג, 'הרצל כמסילאי': עיון בשיר של אריה סיון, בבלוג "עונג שבת", 23 באוגוסט 2024
• אריה סיון, דף שער בספרייה הלאומית
• אריה סיון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מיצירתו:

• משיריו של אריה סיון באתר "שירשת"
• קריאה לאחדות המעמד, דבר, 19 באוגוסט 1955
• מעלה הכרמל, עכשיו 03-04, אביב תשי״ט-1959, עמ' 20–11
• בעיות של מוסר, דבר, 22 בפברואר 1963
• בוקר ברחוב צדדי, דבר, 16 ביולי 1976
• שירים לסוף העונה, מעריב, 24 בספטמבר 1980
• אריה סיון, שני שירים חדשים של אריה סיון, באתר ynet, 30 באוקטובר 2008
• תמיד יש, באתר הערוץ האקדמי, 1.1.2003 - אריה סיון מקריא מפרי עטו
• אריה סיון באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• שירים לסוף השנה, מעריב, 24 בספטמבר 1980

הערות שוליים

הקודם: יהושע קנז

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם נורית גוברין, אפרים קישון 1998

הבא: אהרן אלמוג, נורית זרחי, יורם קניוק