אריתרופויאטין

סוג של הורמון

אריתרופויאטין (Erythropoietin, בקיצור EPO או המופויאטין; hemopoietin) הוא הורמון המופק בכליה. לתאים במח העצם יש קולטנים להורמון זה וקישור ההורמון לקולטן מעודד יצירת תאי דם אדומים. לאריתרופויאטין תפקידים ביולוגיים נוספים, ודוגמה לכך היא חשיבותו בתגובה לפגיעה נוירונית.[1]

erythropoietin
מזהים
שמות נוספיםEPOuniprot:P01588epoetin
מזהים חיצונייםGeneCards: [1]
תבנית ביטוי RNA
נתוני התבטאות נוספים
אורתולוגים
מיניםאדםעכבר
Entrez
Ensembl
UniProt
RefSeq (mRNA)

n/a

n/a

RefSeq (חלבון)

n/a

n/a

מיקום (UCSC)n/an/a
חיפוש PubMedn/an/a
ויקינתונים
צפייה/עריכה נתוני אדם

ההורמון מופק כתגובה להיפוקסיה (מחסור בחמצן).

שימוש באריתרופויאטין מלאכותי נעשה כיום לצורך טיפול באנמיה מסוגים שונים. באריתרופויאטין נעשה גם שימוש בספורט, שימוש אסור, אותו ניתן לגלות בדם בשל הבדלים בין אריתרופויאטין אנדוגני לבין אקסוגני, כגון שינויים לאחר תרגום המופיעים רק באנדוגני. שימוש באריתרופויאטין רקומביננטי, הניתן בהזרקות תת-עוריות או במתן תוך-ורידי, מיועד לעידוד אריתרופויאזיס במח העצמות. המינון נקבע על פי משקל המטופל ועל פי מידת התגובה שלו לטיפול. הטיפול בתרופה בדרך כלל משולב בטיפול בברזל, לרוב בהעמסה תוך-ורידית, ולאחריה טיפול פומי בתוספי ברזל.

היסטוריה

עריכה

ב-1906 פאול קרנוט, פרופסור לרפואה בפריז, והאסיסטנט שלו דהפלנדר (DeFlandre) העלו את הרעיון כי הורמונים מבקרים את הייצור של תאי דם אדומים. לאחר ניסויים בארנבות שהקיזו את דמן, הבחינו השניים בעלייה בתאי הדם האדומים בארנבות הודות להמופויטין (hemopoietin). אווה בונסדורף ואווה ילביסטו שחקרו את ייצור תאי הדם האדומים העניקו להורמון את השם אריתרופויאטין. מחקרים נוספים נערכו על ידי ריזמן (Reissman) וארסלב (Erslev) הראו כי חומר מסוים במחזור הדם מסוגל לעודד יצירה של תאים אדומים ומגדיל את ההמטוקריט. החומר בודד וזוהה כאריתרופויאטין, ובכך נפתחה הדלת לשימושים העתידיים בו לטיפול במחלות כאנמיה.

ההמטולוג ג'ון אדמסון והנפרולוג ג'וזף אשבך (Eschbach) בחנו סוגים שונים של כשלים כלייתיים ואת תפקידו של ההורמון הטבעי אריתרופויאטין בייצור תאי דם אדומים. השניים שחקרו כבשים וחיות נוספות במהלך שנות השבעים תרמו להבנה כי אריתרופויאטין מעודד ייצור של תאי דם אדומים במח העצמות ועשוי לסייע בטיפול באנמיה בבני אדם. ב-1968 גולדווסר (Goldwasser) וקנג (Kung) התחילו בניסיונות לטיהור אריתרופויאטין אנושי, וכעבור תשע שנים הצליחו השניים לטהר 10 מ"ל. האריתרופויאטין המנוקה איפשר לרצף את חומצות האמינו באופן חלקי ולזהות את הגן המקודד להורמון זה.[2] מאוחר יותר מחקר במימון NIH שנעשה באוניברסיטת קולומביה גילה דרך לסנתז אריתרופויאטין. על בסיס מחקר זה החלה חברת אמג'ן בייצור אריתרופויאטין מלאכותי בשם אפוגן (Epogen), שזכה לאישור ה-FDA ב-1989.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אריתרופויאטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Siren AL (2001). "Erythropoietin prevents neuronal apoptosis after cerebral ischemia and metabolic stress". Proc Natl Acad Sci USA. 98: 4044–4049. doi:10.1073/pnas.051606598. PMID 11259643.
  2. ^ Jelkmann W (במרץ 2007). "Erythropoietin after a century of research: younger than ever". Eur. J. Haematol. 78 (3): 183–205. doi:10.1111/j.1600-0609.2007.00818.x. PMID 17253966. {{cite journal}}: (עזרה)


  ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.