הפונותיקה הלאומית
הפוֹנוֹתֵיקָה הלאומית או "ארכיון הצליל הלאומי", הוא אוסף של צלילים מוקלטים, שמטרתו להוות את "הזיכרון המוזיקלי" של העם היהודי ושל הקהילות הלא-יהודיות בישראל.
הפונותיקה היא חלק מהמחלקה למוזיקה של הספרייה הלאומית וחלק מתוך "המרכז לחקר המוזיקה היהודית". מטרתה לאסוף, לקטלג ולשמֵר את מסורות המוזיקה של הקהילות היהודיות בישראל ומחוצה לה, וכמו כן מסורות של הקהילות הלא-יהודיות בישראל (מוסלמים, נוצרים, שומרונים, דרוזים, בדואים וכך הלאה). הפונותיקה משמשת כלי עזר לחוקרים בענייני המוזיקה היהודית והישראלית, אך גם לחוקרי ההיסטוריה היהודית הישראלית החדשה. הפונותיקה הוקמה על ידי ישראל אדלר שאף נמנה עם מייסדי האיגוד העולמי לארכיוני צליל - IASA[1],
הבעיה המרכזית בפונותיקה היא ההתחדשות המתמדת, היקרה מאוד, של אמצעי ההקלטה והשימור. בתחילת המאה ה-21 נערך בפונותיקה מבצע מקיף של דיגיטציה מטעם "קרן לגסי הריטג'" (Legacy Heritage Fund)-ארגון הבא לשמר תרבות יהודית, שיאפשר, בין השאר, גם העלאת אוצרות הפונותיקה לרשת האינטרנט. עד דצמבר 2023 מנהלת הפונותיקה הייתה ד"ר גילה פלם.
מקור השם פונותיקה לאומית הוא תרגום מצרפתית של Phonothèque nationale, מה שהיה ארכיון הצליל הלאומי של הספרייה הלאומית של צרפת (Bibliothèque nationale), היום ארכיון זה הוא חלק מהמחלקה האודיו-ויזואלית שם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ (International Association of Sound and Audiovisual Archives (IASA