ארל לויד
ארל פרנסיס לויד (באנגלית: Earl Francis Lloyd; 3 באפריל 1928 – 26 בפברואר 2015) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין העונות 1951–1960. נודע כשחקן האפרו-אמריקאי הראשון שהשתתף במשחק NBA. בעונת 1955 זכה באליפות ה-NBA כשחקן סירקיוז נשיונלס, ולאורך קריירת המשחק העמיד ממוצעים של 8.4 נקודות, 6.4 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים למשחק.[1]
 | |
| לויד (מימין) לוחץ את ידו של סגן נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן (2010) | |
| לידה |
3 באפריל 1928 אלכסנדריה שבוירג'יניה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 2015 (בגיל 86) קרוסוויל שבטנסי, ארצות הברית |
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 1.96 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת המדינה של וירג'יניה המערבית |
| דראפט |
בחירה מספר 108, 1950 וושינגטון קפיטולס |
| היכל התהילה | נבחר כתורם בשנת 2003 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1950–1951 1952–1958 1958–1960 |
וושינגטון קפיטולס סירקיוז נשיונלס דטרויט פיסטונס |
| הישגים כשחקן | |
| זכייה באליפות ה-NBA (1955) | |
| קבוצות כמאמן | |
| 1971–1972 | דטרויט פיסטונס |
בשנת 2003 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל כ"תורם לכדורסל".[2]
נעורים ומכללות
עריכהלויד נולד וגדל בעיר אלכסנדריה שבוירג'יניה, ולמד בבית ספר מופרד. ככדורסלן מצטיין קיבל מלגת לימודים מאוניברסיטת המדינה של וירג'יניה המערבית, בה למד בין השנים 1946–1950. כשחקן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה זכה בשתי אליפויות "מחוז ה-CIAA" של ליגת המכללות השנייה, בעונות 1948 ו-1949. בעונת 1950 רשם ממוצעים של כ-14 נקודות וכ-8 ריבאונדים למשחק, וקבוצתו הפסידה בגמר הטורניר המחוזי.
קריירת משחק
עריכהבעונת 1950/1951 היה לויד אחד משלושת השחקנים האפרו-אמריקאים הראשונים בליגת ה-NBA, לצד צ'אק קופר ונת'ניאל קליפטון. בעוד קופר היה הראשון מבין השלושה שנבחר בדראפט ה-NBA (בחירה 14), וקליפטון היה הראשון שחתם על חוזה רשמי, לויד זכור כאפרו-אמריקאי הראשון שהשתתף בפועל במשחק NBA. על אף שנלקח על ידי וושינגטון קפיטולס בבחירה ה-108 בלבד של דראפט ה-NBA 1950,[3] זכה לויד למקום בסגל הקבוצה, ולקח חלק במשחק פתיחת העונה מול רוצ'סטר רויאלס. באותו משחק, שהתקיים ב-31 באוקטובר 1950, קלע לויד 6 נקודות עבור קבוצתו.[4]
ב-9 בינואר 1951, לאחר שבעה משחקים בעונת 1950/1951, התפרקה וושינגטון קפיטולס, ולויד התגייס לצבא ארצות הברית. לקראת עונת 1952/1953 חזר לשחק כדורסל, וחתם בקבוצת סירקיוז נשיונלס בה שיחק ב-6 העונות הבאות. בעונת 1954/1955 רשם שיאי קריירה של 10.2 נקודות, 7.7 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים בממוצע למשחק, וזכה עם הנשיונלס באליפות ה-NBA. בכך היה האפרו-אמריקאי הראשון שזוכה באליפות ה-NBA, לצד חברו לקבוצה ג'ים טאקר.[5]
בעונות 1959 ו-1960 שיחק עבור דטרויט פיסטונס, בטרם פרש ממשחק בגיל 31.
לאחר הפרישה ממשחק
עריכהבעונת 1965/1966 מונה לעוזרו של מאמן דטרויט פיסטונס, דייב דבושר, ובמהלך עונת 1971/1972 החליף את בוץ' ואן ברדה קולף כמאמן הראשי של הקבוצה. בכך הפך לאפרו-אמריקאי הרביעי שמשמש כמאמן ראשי ב-NBA, אחרי ביל ראסל, לני וילקינס ואל אטלס.[5] עד סיום אותה עונה רשמה דטרויט מאזן ניצחונות שלילי 20–50, ולאחר שפתחה את העונה העוקבת עם מאזן 2–5 פיטרה את לויד מאימון הקבוצה, ומינתה במקומו את ריי סקוט.
בשנים הבאות עבד לויד בהשמת עובדים במערכת החינוך הציבורי בדטרויט. בשנת 2003 הונצח בהיכל התהילה של הכדורסל כ"תורם לכדורסל".[2]
ב-26 בפברואר 2015 נפטר לויד, בגיל 86.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- ארל לויד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארל לויד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סטטיסטיקות הקריירה של לויד ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 דף השחקן, באתר היכל התהילה
- ^ רשימת נבחרי דראפט 1950, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין וושינגטון לרוצ'סטר, באתר basketball-reference.com, 31 באוקטובר 1950
- ^ 1 2 3 ההודעה על פטירתו של לויד, באתר הניו יורק טיימס, 27 בפברואר 2015