ארנולד דאווס
ארנולד דַאווֶס (בהולנדית: Arnold Douwes; 1906 – 1999) היה חבר המחתרת ההולנדית נגד הכיבוש הנאצי, שהציל מאות יהודים במהלך שואת יהודי הולנד.
לידה |
26 בינואר 1906 Laag-Keppel, הולנד |
---|---|
פטירה |
7 בפברואר 1999 (בגיל 93) אוטרכט, הולנד |
מדינה | הולנד |
תאריך עלייה | 1956 |
מקום מגורים | הולנד, ישראל |
פעילות בולטת | מאבק בכיבוש הנאצי בהולנד |
ידוע בשל | הצלת מאות יהודים הולנדים בשואה |
מקצוע | אדירכל נוף |
השקפה דתית | נצרות קלוויניסטית |
בת זוג | ג'נט רייכנברגר |
פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם |
ביוגרפיה
עריכהדאווס נולד ב-1906 לאב כומר קלוויניסטי.
לאחר לימודיו היגר לארצות הברית, שם הסתבך כאשר מחה נגד אפליית אפרו-אמריקני במסעדה בשיקגו. הוא נעצר והואשם בקומוניזם, אך ערער עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית, שם זוכה. הוא שב להולנד.
במלחמת העולם השנייה
עריכהלאחר כיבוש הולנד על ידי הנאצים החל דאווס להאבק נגד הכובש. הוא עסק בפעולות חבלה שונות כמו פיצוץ גשרים וכן בהפצת חומר אנטי-נאצי. כמו כן, ענד על בגדו טלאי צהוב לאות הזדהות עם היהודים. הוא היה לאחד המבוקשים הבכירים ביותר על ידי הנאצים בהולנד. הוא נאלץ להסתתר, ולאחר שעבר כמה מקומות מסתור, הגיע לאחוזתו של יוהנס פוסט, חוואי וחבר המועצה המקומית בכפר ניולנדה שבדרנתה.
בשהותו בניולנדה, חשב כי הכפר מתאים להסתרת יהודים, ויחד עם פוסט ועם יהודי בשם מקס לאונס שחי בזהות בדויה של נוצרי בשם "ניקו", הוא שכנע את כל תושבי הכפר להסתיר בבתיהם יהודים. לא פעם נאלץ דאווס לשקר לצעוק או להפעיל מניפולציות שונות לשם כך, הן כלפי המשפחות המסתירות והן כלפי היהודים שחששו לבוא איתו או לשלוח את ילדיהם אליו. המחתרת ההולנדית דאגה להעביר אליו יהודים שקיבלו צו גירוש למחנה וסטרבורק, ולעיתים הוא עצמו היה מביא אותם מאמסטרדם או מתחנת הרכבת. הוא דאג להם למקומות מחבוא, למזון, לתעודות מזויפות, לתמיכה כספית ואף להעברת תכתובות בין בני משפחה. פעמים מספר, בעת שחיילי ה-אס אס פשטו על ניולנדה, היה מעביר על אופניו יהודים ממקום למקום, ואיש מן היהודים או מהמסתירים הנוצרים לא נתפס[1]. ההערכות על כמות היהודים שהסתיר נעות בין כמאה לבין 500.
כדי להתחמק מהנאצים שחיפשו אחריו, הסתתר דאווס במקומות שונים ועטה על פניו משקפיים, שפם וכובע. למרות זאת הוא נלכד על ידי הנאצים ב-19 באוגוסט 1944 ונכלא בכלא באסן. הוא נידון למוות, אך המחתרת הצליחה לשחררו יחד עם אסירים נוספים במבצע מורכב ב-11 בדצמבר, שעות ספורות לפני הביצוע המיועד של גזר הדין.
באפריל 1945 חצה את הגבול לאזור ששוחרר על ידי בעלות הברית.
לאחר המלחמה
עריכהדאווס התחתן עם ג'נט רייכנברגר, אחת היהודיות שהציל, ולזוג נולדו שלוש בנות. הוא התגורר עמה זמן מה בדרום אפריקה, ובשנת 1956 היגר לישראל במסגרת חוק השבות (בשל היותו נשוי ליהודיה) והתגורר בתל אביב ובמושב קדרון, ועבד כאדריכל נוף.
בשנת 1965 הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם[2][3], וניטע לכבודו עץ בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. בהמשך גם כל הכפר ניולנדה קיבל הכרה קולקטיבית כחסידי אומות העולם[4][5].
בשנת 1966 התגרש מאשתו, וחזר בגפו להולנד. הוא התגורר באוטרכט עד מותו ב-1999.
יומן
עריכהדאוס ניהל יומן בקופת המלחמה. את דפי היומן הטמין בתוך צנצנות ריבה והחביא אותן עד לאחר המלחמה. היומן יצא לאור ותורגם לאנגלית, והוא היומן היחיד שיצא לאור של לוחם המחתרת ההולנדית.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- מיכאל גרוס, Jewish Rescue in Holland and France during the Second World War: Moral Cognition and Collective Action, בתוך: "Social Forces" גיליון 73, 1994, עמ'463–496 (לצפייה מאמר במאגר Jstor לאחר הרשמה).
קישורים חיצוניים
עריכה- ארנולד דאווס, באתר יד ושם (באנגלית)
- ארנולד דאווס מרכז המידע אודות השואה, יד ושם.
- ארנולד דאווס באנציקלופדיה המקוונת "encyclopedia.com" (באנגלית).
- ראיון מצולם עם דאווס
- כפר חסידים – פרק מתוך ההסכת "מינהר הזמן" בהגשת ערן מינהר, תאגיד השידור הישראלי
הערות שוליים
עריכה- ^ שני נערים הולנדים נורו למוות על ידי הנאצים, אך לא בשל הסתרת יהודים.
- ^ מצילי יהודים מהולנד ב"יד ושם", הצופה, 20 באפריל 1965
- ^ היום יינטע עץ ויימסרו מדליות לכבוד מצילי יהודים מהולנד, על המשמר, 19 באפריל 1965
- ^ רפאל מן, אבינועם בר יוסף, דורון מאירי, ועדה משותפת להולנד וישראל תדון ביציאת היהודים מבריה"מ, מעריב, 19 ביולי 1988
- ^ שאול בן חיים, "הקרובים" מהולנד באים לביקור, מעריב, 14 ביולי 1988