ארתור הנדרסון
ערך מחפש מקורות | |
ארתור הנדרסון (באנגלית: Arthur Henderson; 13 בספטמבר 1863 – 20 באוקטובר 1935) היה פוליטיקאי סקוטי ממפלגת הלייבור, שכיהן בתפקידים פוליטיים רבים ובהם מנהיג האופוזיציה, מנהיג מפלגת הלייבור, חבר בית הנבחרים הבריטי (כמעט ברצף בשנים 1919–1935), מזכיר החינוך, מזכיר הפנים ושר החוץ.
לידה |
13 בספטמבר 1863 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
20 באוקטובר 1935 (בגיל 72) לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||
מקום קבורה | Golders Green Crematorium | ||||||
מפלגה | מפלגת הלייבור | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
זוכה פרס נובל לשלום לשנת 1934.
ביוגרפיה
עריכההנדרסון נולד ב-13 בספטמבר 1863 בגלאזגו שבסקוטלנד. אמו הייתה עקרת בית ואביו היה פועל טקסטיל אשר נפטר כאשר הנדרסון היה בן 10 בלבד. עם מות האב, עברו בני המשפחה לניוקאסל. בשנות נעוריו, עבד הנדרסון כפועל ואף גר שנה בסאות'המפטון. בשנת 1879 הפך הנדרסון למתודיסט ואף עבד כמטיף למספר שנים. בשנת 1892 החל לעסוק באיגודי העובדים. במסגרת עבודתו זו, ניסה הנדרסון להימנע ככל האפשר משביתות והציג קו פשרני יחסית.
בשנת 1908 נבחר הנדרסון להנהיג את מפלגת הלייבור, והחזיק בקדנציה ראשונה זו כשנתיים. הוא שב וכיהן בתפקיד זה עוד כפעמיים בשנים 1914–1917 ובשנים 1931–1932. בשנים 1915–1916 כיהן כשר החינוך בממשלתו של הרברט הנרי אסקווית'. עם עלייתו לשלטון של דייוויד לויד ג'ורג', הפך הנדרסון לשר בלי תיק. הנדרסון התפטר מתפקידו ב-11 באוגוסט 1917 לאחר שהצעתו לוועידה בינלאומית בנושא מלחמת העולם הראשונה נדחתה על ידי שאר הקבינט.
עם עזיבתו את הקבינט, הנדרסון התמקד ביצירת תמיכה עממית למפלגתו וחיזק את איגודי העובדים המקומיים. בתקופה זו הנדרסון רכש אהבה רבה דווקא אצל ולדימיר איליץ' לנין שהחשיב אותו כמועיל מאוד עבורו. בשנת 1924 כיהן כמספר חודשים כמזכיר הפנים תחת רמזי מקדונלד בממשלת הלייבור הראשונה בתולדות בריטניה. בשנים 1929–1931 כיהן הנדרסון כמזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים. במסגרת תפקיד זה, הנדרסון חידש את היחסים הדיפלומטיים עם ברית המועצות וניסה לחזק את חבר הלאומים.
לאחר השפל הגדול הנדרסון ניסה בכל כוחו למנוע את סערות המלחמה המנשבות באירופה. בשל עשייה זו זכה בשנת 1934 בפרס נובל לשלום.
נפטר ב-20 באוקטובר 1935 בלונדון בגיל 72. של בניו שירתו במלחמת העולם הראשונה, כאשר אחד מהם אף נהרג במהלכה.
קישורים חיצוניים
עריכה- ארתור הנדרסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארתור הנדרסון, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ארתור הנדרסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)