ויקיפדיה

אשוט נדניאן

שחמטאי ארמני

אשוט נדניאן (בארמנית: Աշոտ Նադանյան; נולד ב-19 בספטמבר 1972) הוא שחמטאי ארמני בדרגת אמן בינלאומי, תאורטיקן של שחמט, ומאמן שחמט.

אשוט נדניאן
Աշոտ Նադանյան
לידה 19 בספטמבר 1972 (בן 52)
באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן עריכת הנתון בוויקינתונים
הדרגה הגבוהה ביותר אמן בינלאומי (מ-1997)
מד כושר מרבי 2475 (יולי 1997)
מד כושר נוכחי 2317 (לא פעיל)
השכלה Armenian State Institute of Physical Culture and Sport עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ההישגים הבולטים שלו הם בתחום תאוריית הפתיחה והאימון. שתי וריאציות של פתיחה נקראות על שמו: וריאציית נדניאן בהגנת גרינפלד והתקפת נדניאן בפתיחת רגלי המלכה. הוא התחיל לאמן בגיל 22, והכשיר שלושה רבי אמנים[דרוש מקור]. הוא אימן את הנבחרות הלאומיות של כווית ושל סינגפור והוענקו לו תוארי כבוד, ביניהם מאמן כבוד של ארמניה ב-1998 ומאמן בכיר של פיד"ה ב-2017.

הוא התחרה ב-1996 באולימפיאדת שחמט. לדברי ולרי צ'כוב, נדניאן הוא "בעל פוטנציאל עצום בשחמט, אבל הוא לא היה מסוגל למצוא מספיק זמן כדי לעבוד באופן מקצועי על המשחק שלו." לבון ארוניאן אמר כי בשל המצב בארמניה, נדניאן "לא היה מסוגל להציג אפילו עשירית מכישרון המשחק שלו."[1]

עקב סגנון ההתקפה היצירתי שלו, נדניאן תואר כ"גאון אקסצטנרי", וכ"טל הארמני" ו"אחיו-למחצה של קספרוב".[2] הפרק השישי בספרו של טיבור קרוליי משנת 2009, Genius in the Background, מוקדש לנדניאן.

תחילת דרכו

עריכה

נדניאן נולד ב-19 בספטמבר 1972 בבאקו, אזרבייג'ן, אשר הייתה אז חלק מברית המועצות, לסרגיי ואירינה, מעצבי שיער.[3] אביו לימד אותו לשחק שחמט כשהיה בן שבע. המאמן הראשון שלו היה רפאל סרקיסוב, אשר קיבל אותו בתור תלמיד בבית הספר ספרטק בבאקו.[4] במאמר שלו The Voiceless Old Man נרדיאן כתב שכאשר הוא היה בן תשע או עשר לא היו כמעט תחרויות שחמט שבו שחקנים צעירים יכולים היו לשחק עם הבוגרים, ולכן לעיתים קרובות הוא הלך לגן ליד הבית שלו לשחק שחמט עם מבוגרים חובבי שחמט. הוא זכר כי באחד ממשחקים אלו הוא שיחק נגד איש זר, שקט ומסתורי, שהסתבר שהיה אלוף השחמט ולדימיר מקוגונוב.[5] ב-1986 ו-1987 נדניאן ניצח באליפות הנוער עד גיל 16 של אזרבייג'ן. עם תחילת מלחמת נגורנו קרבאך ב-1988, נאלצה משפחתו לעזוב את באקו, ולברוח לארמניה.

קריירת שחמט 

עריכה

נדניאן שיחק באליפות הנוער בשחמט של ברית המועצות בשנים 1987,[6] 1988[7] ו-1989,[8] באליפות ארמניה בשנים 1997, 1998 ו-1999 (אז זכה במקומות 7-8),[9][10] באולימפיאדת השחמט 1996 בירוואן,[11] בגביע מועדון השחמט של אירופה ב-1997,[12] בטורניר האזורי בפנורמו בשנת 1998, שם הוא דורג 7–11 מתוך 72 המשתתפים,[13] באליפות אירופה בשחמט בשנים 2000[14] ו-2014[15] ובאליפות בליץ ומשחק מהיר של פיד"ה בשנת 2013 בחנטי-מנסיסק.[16] ב-2014, כשהוא משחק בלוח 4, הוא סייע לקבוצה שלו BKMA ירוואן לזכות במדליית כסף באליפות ארמניה בשחמט קבוצות.[17]

סגנון וחוזקות

עריכה

נדניאן הגיע למד כושר הטוב ביותר שלו ביולי 1997 עם 2475 נקודות.[18] הביצוע הטוב ביותר שלו היה בתחרות אירופלוט הפתוחה במוסקבה, בשנת 2002, שבה הוא השיג חמש מתוך תשע נקודות אפשריות (56%), ציון העולה על הנדרש לציון הראשון שלו לתואר רב אמן בחצי נקודה.[19] הציון השני שלו לרב אמן שלו הגיעה בתחרות מוסקבה 2004, שם הוא השיג שמונה נקודות מתוך אחת עשרה אפשריות עם רמת ביצוע (פרפורמנס) של 2630.[20] 

לנדניאן סגנון משחק הרפתקני ובעל דמיון, ואפילו הטעויות שלו, על פי טיבור קרוליי, "מכילים אלמנטים של יצירתיות".[21] הוא אוהב ליצור עמדות חדשניות ולא טיפוסיות ישר מהפתיחה, לעיתים קרובות באמצעות תמרונים משונים. פתיחות בלתי שגרתיות במשחק היו תמיד חלק מן הרפרטואר שלו (למשל הפתיחה הפולנית, גמביט בודפשט).[22]

מגזין Kingpin כינה אותו "גאון אקסצנטרי".[23] טיבור קרוליי הקדיש לו פרק בספרו משנת 2009 Genius in the Background וכינה אותו בבדיחות הדעת, "אחיו למחצה של קספרוב", שכן קספרוב ונדניאן שניהם אומנו על ידי אלכסנדר שקרוב, וקיים דמיון בסגנון משחקם. בפרט, קרוליי מדגיש את היכולת שלהם ליישם רעיונות אפקטיביים בקצה הלוח, ומייחס זאת להשפעת "אביהם בשחמט" המשותף.[24] כדוגמה של התקדמות רגלי מן האגף לעומת מרכז סולידי, ג'ון ל. ווטסון, בספר השחמט שלו משנת 2003, Chess Strategy in Action מציין את המשחק בין נדניאן לרוסלן פונומריוב, בשנת 1997 בקייב,[25] וקורא לו "כמעט סאטירה על שבירת הכללים", שכן תשעה מתוך 13 המהלכים הראשונים של הלבן היו של רגלים, כשרק אחד מהם היה של רגלי מרכזי, ועדיין השחור הושם בעמדה קשה מאוד.[26]

זוכה גביע העולם בשחמט 2005 לבון ארוניאן אמר על נדניאן: "התשוקה שלו ליופי, המסירות שלו לאסכולה הרומנטית של השחמט, תמיד היו מעוררי השראה." רב האמן וולרי צ'כוב ציין כי "יחד עם תכונות חיוביות כמו הבנה מורכבת של עמדות דינמיות, חוש יוזמה טוב מאוד, וחשיבה מהירה, למשחק של אשוט יש כמה היבטים שליליים כמו רפרטואר חלש של פתיחות, הגנה לא טובה, וכן הפן הפסיכולוגי של המשחק."[1]

תאורטיקן שחמט 

עריכה

Grünfeld Defence, Nadanian Variation

8                
7                
6                
5                
4                
3                
2                
1                
א ב ג ד ה ו ז ח

1.d4 Nf6 2.c4 g6 3.Nc3 d5 4.cxd5 Nxd5 5.Na4

נדניאן תרם לתאוריית הפתיחה עם שתי וריאציות על שמו: וריאציה נדניאן בהגנת גרינפלד (אחרי המהלכים 1.d4 Nf6 2.c4 g6 3.Nc3 d5 4.cxd5 Nxd5 5.Na4)[27][28] ותקיפת נדניאן בפתיחת רגלי המלכה (אחרי המהלכים 1.d4 Nf6 2.Nf3 h6 3.c4 g5).[29][30] הווריאציה הראשונה שומשה בידי רבי אמנים חזקים רבים, כגון ויקטור קורצ'נוי, מקסים ושייה-לגראב, בו צ'יאגז'י, אלכסנדר ריאזנצב, וולטר בראון, סמבט לפוטיאן, ג'ונתן רוסון, אנדריי חרלוב, בוגדן לליץ', ואיגור ליסיי, ואילו השני מעולם לא נהנה מפופולריות בקרב שחקני הדרגות העליוניות.

כפי שתיאר אותו ג'ון דונלדסון כ"יוצר החידושים הבלתי נדלה",[31] הוא עשה מספר חידושים בולטים אחרים, כולל:

  • 1.d4 d5 2.c4 e6 3.Nc3 Be7 4.Nf3 Nf6 5.Bf4 0-0 6.e3 c5 7.dxc5 Bxc5 8.Qc2 Nc6 9.a3 Qa5 10.Ra2;[32]
  • 1.d4 Nf6 2.c4 e6 3.Nf3 b6 4.g3 Ba6 5.b3 Bb4+ 6.Bd2 Be7 7.Bg2-c6 8.Bc3 d5 9.Ne5 Nfd7 10.Nd3;[33]
  • 1.c4 e5 2.Nc3 הפג 6 3.Nf3 Nc6 4.g3 e4 5.Ng5 Ng4;[34]
  • 1.Nf3 c5 2.c4 Nc6 3.Nc3 e5 4.e3 Nf6 5.d4 e4 6.d5 exf3 7.dxc6 bxc6 8.e4. ארוניאן השתמש בחידוש הזה נגד פביאנו קרואנה בסוונגאר ב-2012 והפיל רגלי במהלך 19. הוא התגאה בכך שזו המצאה של השני שלו.[35]

נדניאן גם תרם ניתוחי שחמט רבים לפרסומים ברחבי העולם, כולל Chess Informant, New In Chess Yearbook, Europe Échecs, 64, Kaissiber ו Szachy Chess.[36][37][38][39][40][41] הוא היה בעל טור באתר Chessville.com [42] וגם כתב עבור ChessBase[43] ועבור האתר של האקדמיה הארמנית לשחמט.[44]

על פי רב האמן הרוסי איגור זייצב, נדניאן הוא "אחד מחוקרי הפתיחות החשובים ביותר".[45]

מאמן 

עריכה

אחרי שנדניאן סיים את לימודיו במכון המדינה הארמנית לתרבות גופנית ב-1994, הוא הפך למאמן שחמט. בגיל 26 הוא היה ה"כבוד המאמן של ארמניה" הצעיר ביותר לזכות בתואר זה.[46] בין תלמידיו כלולים רבי האמן גבריאל סרגיסיאן,[1] ורוז'אן אקוביאן,[47] ודאוויט ג. פטרוסיאן. הוא מדי פעם סייע גם לרב האמן טיגראן ל פטרוסיאן.[48]

מדצמבר 1999 עד אוגוסט 2001, נדניאן עבד בתור מאמן הנבחרת הלאומית של כווית.[49] בין 2005 ל-2010, הוא היה המאמן הלאומי של קבוצת הגברים של סינגפור.[50] ב-2007 הוא קיבל את התואר של מאמן פיד"ה.[51] ב-2017, הוענק לו תואר פיד"ה של מאמן בכיר (FST), הרמה הגבוהה ביותר של מאמני שחמט.[52]

במהלך חודש פברואר 2011, נדניאן, יחד עם צוות של חמישה רבי אמן—וואנג האו, מובססיאן, סרגיסיאן, פשיקיאן ומלקומיאן, ערך מחנה אימונים בצגקדזור, כדי לעזור ללבון ארוניאן, חברו ושותפו למשחק של נדניאן, התכונן לתחרות המועמדים של מחזור אליפות העולם בשחמט 2012.[53]

נדניאן אמר פעם בראיון שאחד האירועים השמחים של חייו היה סיום אולימפיאדת השחמט 2006 בטורינו בשנת 2006, כאשר התלמיד שלו סרגיסיאן היה לאלוף אולימפי עם הקבוצה הארמנית, והתלמיד השני שלו, אקוביאן, זכה במדליית ארד עם נבחרת ארצות הברית. באולימפיאדה בדרזדן, הסיפור חזר על עצמו: סרגיסיאן זכה במדליית זהב לקבוצות ואקוביאן בארד.[54]

חיים אישיים

עריכה

פעילויות שחמט ותחביבים אחרים

עריכה

אחד מתחביביו של נדיניאן, בנוסף לקריאה והופעות פסנתר קלאסי, וכתיבת פתגמים,[55][56] הוא כתיבת בעיות שחמט הרכב. בעיית השחמט הראשונה שחיבר הופיעה בשנת 1986 ומאז הוא חיבר כחמישים בעיות, מתוכם הוא מחשיב כעשר או שתים עשרה כטובות. הוא אוהב בעיקר בעיות שבהן בסוף הלבן מנצח עם מלך ופרשים בלבד.[57] בעוד שני פרשים אינם יכולים לכפות מט נגד מלך בודד, הם יכולים לעשות זאת במקרים חריגים מסוימים, כאשר לצד השני יש רגלים או כלים אחרים.[58] הרעיון מגולם באופן הברור ביותר בבעיה המקורית של נדניאן עם שבעה פרשים (ר' תרשים). בדצמבר 2009, ChessBase פרסם שלוש בעיות של נדניאן בתמת פרשים, וקראו לו "מלחין שחמט היפופילי".[59]

נדניאן גם אוסף ספרי שחמט, ויש לו ספריה פרטית של יותר מאלף כרכים.

הוא גם משחק שחמט בהתכתבות.[60][61]

משפחה

עריכה

נדניאן חי בירוואן.[62] הוא נשוי מאז 1999 לאוולינה זחריאן, והם הורים לבן ובת.

ספרים

עריכה
  • Nadanian, Ashot (2013). Мои шахматы [My Chess] (ברוסית). Дюаль. ISBN 978-99941-2-910-2.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Matanović, Aleksandar (1991), Chess Informant 52, Chess InformantISBN=86-7297-025-X
  • Matlak, Jacek (1992), III Miedzynarodowy Turniej Szachowy Czestochowa 92 – Open (בפולנית)
  • Speelman, Jon; Tisdall, Jon; Wade, Bob (1993), Batsford Chess Endings, B. T. Batsford, ISBN 0-7134-4420-7
  • Lalić, Bogdan (1998), The Budapest Gambit, Batsford, ISBN 978-0-7134-8456-4
  • Matanović, Aleksandar (2000), Chess Informant 79, Chess Informant
  • Watson, John L. (2003), Chess Strategy in Action, Gambit, ISBN 1-901983-69-2
  • New in Chess Editorial Team (2006), New in Chess Yearbook 78, New in Chess, ISBN 90-5691-160-0
  • Moskalenko, Viktor (2008), The Fabulous Budapest Gambit, New In Chess, ISBN 978-90-5691-224-6
  • Karolyi, Tibor; Aplin, Nick (2009), Genius in the Background, Quality Chess, ISBN 978-1-906552-37-4
  • New in Chess Editorial Team (2010), New in Chess Yearbook 96, New in Chess, ISBN 978-90-5691-303-8

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אשוט נדניאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 Karolyi & Aplin 2009, p. 219.
  2. ^ "Interview: Levon Aronian", New In Chess Magazine, No. 2, 2012, p. 43
  3. ^ Nadanian, Ashot (2011-07-25). "Tigran Petrosian leads in Lake Sevan". ChessBase.com. נבדק ב-1 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Interview with IM Ashot Nadanian". SingaporeChessNews. 2010-08-23. אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2010. נבדק ב-11 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Nadanian, Ashot (2010-07-23). "The Voiceless Old Man". S'pore Chess News. אורכב מ-המקור ב-2012-03-12. נבדק ב-23 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "36th USSR Junior Chess Championship, Kapsukas, January 5–18, 1987". RusBase. נבדק ב-2009-07-31.
  7. ^ "37th USSR Junior Chess Championship, Ivano–Frankivsk, January 5–18, 1988". RusBase. נבדק ב-2009-07-31.
  8. ^ "38th USSR Junior Chess Championship, Pinsk, January 5–18, 1989". RusBase. נבדק ב-2009-07-31.
  9. ^ Джаникян, Грач (2011-01-11). Одним глазом – в Вейк-ан-Зее (ברוסית). Chess-News.ru. נבדק ב-2011-04-03.
  10. ^ Crowther, Mark (1999-11-01). "TWIC 260: Armenian Chess Championships". London Chess Center. אורכב מ-המקור ב-2011-09-30. נבדק ב-30 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Bartelski, Wojciech. "Men's Chess Olympiads: Ashot Nadanian". OlimpBase. נבדק ב-2009-06-28.
  12. ^ Bartelski, Wojciech. "European Men's Chess Club Cup: Ashot Nadanian". OlimpBase. נבדק ב-2010-11-10.
  13. ^ Crowther, Mark (1998-11-09). "The Week in Chess 209: Zonal 1.5 Panormo, Crete". London Chess Center. אורכב מ-המקור ב-2012-10-12. נבדק ב-30 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "European Men Championship". Ruschess.com. אורכב מ-המקור ב-2008-07-20. נבדק ב-6 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "European Individual Championships (2014)". Chessgames.com. נבדק ב-1 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "FIDE World Rapid and Blitz Championships 2013". The Week In Chess. 2013-06-10. נבדק ב-24 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Armenian Team Chess Championship: Ashot Nadanian". OlimpBase. נבדק ב-2014-10-01.
  18. ^ "Ashot Nadanian – Chess Games". Chess Tempo. נבדק ב-2011-04-03.
  19. ^ "Bologan vs Nadanian". Chessville. אורכב מ-המקור ב-2010-12-31. נבדק ב-29 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "FIDE Title Norms: Grand Master (GM)". FIDE. נבדק ב-2011-12-20.
  21. ^ Karolyi & Aplin 2009, p. 205.
  22. ^ Mega Database 2017. ChessBase. 2017. ISBN 978-3-86681-572-8.
  23. ^ "Hack Attack", Kingpin, No. 39, Spring 2007, p. 43
  24. ^ Karolyi & Aplin 2009, p. 197.
  25. ^ "Ashot Nadanian vs. Ruslan Ponomariov (1997)". Chessgames.com. נבדק ב-21 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Watson 2003, pp. 252–254.
  27. ^ "Ashot Nadanian – Yearbook Surveys". New In Chess. אורכב מ-המקור ב-2008-10-12. נבדק ב-29 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Gruenfeld Defense: Exchange Variation, Nadanian Attack". Chess.com. נבדק ב-2009-11-01.
  29. ^ Bosch, Jeroen (2006). "SOS - Secrets of Opening Surprises 5". New In Chess. אורכב מ-המקור ב-2012-03-21. נבדק ב-30 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ New in Chess Editorial Team 2006, p. 6, p. 17.
  31. ^ Donaldson, John. "Book review: Genius in the Background". JeremySilman.com. אורכב מ-המקור ב-2012-07-28. נבדק ב-13 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Hansen, Carsten (2002-02-09). "Checkpoint" (PDF). ChessCafe.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2003-12-08. נבדק ב-29 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Matanović 2000, p. 260.
  34. ^ New in Chess Editorial Team 2010, pp. 11–12.
  35. ^ "Karjakin in Sole Lead in Norway After Beating Kramnik". Chessvibes.com. 2014-06-12. נבדק ב-2014-11-28.
  36. ^ Matanović 1991, p. 329.
  37. ^ "Yearbook Contributors". New in Chess. אורכב מ-המקור ב-2011-05-14. נבדק ב-6 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Le joueur de l'année 2017: Levon Aronian. Sous le sceau de l'émotion" (בצרפתית). Europe Échecs. נבדק ב-4 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Наданян А. – Подставка для фантазии (ברוסית). Sportedu.ru. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2011. נבדק ב-28 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Kaissiber Index" (PDF) (בגרמנית). Kaissiber.de. נבדק ב-6 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Nowinka". Szachy = Chess (בפולנית). Poland. 10: 14–17. 1997. ISSN 1425-106X.
  42. ^ "Chessville Columnists". Chessville. אורכב מ-המקור ב-2011-08-10. נבדק ב-29 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Nadanian, Ashot (2011-08-02). "Jobava wins volcanic event". ChessBase.com. נבדק ב-11 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Lake Sevan 2011". Chess Academy of Armenia. אורכב מ-המקור ב-2011-07-26. נבדק ב-29 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Cover of the book My chess by Ashot Nadanian" (ברוסית). 2013-11-23. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Подставка для фантазии", 64 – Шахматное обозрение, No. 10, 1998, pp. 55–57 (in Russian)
  47. ^ "GM Varuzhan Akobian Biography". The Official Site of GM Varuzhan Akobian. אורכב מ-המקור ב-2010-09-25. נבדק ב-2010-10-20.
  48. ^ Savinov, Misha. "Interview with Tigran L. Petrosian" (PDF). ChessCafe.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2005-02-22. נבדק ב-1 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Ашот Наданян в бригаде тренеров. Golos Armenii (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2012. נבדק ב-2 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Nadanian, Ashot (2010-11-15). "Goodbye, Singapore!". S'pore Chess News. אורכב מ-המקור ב-2012-03-12. נבדק ב-2010-12-13.
  51. ^ "Arbiters and Trainers. Personal Card: Ashot Nadanian". FIDE. אורכב מ-המקור ב-2012-06-03. נבדק ב-2009-06-28.
  52. ^ "Nadanian, Ashot FIDE Chess Profile - Players Arbiters Trainers". FIDE. נבדק ב-31 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Levon Aronian starts preparing for Candidates Matches 2011". Chessdom. נבדק ב-23 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Kavalek, Lubomir (2010-01-04). "Chess". The Washington Post. נבדק ב-10 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Nadanian, Ashot (2012-12-31). "Лучше увидеть детский мат" (ברוסית). ChessPro. נבדק ב-29 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Gradinar, Olga (2012-07-16). Ашот Наданян: "Шахматы – это армянский брэнд" (ברוסית). Miasin.by. נבדק ב-3 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "ChessBase Christmas Puzzles: A tale of seven knights". ChessBase. 2009-12-29. אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2010. נבדק ב-6 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ Speelman, Tisdall & Wade 1993, p. 11.
  59. ^ "ChessBase.com – Chess News – A tale of seven knights". ChessBase. 2009-12-29. אורכב מ-המקור ב-2010-01-15. נבדק ב-6 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "IECG Title Norms (Player Names L–P)". International Email Chess Group. נבדק ב-6 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Informations (Chess statistics) on FICGS". Free Internet Correspondence Games Server. נבדק ב-6 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Chess Federation of Armenia: Nadanian Ashot". Armenian Chess Federation. אורכב מ-המקור ב-2017-12-01. נבדק ב-29 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=אשוט_נדניאן&oldid=35473115"