היוגה סוטרות של פטנג'לי

ספר
(הופנה מהדף אשטנגה יוגה)

היוגה סוטרות של פטנג'לי הן 196 אימרות פילוסופיות בסנסקריט המהוות את ספר היסוד לתרגול רוב סוגי היוגה ברחבי העולם, זה למעלה מ-2000 שנה[1]. טקסט זה נחשב לקלאסיקה של היוגה והוא תורגם ומתורגם לאורך מאות רבות על ידי פילוסופים, מורים ליוגה ואנשי רוח.

היוגה סוטרות של פטנג'לי
योगसूत्र
מידע כללי
מאת פטנג'לי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור סנסקריט עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא יוגה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטנג'לי היה הראשון שאסף, ערך וגיבש את האזכורים והעקרונות של אימרות היוגה לידי משנה סדורה, אף שאלה כבר הופיעו בכתבים קדומים יותר, כגון: אופנישדות (Upanishads)[2], הודות, ובהגאוואד גיטה (Bhagavad-Gita)[3]. בעוד ההוגים האחרים שזרו את עקרונות היוגה באלים, בסאגות סבוכות, וברעיונות שאינם מקובלים בדתות מסוימות, היוגה סוטרות של פטנג'לי כתובות באופן מתומצת, מקיף ומדויק ומצטיינות בפתיחות המשתמעת מהן[4]. היוגה סוטרות של פטנג'לי היו לטקסט רב השפעה והפכו לאחת משש אסכולות החשיבה של הפילוסופיה ההודית[5].

פירוש המושג "יוגה סוטרות"

עריכה

סוטרה היא אמרה/פסוק/פתגם.

יוגה היא מילה הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוג', Yuj שמשמעותה להתאחד, להצטרף ומהמילה יוק, Yoke שמשמעותה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם. הכוונה היא, לפי פטנג'לי, לאיחוד בין התודעה והנשמה. יוגה היא הגבלה של תנודות התודעה[6], מצב בו החושים מתכנסים פנימה ולא מופרעים על ידי גרויים חיצוניים. כאשר אין מחשבות המסיחות את התודעה והיא נהיית שלווה אנחנו מתמזגים עם המהות של עצמנו, לפי היוגה - הנשמה, וחווים מצב של שלווה נצחית הנקרא סמאדהי[7].

קיימות מספר דרכים להגיע למצב זה, ביניהן, הגמשת וחיזוק הגוף, שליטה בחושים ואימון האישיות, ריכוז, מדיטציה, תפילות, או השילוב בין כל דרכים אלו.

ה"יוגה סוטרות" הן אוסף של אימרות, משפטים קצרים בעלי משמעות (לעיתים חבויה), סוג של "מדריך למתרגל", שעוסקות בלימוד, חיזוק ופיתוח הגוף הגשמי וההכרה על כל היבטיה: מחשבה, תבונה, נפש ואגו, וכן בריפוי ובהתמודדות עם מכשולים חיצוניים ופנימיים, כדי להגיע למצב של סמאדהי. היוגה סוטרות נועדו לשינון וזכירה בעל-פה ובשל מורכבותן ומשמעותן החבויה הן הועברו ממורה לתלמיד וזכו לפרשנויות רבות[8].

זהותו של פטנג'לי

עריכה

הפרשנים השונים מסכימים שפטנג'לי היה אדם שחי ופעל בטווח השנים 100 ל-500 לספירה. בנוסף ליוגה סוטרות מייחסים לו את יצירת ה-Mahābhāṣya, העוסקת בעקרונות הדקדוק של שפת הסנסקריט, וכן כתבים על רפואה הודית עתיקה - איורוודה[9]. לא ידוע הרבה על חייו הפרטיים, אך תרומתו ליוגה ולפילוסופיה ההינדית נחשבת לפנומנלית.

חלק מהמאמינים מחשיבים אותו לאל שיווה, שלבש צורת בן אנוש כדי לעזור לבני האדם. הדימוי הנפוץ ביותר שלו, בפסלים ותחריטים עתיקים הוא של גוף אדם, עם ארבע ידיים. בזוג אחד כפות הידיים מחוברות בתנוחה הקלאסית היוגיסטית: אנג'לי מודרה. היד השלישית מחזיקה את העולם והרביעית מחזיקה ספר. נחשים יוצרים כתר מעל ראשו, ומסמלים את הקשר בין רעיונותיו (שנמצאים בראשו) ובין מסירתם לתלמידיו הרבים. אמצע גופו לובש צורת נחש, וזהו בעצם הגוף שהיוגי שואף אליו: שילוב של חוזק וגמישות. משמעות השם פטנג'לי היא נפל (PAT) לתוך ידיה (ANJALI) והוא מתקשר לסיפור במיתולוגיה ההודית על נחש בעל אלף ראשים שרצה ללמד יוגה ונפל לתוך ידיה של אישה טובה שהתפללה לבן[10].

סגנון כתיבה ומבנה הטקסט

עריכה

סגנון

עריכה

הסיפורים והפילוסופיה בהודו הקדומה נלמדו בעל פה. לכן אחד האתגרים הגדולים של הפילוסופים בזמן זה היה להעביר מקסימום מידע במינימום מילים. כדי להקל על המשננים, כל סוטרה מתחילה במילות קישור לקודמתה וכל אחת מהן מוגשת בצורה "ידידותית לזיכרון" ומכילה מילים ספורות[11]. האיכויות של הסוטרה הן חיסכון במילים והתנסחות בהירה הנוחה ללימוד וליישום. הסוטרה פונה לסוגים שונים של מתרגלים, מתחילים או מתקדמים. היא מציגה עמדות ללא השוואה לדעות מנוגדות, ללא ביקורת על האחרים וללא דרישה לאקסלוסיביות.

חלוקת הסוטרות

עריכה

לכל סוטרה מספר, המציין את מספר הפרק ואת מספר הסוטרה באותו פרק. למשל מספר הסוטרה הראשונה בפרק הראשון הוא:1.1 הסוטרות מחולקות ל-4 פרקים/חלקים (Padas):

פרק ראשון: סמדהי - Samãdhi

עריכה

הפרק כולל 51 סוטרות.

לאחר פתיח העוסק בהגדרת היוגה ניגש פטנג'לי לנושא המרכזי של הפרק שהוא פירוט על מצב הסמדהיׁ(Samadhi), מצב הכרה גבוה ושמו של השלב הסופי באימון היוגה. הסמדהי הוא האיבר השמיני באשטאנגה יוגה. בדרגה זו הגוף שליו לחלוטין. החושים מתכנסים פנימה, לא מגיבים לגירויים חיצוניים ואין מחשבות. לפי הסוטרות, במצב זה התודעה נחשבת לנקייה, ורק אז היא יכולה להתאחד עם הנשמה. לאחר מכן מתוארים מכשולים בתחום ההבנה, שיכולים להגרם #מחמשת סוגי הווריטיס ואיך לשלוט בהם על ידי תרגול ושליטה. הפרק מסתיים בפירוט תחושת החופש האינסופי שהמתרגל חווה במצב הסמדהי.

ציטוטים נבחרים מהפרק:[12]

1.1 ועכשיו הוראת היוגה.

1.2 יוגה היא הגבלה של תנודות התודעה.

1.3 אז שרוי הרואה בצורתו שלו.

1.4 במקרים אחרים - צורות התנודות.

1.5 חמש התנודות - גורמות לכאב, ושאינן גורמות לכאב.

1.6 מחשבה נכונה, מחשבה מוטעית, דמיון, שינה וזיכרון.

פרק שני: סדהאנה, Sãdhana

עריכה

הפרק כולל 55 סוטרות.

פירוש המילה סדהאנה הוא תרגול, אימון, לימוד. ואכן רוב הפרק עוסק בדרכים השונות לתרגול היוגה. מפורטות גם ההפרעות הרגשיות-מנטליות שיכולות להגרם מ#חמשת סוגי הקלישה. מאמצע עד סוף הפרק מוצג אחד הנושאים הבולטים של היוגה סוטרות: שמונת האיברים בגוף היוגה, או שמונת השלבים בתרגול היוגה תוך כדי פירוט חמישה מהם.

ציטוטים נבחרים מהפרק:[13]

2.1 המרכיבים של קרייה יוגה הם הסתגפות (Tapas), לימוד עצמי והתמסרות לאדון כל.

2.2 מטרתה לטפח את הסמדהי, מטרתה להחליש את המכאובים.

2.3 חמשת המכאובים אי ידיעה, תחושת האני, השתוקקות, סלידה ורצון לחיות.

2.28 דרך ביצוע באברי היוגה - הטומאה נמוגה. אז זוהרת החכמה עד להכרת ההבחנה.

2.29 שמונת אברי היוגה: סייגים חיצוניים, סייגים פנימיים, תנוחות (Asana), שליטה בנשימה (Pranayama), התכנסות החושים, התרכזות, התבוננות, סמדהי.

פרק שלישי: ויבהטי, Vibhũti

עריכה

הפרק כולל 56 או 55 סוטרות. פרשנים מסוימים, קרישנהמצ'ריה (Krishnamachary) בראשם משמיטים את סוטרה מספר 22 בפרק זה, בטענה שהיא מיותרת. לעומתם איינגר (Iyengar) ומלומדים נוספים מתעקשים להשאיר את הגרסה המלאה.

הפרק מתחיל בהשלמת פירוט שלושת איברי היוגה (מתוך השמונה) האחרונים, הקשים ביותר להשגה והסבר על הבידול שלהם מהאחרים. לאחר מכן מוצג הנושא המרכזי: ויבהטי (Vibhũti), פירושו המילה היא כוחות מיוחדים. הכוונה היא לכוחות והיכולות יוצאי-הדופן המופיעים אצל היוגי בעקבות האימון, ואזהרה מהתמכרות ומהיקשרות לכוחות אלו, פירות העבודה הקשה. לפי הכתוב הם יוצרים תלות ומהווים מכשול בדרך לסמדהי.

ציטוטים נבחרים מהפרק:[14]

3.1 דהארנה היא מודעות שמיוצבת של כל מקום.

3.2 דיאנה היא המשכיות של המודעות (בנקודת תשומת הלב).

3.3 סמדהי זו המודעות בעצמה כחומר טהור (האובייקט של דיאנה) כאילו ריק זו הצורה שלה.

3.4 שלושתם ביחד זו סמיאמה (Samyama).

פרק רביעי: קיבליה, Kaivalya

עריכה

הפרק כולל 34 סוטרות.

החלק הרביעי והאחרון דן בשלבים השונים של פסגת היוגה: החל בתודעה שקטה, דרך דרגות ההתמזגות שלה עם הנשמה, עד שהיא נבלעת בתוכה לחלוטין. השלב הסופי הוא התאחדות של הנשמה עם האלוהים - Iśvara, עם הנצחי. זהו מצב הקיבליה. אלו שחווים זאת משוחררים מכל היקשרות לעולם החומר ולכל דבר שהוא. הם במצב של חופש נצחי, ויש הטוענים מוות קליני.

ציטוטים נבחרים מהפרק:[15]

4.1 כוחות על נובעים מלידה, מעשבי-מרפא, ממנטרה, מהסתגפות ומסמדהי.

4.22 כאשר תודעת-העל הבלתי משתנה ממלאת את התבנית של זו (התודעה של האדם) - (נוצרת) תחושת ההבנה של עצמך.

4.25 עבור זה הרואה את ההבדל (בין Sattva ל-Purusha), פוסקת ההתעמקות בהיותו עצמו.

4.34 עצמאות היא חזרתם של מצבי החומר למקורם, (מפני שהם כבר) נטולי מטרה עבור העצמיות, או ביסוס כוח תודעת-העל בצורתה שלה.

ציטוטים נבחרים מהסוטרות

עריכה
  • 1.2 יוגה היא הפסקת תנועות התודעה. yogaḥ cittavṛtti nirodhaḥ
  • 1.11 הזיכרון הוא תוצאה של מיזוג מילים ומקרים אמיתיים עם התחושה האישית שנחוותה. anbhũta viṣaya asaṁpramoṣaḥ smṛtiḥ
  • 2.46 #אסאנה היא שילוב של דריכות והתרווחות stira sukham āsanam

עקרונות המוצגים ביוגה סוטרה

עריכה

אבני יסוד

עריכה

מושגים בסיסיים:

  • אישוורה, Iśvara: אלוהים או הכח הבורא-כל. בלתי פגיע, מושלם, משוחרר מקונפליקטים, אינו יכול להזיק, יודע הכל, נצחי, המורה הראשון.[16] פעמים רבות הוא מוזכר בהקשר של עזרה למתרגל, בביטוי: iśvara pranidhana[17] שפירושו: מסירות, אמונה שלמה באלוהים. היחס של פטנג'לי לאמונה באל: מומלץ ביותר, אבל אין כפייה ויש גם דרך אחרת[18].הפרשנים והמורים המודרניים מעדיפים להתייחס יותר למסירות ולאמונה השלמה ואת האלוהים הם מתרגמים לכל דבר ספציפי שמעורר בתלמיד אמונה (בריאה, טבע, מורה, הורה וכו').
  • פורושה, Puṛuṣa: הנשמה, self, העצמיות, הנראה, מושג המשקף את ההתנסות של יוגים. הפורושה היא הערך העליון, היא פסיבית, חלק מהאלוהות, מהבריאה וגם תמצית ה"אני". להבדיל מהפרקריטי היא מושלמת, אינה ניתנת לשינוי אך היא קולטת מושגים.
  • פרקריטי, Prakṛti: ההוויה, הנראה, המציאות הקוסמית, החומרית והשכלית, כל מה שאינו הנשמה. החומר שלפי הפילוסופיה של הסמקיה, בניגוד לתפיסת הפילוסופית המערבית הקלאסית כולל לא רק את הגוף הגוף הפיזי, אלא גם את התודעה (Citta), המחשבות, הרגשות, הזיכרונות וכו'. לפרקריטי תכונות של בהירות, תנועה ויציבות והמהות שלו קיימת רק עבור הפורושה. בפריקריטי נע החומר בשלושה מצבי אנרגיה: סטווה (Sattva), ראג'אס (Rajas) וטאמאס (Tamas).
  • צ'יטה, Citta: התודעה, דרכה אנו קולטים ומגלים את ההוויה (Prakriti) ואת הנשמה/עצמיות (Purusha). כאשר התודעה מתבהרת ומתמקדת משתקפת הנשמה[19].

העיקרון הבסיסי: בכל אחד מאיתנו קיימת נשמה. היוגי שואף להתאחד עם הנשמה. התודעה היא המרכיב של האדם הקרוב ביותר לנשמה והיא זו שיכולה להתאחד איתה. אבל כשהתודעה מבולבלת ומוסתרת על ידי חוליי ופגמי הפרקריטי (מחלות הגוף והנפש ומחשבה לא בהירה) זה לא יכול להתממש. לכן, רק כשהיוגי ירפא את הפרעות הפרקריטי שבו, תתנקה התודעה ותוכל להתאחד עם הנשמה. זו הסיבה שעל המתרגל להכיר ולטפל בכל המרכיבים שלו כאדם.

לפי הפילוסופיה היוגיסטית המרכיבים הבסיסים ביותר הם: חמשת איברי החושים - Jnanendriyas: אזניים, עיניים, אף, לשון ועור; וחמשת איברי הפעולה - Karmendriya: הפה, כפות רגליים, ידיים, איברי הרבייה, הפרשות. מעליהם נמצאת מנאס (Manas)- הנפש, Mind, החלק בתודעה שאחראי למחשבות ולרגשות[20] מעל המנאס נמצאת התבונה, בודהי (Buddhi), האינטליגנציה הגבוהה והבהירה שבתודעה[21]. ומעל הבודהי נמצא האני, האגו (Ahaṁkrā) ובראש נמצאת התודעה, (Citta) בשבעה מצבים אופציונליים, תלוי בבריאות כל המרכיבים האחרים שצוינו. המצב הגבוה ביותר הוא כבר מצב סמדהי[22].

חמשת הקושות/מודל פנצ'מאיה

עריכה

במטרה לעזור למתרגל להבין את עצמו הגדיר פטנג'לי את מרכיבי הפרקריטי של האדם בחמשה רבדים, קושות: הקושות קשורות אחת לשנייה. אם הקושה החיצונית ביותר תיפגע, היא תשפיע על הפנימית ולהפך. עיקרון הקושות הוא אחד הבולטים ביוגה סוטרות של פטנג'לי מכיוון שהן אומצו על ידי היוגה הטיפולית המודרנית ומשמשים אותה כאחד הכלים המרכזיים בטיפול. רבים מהמטפלים משתמשים גם במושג "מודל פנצ'מאיה - חמש המאיות (Pancamaya Model - The Five Mayas)".

חמש הקושות/מאיות (Kośas/Mayas). ביחס להתפתחות התודעה,[23] והטיפול בהם לפי היוגה הטיפולית:

שיכבה, Kośas מהחיצונית לפנימית יסוד מאפיין ההתפתחות לקראת התודעה בעיות אפשריות בשכיבה הפתרון לפי היוגה הטיפולית
אנטומית, Annamaya אדמה ריח שלד, שרירים עור וכו' ואברי הפעולה: זרועות, רגליים, פה, רבייה, הפרשות כאבי גב, יציבה עקומה, עצמות חלשות/שבורות תזונה נכונה, עיסוי בשמנים איורווודים, הליכה, תרגול תנוחות יוגיסטיות ומנוחה.
פיזיולוגית, Pranayama מים טעם איברים פנימיים ונשימה. בעיות שונות בעיכול, מחלות נשימה כגון אסתמה, מחלות באיברים הפנימיים ובדם עשבי מרפא, תזונה נכונה, עיסוי בשמנים איורווודים, הליכה, ניקוי פנים האף עם מים, תרגילי נשימה ותרגול תנוחות יוגיסטיות בזרימה.
נפשית - מנטלית, Manomaya אש צורה הבנה, ריח, טעם, מגע, ראייה וצליל. בעיות בזיכרון, דיסלקסיה, חרדה, דיכאון, אלצהיימר, הזיות טיפוח יחסים המזינים את המתרגל, הרחבת השכלה, שינון מנטרות ו/או תפילות תרגול תנוחות יוגה במקביל עם שינון תפילות.
תבונתית, Vijnanamaya אויר מגע הבנה שמתורגמת להבחנה וידיעה הפרעות-אישיות שונות, ADD,ADHD, התמכרויות טיפול פסיכולוגי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הדמיה יצירתית, מדיטציה, היפנוזה, יוגה נידרה (סוג של היפנוט-עצמי).
רוחנית - יצירתית, Anandamaya אתר צליל התודעה של האינדיבידואל דיכאון, חסר סבלנות, כעס, חרדה, ציניות, אדישות, פסימיות וכו' #תרגול שמונה השלבים של היוגה, עיסוק באמנות, שינון תפילות, יחסים מזינים.

ההפרעות בדרך להשקטת התודעה

עריכה

לפי פילוסופיית הסוטרות, רק מעטים נולדים כבעלי תודעה נקיה. רב בני האנוש, צריכים להתאמן כדי לנקות את התודעה ולוקים בסוגי חולאים וחולשות של הגוף והנפש המפריעים להם לעשות זאת. לכן, כנראה, תיאור המכשולים תופס חלק ניכר מהסוטרות.

תמצית המכשולים השונים כפי שמוזכרים לאורך הפרקים השונים:

  • חמשת הוריטיס (The five Vṛttis), חמשת המצבים של תנודות התודעה: ידע נכון, ידע לא נכון, דמיון שינה וזיכרון. הוריטיס יכולים להפריע בעיקר בתחום ההבנה ולגרום לבלבול[24].
  • חמש הקלישות, (The five kleśas), חמשת המצבים של חולשות באופי: בורות, אגו, היקשרות, שנאה, קינאה. יכולים לגרום להפרעות בעיקר בתחום הרגשי.
  • שלוש הגונות (Gunas) - ההוויה נעה בין שלושה מצבים של החומר, שלושה מצבי אנרגיה. שלוש הגונות נמצאות בכל דבר שבטבע כולל האדם:
    • ראג'אס, Rajas - תנועה, אקטיביות, שינוי, תשוקה, התלהבות, יצירתיות, אי-שקט, כעס, אי-סדר.
    • טאמאס, Tamas - יציבות, פסיביות, חסר תנועה, איפוק, כבדות, כהות, עצלות, לכלוך, אדישות.
  • סטווה, Satvva - איזון, הארה, טוהר, לובן, קלילות, ניקיון, שקט נפשי .
הנטייה שלהן היא להשתנות בינן לבין עצמן ומההיבטים החיוביים והשליליים שלהן. האתגר של היוגי הוא להעלים את הרג'ס והטמס ולהגביר את הסטווה. רק כאשר נעלים את הרג'ס והטמס הסטווה תציף את ההכרה באופן טבעי. ותאפשר לה מיזוג עם הנשמה (לא לפני שגם הסטווה עצמה תשקוט)[25].

פטנג'לי לא חוסך בתיאור חולשותיו של האדם, אך לצד זה גם משכיל לפרט דרכים שונות לטיפול.

הוראות הפעלה

עריכה

לאורך כל הסוטרות מוזכר שבכל אחד טמונה היכולת להשיג את מטרת היוגה. הדרכים אולי שונות בין אדם אחד לשני ולכל אינדיבידואל מתאים שביל אחר[28]:

הדרכים המוזכרות בקצרה

עריכה
  • יש מעטים הנולדים כ"נשמות מפותחות" כשהם מסוגלים להגיע לפסגה ללא כל תרגול או הכנה[29].
  • מסירות ואמונה שלמה באל[30].
  • על ידי חוויה רוחנית כתוצאה משימוש בעשבים (הכוונה לפטריות ועשבי הזיה)[31].
  • שינון מנטרה עם שם האלוהים או משהו הנערץ עלינו ובליבנו[31].

קרייה יוגה Kriyā Yoga

עריכה

המשמעות היא יוגה של הפעולה והיא כוללת[32]:

  • טאפאס, Tapas - אימון גופני מוקפד וקשוח שיוצר חום גדול, בעירה בגוף. הקפדה על אכילה מדודה.
  • לימוד, Svadhyāya - טקסטים הנותנים השראה לתרגול כגון הודות, חזרה ושינון מנטרות קדושות.
  • התמסרות מוחלטת לאל, Iśvara praṇidhāna - תפילות וכניעה מוחלטת של הגוף והנפש.

שמונת אברי גוף היוגה

עריכה

אלה הם בעצם שמונה שלבים שיש ללמוד ולתרגל, לפי הסדר שלהלן, כדי להבריא ולאמן את הגוף, המחשבה והנפש כשהמטרה היא להגיע למצב סמדהי. דרך זו נקראת בפי פטנג'לי גם: אשטנגה יוגה והיא המודגשת, המקיפה והמדוברת ביותר מבין כל דרכי התרגול שפטנג'לי מתאר[33].

  1. יאמה (Yama): מחולקת לחמשת הדיברות הנוגעים ליחסים שבין אדם לסביבה ומטרתם למנוע מהפרט לפגוע או להזיק לסובבים אותו:
    • אהימסה (Ahimsa) - אי-אלימות.
    • סטייה (Satya) - אמת בדיבור ובמחשבה.
    • אסטייה (Asteya) - לא לגנוב.
    • ברהמצ'ריה (Brahmacarya) - נזירות או אי ניצול מיני של מישהו אחר (כלומר קיום יחסי מין שמשרתים מטרה מסוימת: אהבה נעלה, חיי משפחה וכו').
    • אפריגרהה (Aparigraha) - לא לחמוד.
  2. ניאמה (Niyama): גם הניימה מחולקת לחמשה הדיברות הנוגעים ליחסים שבין אדם עם עצמו ומטרתם לפתח את האישיות של היוגי:
    • סאוצ'ה (Sauca) - ניקיון פנימי וחיצוני.
    • סנטושה (Santosa) - לקבל את מה שקורה לנו.
    • טפס (Tapas) - משמעת עצמית המתייחסת לפעילות ששומרת על גופנו: תרגול פיזי ואכילה נכונה.
    • סבדייה (Svadhyaya) - ללמוד את האלוהות ואת עצמנו.
    • אישוורהפרניידנה (Isvarapranidhana) - כניעה מוחלטת לאלוהות, או הבריאה, לדעת מתי "לשחרר" ולהשאיר את השליטה לנשגב מאיתנו.
  3. אסאנה (Asana)- המשמעות היא תנוחת-גוף. שלב זה עוסק בהגמשת וחיזוק גוף היוגי, תוך כדי תרגול האסאנות השונות, כדי למנוע מחלות, לחזק את השליטה בחושים ובמחשבה, ולהכין את הגוף לישיבה ארוכה בעת המדיטציה.
  4. פראניאמה (Pranayama) - שליטה בנשימה. הכוונת הנשימה למקומות שונים בגוף ולמחשבה. זהו כלי חיוני בדרך להרגעת התודעה.
  5. פרטיהארה (Pratyahara) - נסיגת החושים מגירויים חיצוניים.
  6. דהראנה (Dharana) - להסב את תשומת הלב לאובייקט פיזי מסוים. ריכוז.
  7. דהיאנה (Dhyana) - התמקדות באובייקט אחד. הפניית התודעה לעברו תוך השקטת החושים (לא לאפשר לגירויים חיצוניים להסיח את התודעה). מדיטציה.
  8. סמדהי - היטמעות מלאה במצב המדיטטיבי. האני זה האובייקט והאובייקט זה אני. השלב הסופי מחולק לתת-שלבים כשבפיסגה האינדיבידואל ניטמע בנשמתו וזוכה בחופש נצחי (יש הטוענים שהשלב הזה הוא בעצם מוות קליני).

שלושת השלבים האחרונים שונים במהותם מהאחרים, באינטנסיביות הריכוז הנדרשת מהמתרגל ובחיבור האינטגרלי שביניהם. פטנג'לי קורא לחיבור הזה: סמיימה (Samyama).

לקריאה נוספת

עריכה
  • Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons
  • The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International
  • The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, p.145
  2. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי, אורית סן גופטה, עמ' 23
  3. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, p. 48
  4. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, p. 9
  5. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי, אורית סן גופטה, עמ' 18
  6. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ' 41
  7. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons p. 4-5
  8. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ' 18
  9. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, p. I
  10. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ' 17
  11. ^ The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p. xxxv
  12. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ'41
  13. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, 47,50
  14. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ' 55
  15. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ' 63,65,66
  16. ^ 78-81.Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, p
  17. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, sutras:1.23, 2.1, 2.32, 2.45
  18. ^ 83-86.The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p.
  19. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ' 30-31
  20. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ' 34
  21. ^ יוגה סוטרה של פטנג´לי מאת אורית סן גופטה, עמ' 34
  22. ^ 131 -132.Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons
  23. ^ 100, 51.Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, p
  24. ^ The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p. 27-28
  25. ^ The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p. 57-58
  26. ^ 118.The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p
  27. ^ 119-120.The Yoga Sutras of Patanjali/Edwin F. Bryant/A New Edition (2007?) by North Point Press/p
  28. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, Sutra 1.22
  29. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, Sutra 1.19
  30. ^ The heart of Yoga/T.K.V. Desikachar/1995 adition by Inner Traditions International, Sutra 1.23
  31. ^ 1 2 Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, Sutra 4.1
  32. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons, Sutra 2.1
  33. ^ Light On TheYoga Sutras of Patanjali /B.K.S Iyengar /2002 edition by Thorsons Sutras 2.28-3.3