א-ג'ריד
א-ג'ריד, (בערבית: الجريد; דרג'ה: ג'ריד; אנגלית :Djerid; תרגום מילולי: כפות תמרים) הוא מחוז בדרום מערב תוניסיה. זהו אזור טבעי/בר שומם ברובו, חצי מדברי המורכב משלוש נפות בדרום תוניסיה, גפסה (אנ'), קבילי (אנ') וטוזור (אנ'). אזורים הסמוכים לגבול עם אלג'יריה.
.jpg) | |
| טוזור | |
| מדינה / טריטוריה |
 תוניסיה |
|---|---|
| קואורדינטות | 33°54′58″N 8°00′24″E / 33.916111111111°N 8.0066666666667°E |
גאוגרפיה
עריכההאזור מאופיין בגבעות אדמת חמרה, וורודות וחשופות עם נאוה מדבר וכמה מלחות, כמו שוט אל-דג'ריד(אנ') הנמצאת בגבול תוניסיה אלג'יריה.[1] כלכלית האזור חשוב בגלל מכרות הפוספטים הנמצאים בו. הערים הגדולות במחוז הן גאפסה וטוזור.
א-ג'ריד נותרה המרכז העיקרי של איבאדיה בצפון אפריקה. יישובים איבאיים שנותרו נמצאים בג'רבה שבתוניסיה, במזאב שבאלג'יריה ובג'בל נפוסה (אנ') שבלוב. בתקופת ימי הביניים, לעיתים קרובות נוצרו ישויות פוליטיות נפרדות בשליטת האימאם של אבאדיה.
מקום
עריכהג'ריד או בלד אל ג'ריד (בערבית: الجريد, פשוטו כמשמעו "כפות תמרים"), הוא אזור אקלים צחיח למחצה הממוקם בדרום מערב תוניסיה, אשר משתרע על השטחים הגובלים באלג'יריה.
במונחים מנהליים, א-ג'ריד הוא מחוז בתוניסיה בעל שתי נפות של טוזר וגפסה. לעיתים משייכים את נפת קביל לחלק מא-ג'ריד אבל נפה זו שייכת למחוז נפזאואה (אנ'). [2]
במחוז מפוזרות נאות מדבר הממוקמות בין המלחות (אגמי מלח יבשים ברוב הזמן). בין המלחות הבולטת יותר היא צ'וט אל ג'ריד (אנ'). מבחינה כלכלית, האזור מתבלט בעיקר בייצור התמרים שבו, כלומר במגוון זני התמרים ובמיוחד בזון המעולה נור. מאז שנות התשעים גם תיירות המדבר קיבלה חשיבות. במחוז נמצאים גם מרבצי פוספטים, בעיקר בצפון האזור סביב העיר גאפסה.
היסטוריה
עריכה
מחוז א-ג'ריד כבר היה מיושב על ידי הנומידים עוד לפני בואם של הרומאים במאה ה-3 לפני הספירה. הרומאים, הקימו ביצורים, משולבים בלימסים שהיו מתחמים מבוצרים לאורך הגבול הדרומי של הפרוביניקה, אפריקה הרומית. מטרת הביצורים הייתה למנוע פלישות של אוכלוסיות נוודים מהסהרה.[3]
עם בוא הנצרות, באזור הוקמו שתי הגמונויות אפיסקופליות, אחת בטוזור ואחת בנפתא (אנ'). לאחר שהשלטון של הוונדלים בקרטגו חלף במאה החמישית לספירה, נמשך שלטון הביזנטים עד לפלישת הערבים המוסלמים (אנ') מהאימפריה המוסלמית של בית אומיה במאה השביעית, במאה זו הם כבשו את כל תוניסיה וכפו על האוכלוסייה להתאסלם ולהפוך לערבים.[4] בימי הביניים, מחוז א-ג'ריד שגשג כלכלית באופן יוצאת דופן, בעיקר בגלל המיקום האסטרטגי בנתיבי השיירות שחיברו את אגן הים התיכון לאפריקה שמדרום לסהרה. בין ה"סחורות "שהועברו היו עבדים רבים שנקנו לצורך ביצוע עבודות בניין. בתקופה העות'מאנית, האזור היה זירת עימותים נגד השלטונות שדרשו מיסים גבוהים וכנגד פלישות נוודים. הירידה היחסית של האזור מאז אותה תקופה נובעת במידה רבה מאובדן החשיבות האסטרטגית והכלכלית של הסחר החוצה סהרה.
אוכלוסייה
עריכהאוכלוסיית נפת טוזר, היא הגרעין המרכזי של המחוז, נאמדה בשנת 2011 ב־104,800 תושבים, 4.5% יותר מאשר בשנת 2007 ו-7.5% יותר מאשר בשנת 2004, והתרכזה בעיקר בערים טוזר ונפטה. באותה שנה ההערכה היא שבנפת גפסא מצפון יהיו 341,600 תושבים, 3.5% יותר מאשר בשנת 2007 ו-5.5% יותר מאשר בשנת 2004.[5]
כלכלה
עריכה
במחוז א-ג'ריד יש כ-1.6 מיליון עצי תמר והוא אחד האזורים החשובים ביותר לייצור תמרים, במיוחד הזן היקר ביותר, תמר נור. כ־85% מכלל ייצור התמרים של תוניסיה מגיע מהאזור. בשנים 2010–2011 ייצור התמרים הגיע כמעט ל־150,000 טון. באותה שנה, רק 0.2% מזן נור יוצר מחוץ לאזור. ייצור התמרים באזור קבילי מגיע רק לכדי 30% מייצור התמרים באזור א-ג'ריד.[6] למרות תנאי מזג אוויר קיצוניים - הטמפרטורות המקסימליות הן קרוב ל 50 ° C. משקעים השנתיים מוגבלים מאוד (בין 80 ל־120 מ"מ) - נאות המדבר של א-ג'ריד מאוד פרודוקטיביות בגלל משאבי המים המופקים מאקוויפרים תת-קרקעיים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "البحيرة شط ايل الجريد - تونس". Tixik.com. אורכב מ-המקור ב-2011-08-15. נבדק ב-2011-05-23.
- ^ Morris, Peter; Jacobs, Daniel. The Rough Guide to Tunisia . 6th ed. London: Rough Guide, 2001. p.297 ISBN 1-85828-748-0.
- ^ Puig, Nicolas. Bédouins sédentarisés et société citadine à Tozeur (Sud-Ouest tunisien) (in French). Paris: Karthala, 2004. p.32.
- ^ Puig, Nicolas. Bédouins sédentarisés et société citadine à Tozeur (Sud-Ouest tunisien) (in French). Paris: Karthala, 2004. p.32.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2006-12-05. נבדק ב-2019-07-27.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "GIFruits – Groupement Interprofessionnel des Fruits – Tunisie – Contact".